.ויקטור (דניאל אוטיי) הוא יוצר חוברות קומיקס בדימוס בשנות ה-60 לחייו. כשאשתו (פאני ארדן) דורשת להתגרש, הוא מקבל הצעה להשתתף בחוויה פרפורמטיבית בלעדית, בה צוות טכנאים ושחקנים משחזרים מסגרת היסטורית לבחירתו. רוב הלקוחות בוחרים תקופות מפורסמות מההיסטוריה הצרפתית, אולם ויקטור מבקש לילה אחד בניס בשנות השבעים – הלילה בו פגש לראשונה את אשת חלומותיו (דוריה טילייה).

הסרט "התקופה היפה בחיי" הוא דרמה קומית משנת 2019 מאת התסריטאי והבמאי ניקולה בדו. הסרט משתמש במסגרת מוזרה בהחלט, שבה הגיבור מנסה לגלות מחדש את המניע היצירתי שלו ולהשיב את אמונו בחייו. ברגע ש-ויקטור נכנס לבילוי הבדיוני של שנות ה-70 בניס, הסרט מקבל צבע מלאכותי ומוגבר בכוונה, כזה שמזכיר סרטים, כמו "המופע של טרומן" של פיטר וויר (1998), ואפילו "שמש נצחית בראש צלול" של מישל גונדרי (2004). ויקטור מבלה חופשה בתוך ההדמיה של חייו, וככל שהוא מתחבר יותר לחייו הכוזבים, כך החוויה שלו הופכת סוריאליסטית יותר – לפעמים מצחיקה מאוד – אולם לפעמים זה מכה בטון מלנכולי ומצער. ההישג האמיתי בסרטו של בדו, הוא שלפעמים הוא מצליח לשלב את שניהם בו-זמנית.

אוטיי מביא עמו הופעה חמה ומגוונת להפליא בתפקיד ויקטור, שמתענג בזיכרונותיו תוך שהוא רוטן על מצבו הנוכחי. האופן שבו הוא בא לאמץ את המציאות החדשה שלו מקסימה להפליא, ועומדת בניגוד לארדן – גרושתו, המתוסכלת מהמאהבת החדשה של ויקטור. מאהבת זו היא הבוסית לשעבר של ויקטור (דני פודלידה), שפיטרה את ויקטור כשהעיתון שלו עבר לרשת. פודלידה מביכה להפליא ועצבנית בתפקידה, היא רוטטת באשמה ובפרנויה גם על כך ש-ויקטור יגלה על בגידה נוספת…

כש-ויקטור נכנס לסצינה הבדיונית שלו, את תפקיד אהבתו הראשונה מגלמת שחקנית בשם מרגו (אותה מגלמת טילייה המצוינת). כשהוא פוגש אותה, הוא מתחיל להזדהות איתה, ואז צץ ניצוץ של רומנטיקה. כשהוא מכיר את מרגו האמיתית, הניצוץ הזה מתלקח עוד יותר חזק – אבל בשלב זה, מי יכול לדעת היכן מסתיימת האהבה הראשונה ומרגו האמיתית מתחילה? בזכות הספק, הקומדיה בסרט מתמלאת בדרמה עצובה יותר ויותר. במי ויקטור מתאהב, והאם זו אהבה אמיתית או בסך הכל התאהבות בדמות בהפקה סטייל הוליווד? העניינים מסתבכים על ידי הבוס של מרגו – והמוח שמאחורי ההפקה היוקרתית – בהיותו החבר לשעבר שלה, אנטואן (גיום קאנה), שלכאורה לא הצליח לשחרר רגשית את זיקתו אליה.

"התקופה היפה בחיי" הוא סרט שפונה למעמד העליון הצרפתי, בשל הבידור הפרפורמטיבי שנעשה בעלות עצומה ובלעדי לעשירים. קסמי הסרט בולטים, אך מוצגים בהתלהבות עד כדי כך, שהוא עשוי להיות מתוק ומחמם לב מדי. סקרנות הצופים אודות הלוגיסטיקה של ההפקה היוקרתית מביאה אותנו לחשוב על הסרט הרבה מעבר לסיומו. עם זאת, אם צופים בסרט ברוח שבה הוא נועד בבירור, יש כאן ממתק מעודן להפליא שבהחלט כדאי לצרוך ולהתענג עליו.

התקופה היפה בחיי | La Belle Époque – עכשיו בבתי הקולנוע