Skip to content

בן 82 פגע מינית בנכדותיו וירצה מאסר עד הגיעו ל-100 שנה

בית המשפט העליון הותיר על כנו גזר דין של סב בן 82 שהורשע בגין עבירות מין חמורות שבציע בנכדותיו. הסב ירצה 18 שנה בנוסף לפיצוי שישלם להן. ערעורו לפיו בין השאר, הוא שהה בזמנים המיוחסים לעבירותיו בבית הכנסת וכי אינו כשיר מינית, נדחו

בן 82 פגע מינית בנכדותיו וירצה מאסר עד הגיעו ל-100 שנה

בית המשפט העליון הותיר על כנו גזר דין של סב בן 82 שהורשע בגין עבירות מין חמורות שבציע בנכדותיו. הסב ירצה 18 שנה בנוסף לפיצוי שישלם להן. ערעורו לפיו בין השאר, הוא שהה בזמנים המיוחסים לעבירותיו בבית הכנסת וכי אינו כשיר מינית, נדחו

בית המשפט העליון דחה היום (חמישי) ערעור של סב בן 82 שביצע עבירות מין בשתי נכדותיו והותיר על כנו את גזר הדין של 18 שנות מאסר ופיצוי בן  190 אלף ₪ לשתיהן. הסב הורשע בביצוע עבירות מין רבות בנכדתו ובהן אינוס ומעשה סדום בקטינה על- ידי בן משפחה, ניסיון אונס ומעשה מגונה בקטינה על-ידי בן משפחה, מספר אישומים של מעשים מגונים בקטינה שהיא בת משפחה וכן מעשה מגונה בפני קטין בן משפחה, וכן בריבוי עבירות מין במשפחה (מעשה מגונה בקטין) בנכדתו השנייה.
בפסק הדין נקבע, כי "העונש שנגזר על המערער תואם את מדיניות הענישה המקובלת והראויה בעבירות החמורות שבהן הורשע, תוך הדגשת חומרת המעשים ואופיים, הישנותן של הפגיעות המיניות והימשכותן על פני תקופה ארוכה; פגיעתו של המערער בשתי נכדותיו הקטינות, תוך ניצול גישתו החופשית לבית הנכדות, וקרבתו ההדוקה למשפחה כולה".
כעולה מכתב האישום, לאורך תקופה של כ-6 שנים, פגע הסב מינית בנכדתו הקטינה בהזדמנויות רבות, מעת שהייתה בת 6 ועד גיל 12. בנוסף במשך כשנתיים פגע הנאשם מינית באחותה הצעירה במספר הזדמנויות. הסב ביצע את המעשים בביתו ובבית אימן של הקטינות, תוך שניצל את קרבתו המשפחתית, את מערכת היחסים ההדוקה בינו ובין ביתו, בעלה והנכדים – ובפרט את האמון שניתן בו כאשר ניתנה לו גישה חופשית לבית המשפחה. כמו כן ניצל הסב את גילן הצעיר של הקטינות, וכן את האמון והתלות שלהן בו. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, הסב ואשתו (הסבתא) התגוררו בסמוך לביתן של המתלוננות והוריהן ובחלק גדול מההזדמנויות, הגיע המערער בשעות המוקדמות לבית המשפחה כדי לסייע בטיפול בילדים הקטנים לקראת יציאתם מהבית למערכות החינוך. עוד צוין בפסק הדין כי בשל בעיה אורולוגית, הושתל באיבר מינו של המערער בשנת 1983 תותב, אשר הופעל על-ידי המערער באמצעות מנגנון. כאמור, על פי הנטען בכתב האישום, המערער ביצע מעשי אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים, בהזדמנויות רבות ושונות, בקטינה א' בביתה ובביתו; ביצע מעשים מגונים בקטינה ב' בביתה ובביתו; וכן ביצע מעשים מגונים בשתיים מחברותיה הקטינות של א'.

צילום אילוסטרציה (FREEPIK CC )

בגין האמור, השית שופטי בית המשפט המחוזי מרכז מנחם פינקלשטיין, ליאורה ברודי ורמי אמי על הגבר עונש של 18 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי בסך של 190,000 ₪ לנכדותיו הקטינות. הסב ערער לבית המשפט העליון על הרשעתו, וכן כנגד חומרת העונש מפאת גילו. בין היתר טען הנאשם לאי דיוקים וסתירות בעדותה של הקטינה המצויה בלב מרבית האישומים כנגדו.
באשר לטענת ערעורו של הסב אודות הסתירות ואי הדיוקים בעדות המתלוננת קבעו שופטי העליון, נשיאת בית המשפט, אסתר חיות, דפנה ארז ברק ויוסף אלרון כי "ניתן לבסס ממצאים עובדתיים על עדותו של נפגע עבירות מין חרף קיומם של אי דיוקים ומה שנדמה כהיעדר רציונליות בגרסתו. הטראומה אותה חוו נפגעי עבירות מין פוגמת, פעמים רבות, בעקביות עדותם ובשלמותה".
הסב מצדו טען בין השאר טענת אליבי, שלפיה מדי יום לפנות בוקר, בשעות שיוחסו לו ששהה בבית המתלוננות, הוא שהה בביתו, או בבית הכנסת, והדבר נתמך לטענתו בעדותו של אשתו ובעדותו של עד ההגנה שנהג להתפלל עימו בבית הכנסת. בהקשר זה טען הסב למחדלי חקירה מהותיים בבירור טענותיו – צוות החקירה בעניינו לא שאל אותו באיזה בית כנסת הוא מתפלל, מי יכול להעיד לטובתו, ואף לא הגיע לבית הכנסת על מנת לתשאל אנשים ולבדוק את טענותיו בעניין זה.
עוד טען הסב בערעורו שלא יכול היה לבצע את העבירות מבחינה פיזית, זאת על רקע חוסר תפקודו המיני. בהקשר זה הוא טען למחדל חקירתי בענייננו – צוות החקירה לא ביצע פעולה בסיסית והכרחית – שליחתו לבדיקת רופא מומחה לצורך בדיקת תפקודו המיני, וזאת על מנת לבחון את אמיתות הטענות שיוחסו כלפיו. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי הסתמך על מסמך רפואי, ולפיו איבר המין והמנגנון של המערער תקינים, ואולם המשיבה (הפרקליטות) לא זימנה לעדות את הרופא החתום על המסמך.
בהקשר לטענת האליבי שהעלה הסב, לפיה בשעות הבוקר המוקדמות שהה בבית הכנסת, השיבה פרקליטות המדינה, כי "בחקירתו במשטרה אכן מסר המערער שהיה מגיע לבית הכנסת בארבע בבוקר, אך גם אמר באופן מפורש כי היו פעמים שיצא מבית הכנסת, הלך לבית הנכדות בחמש בבוקר, וחזר לבית הכנסת".
הפרקליטות  התייחסה לטענת חוסר תפקודו המיני של המערער והדגישה כי המערער לא טען בחקירתו שהוא אינו מסוגל לקיים יחסי מין מבחינה פיזית, על אף שנשאל על כך מספר פעמים – והעלה טענה זו רק בפרשת ההגנה. מעבר לכך, הוצעה למערער בדיקה רפואית, אך הוא התנה זאת בתנאים, וסירב להיבדק אלא בפני הרופא האישי שלו. כמו כן, מגרסתה של אשת המערער במשטרה, המערער היה מסוגל לקיים יחסי מין באמצעות המנגנון. זאת ועוד, המדינה הוסיפה כי לפי המסמכים הרפואיים שהוגשו לבית השפט, איבר המין של המערער תקין, ובאמצעות מנגנון התותב יכול היה לתפקד מינית.
כאמור, העליון הותיר על כנו את גזר הדין והסב יוכל להשתחרר בהגיעו לגיל 100. אם לא ישוחרר קודם לכך בגין התנהגות טובה. אם זאת, צריך לזכור כי בתי הדין וועדות הערער בשירות בתי הסוהר אינן נוהגות להקל על עברייני מין. מעורך הדין אבי כהן שייצג את הסב בערעור טרם התקבלה תגובה.

בית המשפט העליון דחה היום (חמישי) ערעור של סב בן 82 שביצע עבירות מין בשתי נכדותיו והותיר על כנו את גזר הדין של 18 שנות מאסר ופיצוי בן  190 אלף ₪ לשתיהן. הסב הורשע בביצוע עבירות מין רבות בנכדתו ובהן אינוס ומעשה סדום בקטינה על- ידי בן משפחה, ניסיון אונס ומעשה מגונה בקטינה על-ידי בן משפחה, מספר אישומים של מעשים מגונים בקטינה שהיא בת משפחה וכן מעשה מגונה בפני קטין בן משפחה, וכן בריבוי עבירות מין במשפחה (מעשה מגונה בקטין) בנכדתו השנייה.
בפסק הדין נקבע, כי "העונש שנגזר על המערער תואם את מדיניות הענישה המקובלת והראויה בעבירות החמורות שבהן הורשע, תוך הדגשת חומרת המעשים ואופיים, הישנותן של הפגיעות המיניות והימשכותן על פני תקופה ארוכה; פגיעתו של המערער בשתי נכדותיו הקטינות, תוך ניצול גישתו החופשית לבית הנכדות, וקרבתו ההדוקה למשפחה כולה".
כעולה מכתב האישום, לאורך תקופה של כ-6 שנים, פגע הסב מינית בנכדתו הקטינה בהזדמנויות רבות, מעת שהייתה בת 6 ועד גיל 12. בנוסף במשך כשנתיים פגע הנאשם מינית באחותה הצעירה במספר הזדמנויות. הסב ביצע את המעשים בביתו ובבית אימן של הקטינות, תוך שניצל את קרבתו המשפחתית, את מערכת היחסים ההדוקה בינו ובין ביתו, בעלה והנכדים – ובפרט את האמון שניתן בו כאשר ניתנה לו גישה חופשית לבית המשפחה. כמו כן ניצל הסב את גילן הצעיר של הקטינות, וכן את האמון והתלות שלהן בו. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, הסב ואשתו (הסבתא) התגוררו בסמוך לביתן של המתלוננות והוריהן ובחלק גדול מההזדמנויות, הגיע המערער בשעות המוקדמות לבית המשפחה כדי לסייע בטיפול בילדים הקטנים לקראת יציאתם מהבית למערכות החינוך. עוד צוין בפסק הדין כי בשל בעיה אורולוגית, הושתל באיבר מינו של המערער בשנת 1983 תותב, אשר הופעל על-ידי המערער באמצעות מנגנון. כאמור, על פי הנטען בכתב האישום, המערער ביצע מעשי אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים, בהזדמנויות רבות ושונות, בקטינה א' בביתה ובביתו; ביצע מעשים מגונים בקטינה ב' בביתה ובביתו; וכן ביצע מעשים מגונים בשתיים מחברותיה הקטינות של א'.

צילום אילוסטרציה (FREEPIK CC )

בגין האמור, השית שופטי בית המשפט המחוזי מרכז מנחם פינקלשטיין, ליאורה ברודי ורמי אמי על הגבר עונש של 18 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי בסך של 190,000 ₪ לנכדותיו הקטינות. הסב ערער לבית המשפט העליון על הרשעתו, וכן כנגד חומרת העונש מפאת גילו. בין היתר טען הנאשם לאי דיוקים וסתירות בעדותה של הקטינה המצויה בלב מרבית האישומים כנגדו.
באשר לטענת ערעורו של הסב אודות הסתירות ואי הדיוקים בעדות המתלוננת קבעו שופטי העליון, נשיאת בית המשפט, אסתר חיות, דפנה ארז ברק ויוסף אלרון כי "ניתן לבסס ממצאים עובדתיים על עדותו של נפגע עבירות מין חרף קיומם של אי דיוקים ומה שנדמה כהיעדר רציונליות בגרסתו. הטראומה אותה חוו נפגעי עבירות מין פוגמת, פעמים רבות, בעקביות עדותם ובשלמותה".
הסב מצדו טען בין השאר טענת אליבי, שלפיה מדי יום לפנות בוקר, בשעות שיוחסו לו ששהה בבית המתלוננות, הוא שהה בביתו, או בבית הכנסת, והדבר נתמך לטענתו בעדותו של אשתו ובעדותו של עד ההגנה שנהג להתפלל עימו בבית הכנסת. בהקשר זה טען הסב למחדלי חקירה מהותיים בבירור טענותיו – צוות החקירה בעניינו לא שאל אותו באיזה בית כנסת הוא מתפלל, מי יכול להעיד לטובתו, ואף לא הגיע לבית הכנסת על מנת לתשאל אנשים ולבדוק את טענותיו בעניין זה.
עוד טען הסב בערעורו שלא יכול היה לבצע את העבירות מבחינה פיזית, זאת על רקע חוסר תפקודו המיני. בהקשר זה הוא טען למחדל חקירתי בענייננו – צוות החקירה לא ביצע פעולה בסיסית והכרחית – שליחתו לבדיקת רופא מומחה לצורך בדיקת תפקודו המיני, וזאת על מנת לבחון את אמיתות הטענות שיוחסו כלפיו. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי הסתמך על מסמך רפואי, ולפיו איבר המין והמנגנון של המערער תקינים, ואולם המשיבה (הפרקליטות) לא זימנה לעדות את הרופא החתום על המסמך.
בהקשר לטענת האליבי שהעלה הסב, לפיה בשעות הבוקר המוקדמות שהה בבית הכנסת, השיבה פרקליטות המדינה, כי "בחקירתו במשטרה אכן מסר המערער שהיה מגיע לבית הכנסת בארבע בבוקר, אך גם אמר באופן מפורש כי היו פעמים שיצא מבית הכנסת, הלך לבית הנכדות בחמש בבוקר, וחזר לבית הכנסת".
הפרקליטות  התייחסה לטענת חוסר תפקודו המיני של המערער והדגישה כי המערער לא טען בחקירתו שהוא אינו מסוגל לקיים יחסי מין מבחינה פיזית, על אף שנשאל על כך מספר פעמים – והעלה טענה זו רק בפרשת ההגנה. מעבר לכך, הוצעה למערער בדיקה רפואית, אך הוא התנה זאת בתנאים, וסירב להיבדק אלא בפני הרופא האישי שלו. כמו כן, מגרסתה של אשת המערער במשטרה, המערער היה מסוגל לקיים יחסי מין באמצעות המנגנון. זאת ועוד, המדינה הוסיפה כי לפי המסמכים הרפואיים שהוגשו לבית השפט, איבר המין של המערער תקין, ובאמצעות מנגנון התותב יכול היה לתפקד מינית.
כאמור, העליון הותיר על כנו את גזר הדין והסב יוכל להשתחרר בהגיעו לגיל 100. אם לא ישוחרר קודם לכך בגין התנהגות טובה. אם זאת, צריך לזכור כי בתי הדין וועדות הערער בשירות בתי הסוהר אינן נוהגות להקל על עברייני מין. מעורך הדין אבי כהן שייצג את הסב בערעור טרם התקבלה תגובה.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן