הפקולטה לאמנויות – המדרשה הציגה עבודות של כ-25 בוגרות ובוגרים

שנת הלימודים האחרונה התקיימה לאחר תקופה ממושכת של סגרים, מפגשי זום והתכנסות בד׳ אמות. המפגש הקרוב והבלתי אמצעי בין הסטודנטיות והסטודנטים בשיעורים, בסדנאות, בחדרי הסטודיו המשותפים ועל הדשא, ובין הסטודנטים לאמניות והאמנים המרצים אותגר על ידי מציאות וכללים מרחיקים ומפרידים. הבוגרים הציגו עבודות בציור, פיסול ומיצב, רישום, צילום, מיצבי מדיה ווידאו, בנושאים אישיים חוויתיים או באמירה מושגית. תערוכת הבוגרים השנה מתאפיינת בחזרה אל הבד והמכחול, אך גם אל חוטי הכותנה המרכיבים את הבד. בחלק מהעבודות נעשית עבודה תירפויית של האמניות, בחלק אחר, עבודות מושגיות בוידאו, צילום ומיצב. נפקד ייצוגו של המגזר הערבי השנה, מאידך נוכח מקומו של החבדניק השמח עם ציורי ההומור שלו שלא באמת הומור.

הפקולטה לאמנויות – סמינר הקיבוצים, מציגה עשרות בוגרות ובוגרים

השנה, העבודות בתערוכה מתאפיינות בזיקה חזקה אל החלל. עבודות מיצב וווידאו ואירועים פרפורמטיביים. העבודות עוסקות בשאלות של זהות ומקום, שפה ותרבות. בפקולטה פועלים בתי הספר לעיצוב ולעיצוב הבמה שאף הם מציגים בתערוכה. בית הספר לעיצוב מציג פרויקטים המציגים את המבט האישי מול זה החברתי, הם מציעים שפה או מערכת תקשורתית מבוססות אינטליגנציה טבעית תוך בחינה מחודשת של הלבד מול הציבורי, העבודות נעות בין התמסרות לדת, להתבוננות בטבע ובסביבה כמקורות השראה מושלמים, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות מול חזרה לעבודות כפיים, בין סגידה לפרטיות להפנמת הקהילה או הכמיהה אליה. מסלול עיצוב לבמה וארט לקולנוע מציג את תערוכת הבוגרים כחלל אינטראקטיבי שמזמן את המבקרים אל שולחנות העבודה האישיים  שלהם. הקהל נקרא להתערבות בחלל ומתאפשר לו להוסיף מחשבות תגובות ורגשות לצד תהליכי היצירה שמוצגים כלוח MIRO  תלת מימדי. MIRO הוא לוח אין סופי דיגיטלי שבמרחביו התקיימנו לסירוגין בשנה וחצי האחרונות כשלא יכלנו להיפגש במרחב הפיזי. לוח ה – MIRO גולש בתערוכה מהמרחב הדיגיטלי אל המרחב הפיזי והופך ליצירה היברידית המשלבת את העולם הדיגיטלי עם הפיזי את תלת המימד עם הדו מימד ואת היחס שבין האדם הגדול לאדם בקנה מידה 1:25 שמופיע בכל הדגמים של התפאורות.

בוגרי המסלולים לתקשורת חזותית במרחב ועיצוב פנים של בית הספר לעיצוב וחדשנות של המסלול האקדמי המכללה למינהל

התערוכה מתקיימת השנה בסימן שנת הקורונה ומוצגים בה עבודותיהם של 58 סטודנטים לתואר ראשון המציעים פתרונות והשקפות חדשות על המרחב הציבורי והפרטי ועתיד סביבת המחייה שלנו. התערוכה מנסה לשאול שאלות סביב נורמליות מתחדשת ולהבין את עולם העיצוב החדש באקוסיסטם של מציאות משתנה. בתערוכה 4 קטגוריות: הראשונה, פלייסמייקינג, גישה מעשית בעיצוב עירוני לשיפור מרחבים עירוניים בהתאם לצרכי הקהילה, השנייה עוסקת בכלים ופתרונות עיצוביים כמענה לסוגיות חברתיות, כמו בני נוער בפנימייה, נשים החשופות לאלימות, אסירים בכלא וכדומה. הקטגוריה השלישית מתמקדת בניידות וגמישות, כלומר – עבודות המציעות גמישות תכנונית ופתרונות אשר משתנים בהתאם לצורך של המשתמש או המקום. לדוגמה: משרד נייד שניתן לפתוח ולהעביר ממקום למקום. הקטגוריה הרביעית כבר עוסקת בנורמלי העתידי ושואפת לחזות את הטרנד והצורך העיצובי הבא. חדשנית יותר, טכנולוגית עם נגיעות של מציאות מדומה תוך שינוי של מרחבי פעילות.

מעיין שרייבר, שם הפרויקט: Roots – מערכת לניהול מרחב בפנימיות לנוער בסיכון. מערכת דינמית הממוקמת במרחב הציבורי בפנימיות לנוער בסיכון ומאפשרת חלוקת המרחב הציבורי לחללים גמישים אשר ישמשו את החניכים והצוות הטיפולי לטובת למידה, טיפול, בילוי ופנאי.