Skip to content

בת חמישים נזרקה לרחוב עם תכולת דירתה ובעיריית עפולה הציעו לה תלוש למזון

נ.מ, תושבת עפולה היא מסוג האנשים השקופים, כאלו שהמערכת לא סופרת, אלא עוברת מעליהם. סיפורה המזעזע מובא לפניכם. אתם תשפטו

בת חמישים נזרקה לרחוב עם תכולת דירתה ובעיריית עפולה הציעו לה תלוש למזון

נ.מ, תושבת עפולה היא מסוג האנשים השקופים, כאלו שהמערכת לא סופרת, אלא עוברת מעליהם. סיפורה המזעזע מובא לפניכם. אתם תשפטו

תושבת עפולה בשנות החמישים המאוחרות לחייה, פונתה בשבוע שעבר מדירת עמידר אליה עברה לאחר מות בעלה לשעבר, ונותרה עם חפציה מחוץ לדירה כשהיא לנה תחת השמיים. בעיריית עפולה הציעו לה עזרה בתביעת סיוע בשכר דירה ובקשו ממנה להגיע ביום ראשון לקבל תלוש לרכישת מזון. קבלן הפינוי שפינה את חפציה מהדיור הציבורי, תבע ממנה 250 שקלים ליום עבור אפסון מטלטליה ובאין לה את היכולת הכלכלית, נותרה עם חפציה ברחוב.
הסיפור הקשה החל לפני כחודש וחצי בעת שנ.מ (שם שמור במערכת)  בת ה-56, פונתה מדירה שכורה בחיפה עקב אי תשלום דמי השכירות ובצר לה, העבירה את חפציה לדירת עמידר, שם התגורר עד לא מזמן גרושה של נ.מ אשר נפטר ממחלת הסרטן. בנה מואשם כי פרץ עבורה את דלת הדירה. בחברת עמידר לא המתינו הרבה ובעוד האישה חולת סכרת, שהתה באשפוז בבית החולים העמק בעפולה, התבשרה כי קבלן פינוי בליווי משטרתי, נמצא בדירה ומפנה את חפציה לרחוב.   האישה מצאה את עצמה בסופו של יום זרוקה ברחוב עם חפציה מבלי שאיש יגיש לה עזרה.
בתחילת החודש החליטה נ. לעבור שפונתה מדירתה השכורה בחיפה לדירת עמידר בעפולה עילית. בדירה הריקה חי גרושה של נ.מ עד שנפטר ממחלת הסרטן. נ.מ נסעה לעפולה עם בנה, האחרון פרץ לכאורה את דלת הדירה והאישה נכנסה עם חפציה. מספר ימים לאחר מכן, ביום ראשון ה- 11/07/21, אושפזה נ.מ בבית חולים העמק עקב מחלת הסוכרת בה היא לוקה. למחרת היום, יום שני, התקשרו אליה ממשטרת עפולה והודיעו לה שהם מגיעים עם קבלן פינוי לפנותה מהדירה אליה פלשה.

נ.מ בדירת עמידר, רגע לפני הפינוי (מחט לקבלת עירויים עדיין מורכבת על ידה)


חפציה של נ.מ ברחוב, ועזרה אין

"אנחנו כאן, כדאי שתגיעי", מספרת נ.מ, "אמרו לי שהם מוציאים את כל הרכוש שלי ומשאירים את הכל ברחוב". לדברי האישה היא הבינה שאין לה ברירה ופשוט נטשה את מיטתה בבית החולים ונסעה אל ביתה – דירת עמידר.
"הגעתי לשם כשאני עדיין עם מחט ביד (מחט המורכבת על ידי מאושפזים למטרות עירויים וכדומה א.מ), להם לא היה אכפת, התחננתי שימתינו, שיחכו, הראיתי להם את המחט המורכבת על היד ולהם לא היה אכפת". קבלן הפינוי הוציא את חפציה מחוץ לדירה. "לא ידעתי מה לעשות", היא מספרת שמתי את הכל בפינה, חצר של שכן מול דירת עמידר ונשארתי ברחוב.
בבית החולים העמק שמו לב שהיא נעדרת זמן רב וחיפשו אותה. כשאחיות המשמרת במחלקה הצליחו לאתרה בשטח בית החולים התקשרו אליה. "איפה את?" שאל אותה אחראי המשמרת והיא השיבה שהיא ליד חפציה שמוטלים ברחוב. באותו יום חזרתי לבית החולים ואחרי יומיים, ביום שלישי שוחררה.
"ניסיתי למצוא מקום לגור בו" היא מספרת, "ולא הצלחתי. פניתי אל חברה שאני מכירה והיא סירבה לקבל אותי. אמרה לי שהיא לא מסכימה שאגור אצלה, נתקה את הטלפון ויותר לא ענתה לי".


האזינו לשיחת הטלפון של נ.מ עם עבדת סוציאלית לשעבר- הסרטון מושחר

לנ.מ יש  2 ילדים. בן ובת. נולדו לי שלושה, "אבל אחד מהם נפטר מסרטן", מספרת האישה קשת היום. היא התקשרה לבתה הבכורה, מאי, בת ה- 38 שחיה עם ילדיה בדירת עמידר בתל אביב עם ילדיה וזו הגיעה לנסות לעזור לאמה. הנשים פנו לעיריית עפולה ובקשו עזרה. "ביקשתי לפחות שיתנו לי לשים את החפצים שלי במקלט שנמצא לא רחוק מכאן, אבל בעירייה סירבו. "אמרו לי שישם שם כיסאות פלסטיק לאירועים ואין מקום". מגפון  פנה לעירייה ושאל מדוע העירייה איננה עוזרת לאישה האומללה ונענה כי העובדת הסוציאלית יצרה איתה קשר. "אחר שדיברת איתם", מספרת נ.מ, התקשרה אלי העובדת הסוציאלית שעבדה ברווחה ויצאה לפנסיה. "למה את לא עוברת לגור במרכז אצל הבת שלך?", היא שאלה אותי ואני עניתי: "איפה בדיוק אשאיר את כל הרכוש שיש לי? כבר גנבו לי את הטלוויזיה שלי (כששהתה בבית החולים א.מ). מאז ועד כה, נ.מ שוהה בשמש הקופחת ברחוב ומושיע אין.

תושבת עפולה בשנות החמישים המאוחרות לחייה, פונתה בשבוע שעבר מדירת עמידר אליה עברה לאחר מות בעלה לשעבר, ונותרה עם חפציה מחוץ לדירה כשהיא לנה תחת השמיים. בעיריית עפולה הציעו לה עזרה בתביעת סיוע בשכר דירה ובקשו ממנה להגיע ביום ראשון לקבל תלוש לרכישת מזון. קבלן הפינוי שפינה את חפציה מהדיור הציבורי, תבע ממנה 250 שקלים ליום עבור אפסון מטלטליה ובאין לה את היכולת הכלכלית, נותרה עם חפציה ברחוב.
הסיפור הקשה החל לפני כחודש וחצי בעת שנ.מ (שם שמור במערכת)  בת ה-56, פונתה מדירה שכורה בחיפה עקב אי תשלום דמי השכירות ובצר לה, העבירה את חפציה לדירת עמידר, שם התגורר עד לא מזמן גרושה של נ.מ אשר נפטר ממחלת הסרטן. בנה מואשם כי פרץ עבורה את דלת הדירה. בחברת עמידר לא המתינו הרבה ובעוד האישה חולת סכרת, שהתה באשפוז בבית החולים העמק בעפולה, התבשרה כי קבלן פינוי בליווי משטרתי, נמצא בדירה ומפנה את חפציה לרחוב.   האישה מצאה את עצמה בסופו של יום זרוקה ברחוב עם חפציה מבלי שאיש יגיש לה עזרה.
בתחילת החודש החליטה נ. לעבור שפונתה מדירתה השכורה בחיפה לדירת עמידר בעפולה עילית. בדירה הריקה חי גרושה של נ.מ עד שנפטר ממחלת הסרטן. נ.מ נסעה לעפולה עם בנה, האחרון פרץ לכאורה את דלת הדירה והאישה נכנסה עם חפציה. מספר ימים לאחר מכן, ביום ראשון ה- 11/07/21, אושפזה נ.מ בבית חולים העמק עקב מחלת הסוכרת בה היא לוקה. למחרת היום, יום שני, התקשרו אליה ממשטרת עפולה והודיעו לה שהם מגיעים עם קבלן פינוי לפנותה מהדירה אליה פלשה.

נ.מ בדירת עמידר, רגע לפני הפינוי (מחט לקבלת עירויים עדיין מורכבת על ידה)


חפציה של נ.מ ברחוב, ועזרה אין

"אנחנו כאן, כדאי שתגיעי", מספרת נ.מ, "אמרו לי שהם מוציאים את כל הרכוש שלי ומשאירים את הכל ברחוב". לדברי האישה היא הבינה שאין לה ברירה ופשוט נטשה את מיטתה בבית החולים ונסעה אל ביתה – דירת עמידר.
"הגעתי לשם כשאני עדיין עם מחט ביד (מחט המורכבת על ידי מאושפזים למטרות עירויים וכדומה א.מ), להם לא היה אכפת, התחננתי שימתינו, שיחכו, הראיתי להם את המחט המורכבת על היד ולהם לא היה אכפת". קבלן הפינוי הוציא את חפציה מחוץ לדירה. "לא ידעתי מה לעשות", היא מספרת שמתי את הכל בפינה, חצר של שכן מול דירת עמידר ונשארתי ברחוב.
בבית החולים העמק שמו לב שהיא נעדרת זמן רב וחיפשו אותה. כשאחיות המשמרת במחלקה הצליחו לאתרה בשטח בית החולים התקשרו אליה. "איפה את?" שאל אותה אחראי המשמרת והיא השיבה שהיא ליד חפציה שמוטלים ברחוב. באותו יום חזרתי לבית החולים ואחרי יומיים, ביום שלישי שוחררה.
"ניסיתי למצוא מקום לגור בו" היא מספרת, "ולא הצלחתי. פניתי אל חברה שאני מכירה והיא סירבה לקבל אותי. אמרה לי שהיא לא מסכימה שאגור אצלה, נתקה את הטלפון ויותר לא ענתה לי".


האזינו לשיחת הטלפון של נ.מ עם עבדת סוציאלית לשעבר- הסרטון מושחר

לנ.מ יש  2 ילדים. בן ובת. נולדו לי שלושה, "אבל אחד מהם נפטר מסרטן", מספרת האישה קשת היום. היא התקשרה לבתה הבכורה, מאי, בת ה- 38 שחיה עם ילדיה בדירת עמידר בתל אביב עם ילדיה וזו הגיעה לנסות לעזור לאמה. הנשים פנו לעיריית עפולה ובקשו עזרה. "ביקשתי לפחות שיתנו לי לשים את החפצים שלי במקלט שנמצא לא רחוק מכאן, אבל בעירייה סירבו. "אמרו לי שישם שם כיסאות פלסטיק לאירועים ואין מקום". מגפון  פנה לעירייה ושאל מדוע העירייה איננה עוזרת לאישה האומללה ונענה כי העובדת הסוציאלית יצרה איתה קשר. "אחר שדיברת איתם", מספרת נ.מ, התקשרה אלי העובדת הסוציאלית שעבדה ברווחה ויצאה לפנסיה. "למה את לא עוברת לגור במרכז אצל הבת שלך?", היא שאלה אותי ואני עניתי: "איפה בדיוק אשאיר את כל הרכוש שיש לי? כבר גנבו לי את הטלוויזיה שלי (כששהתה בבית החולים א.מ). מאז ועד כה, נ.מ שוהה בשמש הקופחת ברחוב ומושיע אין.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן