כשאנחנו שוקלים אלו מהאטרקציות הרבות בפארקים של דיסני תהפוכנה לסרט מרתק, זה כנראה הוגן לומר ש'ג'אנגל קרוז' היא לא הראשונה שעולה במוחנו. זו הסיבה שהייתה הפתעה – וחשש – כשדיסני הכריזה על "ג'אנגל קרוז" – סרט הלייב-אקשן האחרון של האולפן, אשר צועד בעקבות העיבוד לאטרקציית 'שודדי הקאריביים'. למרבה המזל, "ג'אנגל קרוז" הוא יותר מניסיון קלוש למצוא חיים באטרקציות וותיקות. בבימויו של ז'אומה קולייט-סרה, הסרט מרגיש מאוד כמו להיט הרפתקאות קלאסי של שנות השמונים והתשעים, ואכן נראה שהוא שאב השראה מסרטים רבים בסוגה. בהובלת הצוות המשעשע אמילי בלאנט ו-דוויין ג'ונסון, "ג'אנגל קרוז" שט בכיף באולם הקולנוע, גם אם המסע מעט ארוך מדי.

בשנת 1916, ד"ר לילי האוטון (בלאנט) נמצאת בעיצומו של חיפוש אחר עץ מיסטי, עליו תלויים עלי כותרת המכונים 'דמעות הירח'. אומרים כי לדמעות אלה יש תכונות ריפוי מדהימות, ו-לילי מאמינה כי היא יכולה ליצור בזכות עץ זה אינספור פריצות דרך רפואיות. מבלי להתחשב במכשולים הרבים שעומדים בדרכה, לילי גוררת את אחיה – מקגרגור (ג'ק ווייטהול) לאמזונס, שם היא מגייסת את איש הכזבים – פרנק וולף (ג'ונסון), כדי להובילם להרפתקה פרועה במעלה הנהר. הם רחוקים מלהיות היחידים שמחפשים את 'דמעות הירח', כיוון שגם הנסיך יואכים (ג'סי פלמונס) ו-הכובש המקולל אגירה (אדגר רמירז) רוצים לחמוד את עלי הכותרת. אם ל-לילי יש תקווה להשיג את אחת הדמעות, היא תצטרך לסמוך על פרנק, וקל יותר לספר על זה, מאשר לחוות את זה…

ראשית, יש רק חלק קטן מהסרט "ג'אנגל קרוז", שלמעשה דומה לאטרקציה שעליו הוא מבוסס, וזה כשפרנק לוקח קבוצת תיירים אדישה דרך סיור מוזר באמזונס. משם, "ג'אנגל קרוז" מסתעף למשהו לגמרי משלו, מה שגורם לתהות מדוע בכלל היה צריך לקשר את האטרקציה לסרט. במקום זאת, הסרט לוקח, שואב וסוגד לסרטים כמו "המומיה", "הגוניס" ואפילו "שודדי הקאריביים" – ואכן, ישנם רגעים רבים ב-"ג'אנגל קרוז" שניתן כאילו ביצוע מחודש לסרטים הקלאסיים. זה נותן תחושה שהסרט אינו הישג מקורי באופן מוחלט, אלא שילוב של רעיונות עבר. אולם במקרה זה, הוא אינו מפחית את תחושת הכיף הכוללת שלו.

קולייט-סרה מביים במיומנות את קטעי הפעולה השונים (ויש רבים מהם), במידה הנכונה של התרגשות – תוך שהוא יודע מתי להאט את העניינים ולתת לדמויות לנשום. בעוד הסרט קצת יותר משעתיים, "ג'אנגל קרוז" ארוז היטב בזמן ההקרנה הארוך שלו, אך לא כל פיתול הכרחי לקידום העלילה. לדוגמה, פול ג'יאמטי מציג הופעה זריזה כראש כנופיה ראוותן וקמצן, ובכל זאת הסרט היה יכול להתקדם בסדר גמור בלעדיו. בין כל קטעי הפעולה למיתולוגיה העמוקה יותר בנוגע ל'דמעות הירח', חלקים מהעלילה הולכים לאיבוד. לתסריט של מייקל גרין, גלן פיקארה ו-ג'ון רקווה (אשר בעצמם מעבדים סיפור מאת ג'ון נורוויל, ג'וש גולדשטיין וכן פיקארה ו-רקווה) יש הרבה רעיונות מעניינים, אבל יש גם כל כך הרבה מהם, ועל כן זה מעט מקשה על התמקדות בדברים החשובים באמת. הסיפור במיטבו כאשר הוא מפתח את הדמויות ומערכות היחסים ביניהם, ולמרבה המזל הוא מוצא הזדמנויות רבות לעשות זאת.

למרות פגמיו, "ג'אנגל קרוז" עדיין מהנה בטירוף. אחרי הכל, החלק החשוב ביותר בסרט כזה הוא כמה שהוא כייפי. סצינות האקשן מביאות לכמעט כל אחד מן השחקנים את הסיכוי למתוח את יכולתו הפיזית, והג'ונגל שבכותר הסרט מתגלה כתפאורה מדהימה. חלק מהאפקטים המיוחדים, במיוחד כשמדובר באגירה ואנשיו – משתטחים בעריכה, אבל עבודתו של מעצב התפאורה ז'אן וינסנט פוזוס עם הסירה האהובה של פרנק והנמל שהיא נשענת עליו מעניקים ל-"ג'אנגל קרוז" מראה מקורקע יותר. הפסקול של ג'יימס ניוטון הווארד בולט גם הוא, בשלב מסוים, קטעי הפלאשבק מנווטים על ידי כמה מיתרי כינורות, שרק מגבירים את ההתרגשות בסיפור.

ללא ספק, "ג'אנגל קרוז" לא היה מוצלח ללא הכוכבים העיקריים שלו. זוג שלא נראה סביר ככל שייראה, בלאנט וג'ונסון מחשמלים יחדיו. בלאנט ביססה עצמה בהתמדה ככוכבת פעולה נהדרת לאורך השנים, ותפקידה כ-לילי מעניק לה את ההזדמנות לעבור במומחיות את הגבול בין חנונית ספרנית לגיבורה בועטת. היא הולכת צעד אחר צעד עם ג'ונסון ולא נסוגה, מה שהופך את ההתלוצצויות שלהם לכיף גדול. ג'ונסון מביא את הלב האמיתי של פרנק, שמתחיל כבעייתי מעט וסטריאוטיפי. ככל ש-"ג'אנגל קרוז" מתקדם, הוא מעמיק במידה ניכרת, וג'ונסון מתמודד היטב עם השינויים. ווייטהול ו-פלמונס נקלעים לשפע של רגעים מצחיקים, אם כי במקרה של מקגרגור – הדיבורים סביב דמותו מתמקדים ככל הנראה בניסיון האחרון של דיסני להציג דמות של גיי בצורה משמעותית. בינתיים, רמירז מנוצל בתפקיד תפקיד שמראה אותו בעיקר כמפלצת CGI.

בסופו של דבר, "ג'אנגל קרוז" הוא סוג בידור הפופקורן הקלאסי שאליו מיועדת עונת הקיץ. זהו סרט שמומלץ לצפות בבתי הקולנוע, אם כי הקהל יכול גם לצפות בו בבית באמצעות דיסני+ (למי שיש (VPN. כאמור, עבור אלו שמחפשים אחר ריגושים ביום חם, יעשה טוב אם יעלו על השיט של "ג'אנגל קרוז", הוא הרבה יותר כיף מהאטרקציה עצמה בפארקים של דיסני.

הסרט "ג'אנגל קרוז" | "Jungle Cruise" – עתה בבתי הקולנוע.