Skip to content

“האביר הירוק”: אגדות ארתור כפילוסופיה קולנועית

בזכות צילום מדהים, קצב תנועה נעים ומשחק מרהיב של דב פאטל, "האביר הירוק" מתעורר לחיים במלוא תפארתו

“האביר הירוק”: אגדות ארתור כפילוסופיה קולנועית

בזכות צילום מדהים, קצב תנועה נעים ומשחק מרהיב של דב פאטל, "האביר הירוק" מתעורר לחיים במלוא תפארתו

.

כל כך הרבה סרטים התמקדו בסיפורו של המלך ארתור, אך הרבה פחות  מהם התמקדו בסר גאווין – אחד האבירים המפורסמים של השולחן העגול. בסרט "האביר הירוק" של דיוויד לאורי, המבוסס על שיר אנונימי מימי הביניים: 'סר גאווין והאביר הירוק' – המסר, הסביבה והאומץ עולים לקדמת הבמה באפוס המנצל את העולמות הטבעיים והעל-טבעיים שעליהם מבוססת האגדה. בזכות צילום מדהים, קצב תנועה נעים ומשחק מרהיב של דב פאטל, "האביר הירוק" מתעורר לחיים במלוא תפארתו.

גאווין (פאטל) עדיין אינו אביר בתחילת הסרט, ומבלה את ימיו בבתי בושת (שם יצר מערכת יחסים עם אסל, בגילומה של אלישיה ויקנדר) ובשתיית שיכר. אמו, מורגן לה פיי (סאריטה צ'ודהורי), דוחפת אותו להשתתף בחגיגת חג המולד בבית המלוכה, שבה דודו, המלך ארתור (שון האריס), מבקש ממנו לשבת לצידו. זהו כבוד שגאווין לא מצפה לו, כי הוא מרגיש שעדיין אינו ראוי למקום כה חשוב, במיוחד בלי היכולת לספר על כיבושים שעשה בשם המלך או אשתו – המלכה גווינבר (קייט דיקי). כל זה משתנה כאשר האביר הירוק (ראלף אינסון) מאתגר את האבירים השונים בבית המלוכה – האם מישהו מוכן להלום בו?! בניסיון להוכיח את עצמו – גאווין לוקח את האתגר, ועורף את ראשו של האביר הירוק עם חרב אקסקליבר. לאחר מכן,יש לגאווין שנה אחת לנסוע צפונה אל הקפלה הירוקה, שם עליו לאפשר לאביר הירוק לפרוע את חובו באותה אבחה.

תיאורו של לאורי לסיפור האפי הוא אחד הטובים ביותר. יש כל כך הרבה מתח, מטאפורות ליריות, תאווה, קסם וסגולה, עד שהם משפיעים על עיצוב המציאות. לשם כך, לאורי נוגע בניגודים שבין המציאות והאידיאל, של האגו וההיסוס, העולם הטבעי והקסם, החיים והמוות. הצילום השופע של אנדרו דרוז פאלרמו מפרט את האלמנטים האלה, כשהתפאורה הצלולה, כמעט חלומית, של כמה מהסצנות בוהקת ביחס מוחלט לערפל ולאפלה של אחרות. "האביר הירוק" נוסק עוד יותר על ידי הופעה מסחררת של פאטל, שההססנות השקטה שלו הולכת וגוברת יותר במסעו. גאווין מסמן את אחת ההופעות הטובות והעדינות ביותר של פאטל, אל מול שורה ארוכה של דמויות מלאות ביטחון שמילא בעבר. סגנון הגוף שלו של גאווין הוא בו-זמנית לא בטוח וצנוע, כשהשחקן מבטא כל רגש באמצעות עיניים מושפלות או תנועות פיזיות מבוקרות, שחושפות כל כך הרבה.

ויקנדר עוסקת באותה מידה בשני תפקידים (בתור אסל והליידי) המציגים את הטווח שלה כשחקנית, בעוד האריס, דיקי וצ'ודהורי מוצלחים בדרכים עדינות, אך עוצמתיות. ג'ואל אדגרטון בתור הלורד מביא משחק משובב, מגלם את דמותו עם ברק בעיניו, שמרמז שהוא יודע יותר ממה שהוא מספר. "האביר הירוק" ממחיש את ממלכת קמלוט כמקום פשוט מהגדולה האופיינית שאפיינה סרטי פעולה רבים. המלך ארתור והמלכה גווניבר מבוגרים יותר, עייפים ומאופקים, ואין הצהרות בוטות על גבורה. תחושת מלנכוליה צובעת את דבריהם ומעשיהם, ומבססת את עולמם בדרכים שלא היו בעבר. הם יודעים שזמנם קרב, שכן השפעתם ומורשתם הולכות ומתגבשות בדמותו של גאווין, ויש לו דרך משלו לעשות והחלטות לקבל, אם יהפוך ולו למחצית מהאיש שמאחורי אגדת המלך ארתור.

העיבוד של לאורי לסר גאווין מציג את גאווין כאדם חסר ביטחון, אביר שאפתן שאינו בטוח שיש לו את מה שצריך כדי לחבוק את מעלות הקוד האבירי. יש לו תסמונת של מתחזה ואומרים לו בכל פעם שהוא לא ראוי. הסרט בוחן מה פירוש אומץ לב, ערך עצמי וכמה זה יכול להזיק לכולם שחושבים שמישהו יעשה זאת מתוך ציפייה ולא מתוך הבנה עצמית. התקדמות העלילה האיטית, החושנית והמרגשת הופכת את סצינות הסיום של הסרט לטעונות יותר מבחינה רגשית. ישנם גם ממדי כניעה, שמנוקדים מהמונולוג החזק והמפחיד של ויקנדר על כדור הארץ ועל הצבע הירוק, המציבים את מסע הגבורה של גאווין כמוסר, עם תפיסה שהטבע תמיד ימשיך את דרכו ויהי מה. לאורי מבסס את המסע של גאווין במציאות ובבדיוני, כאשר האלמנטים הפנטסטיים של הסרט מביאים קדימה את הנושאים הסביבתיים, וכדור הארץ לוקח תפקיד אישי ומוחשי כמעט בכל סצינה.

"האביר הירוק" מקסים את הצופים ממהות הטבע – מקיומו ומעוצמתו. אפילו אדם בעל שם כמו גאווין אינו מסוגל להתעלות או להסתתר מההבטחה שנתן לאביר הירוק. לאורי מנצל כל פרט – מהאסתטיקה עוצרת הנשימה של אירלנד ועד לעיצובי התלבושות המורכבים של מלגוסיה טורזנסקה, ומשתמש בתקריבים אינטנסיביים ואינטימיים – כדי ללכוד את מהות הסיפור ומסעו של גאווין. הסרט לוקח את הזמן להגיע לסיומו, וזהו קצב שאינו נינוח כלל, אולם היציבות מספקת לצופים צילומים יפים וזמן להרהר בכל החלטה ופעולה מתפתחת. לאורי עשה משהו מיוחד עם "האביר הירוק", זהו אחד העיבודים הטובים ביותר לאגדות המלך ארתור עד כה. זהו סרט שיעניק רושם מתמשך על הקהל, כשהנושאים שלו, הביצוע והוויזואליה החדה והזוהרת לוכדים את הלב, ומותירים לצופים הרבה מה לחשוב הרבה לאחר כותרות הסיום.

הסרט "האביר הירוק" | "The Green Knight" – עתה בבתי הקולנוע.

.

כל כך הרבה סרטים התמקדו בסיפורו של המלך ארתור, אך הרבה פחות  מהם התמקדו בסר גאווין – אחד האבירים המפורסמים של השולחן העגול. בסרט "האביר הירוק" של דיוויד לאורי, המבוסס על שיר אנונימי מימי הביניים: 'סר גאווין והאביר הירוק' – המסר, הסביבה והאומץ עולים לקדמת הבמה באפוס המנצל את העולמות הטבעיים והעל-טבעיים שעליהם מבוססת האגדה. בזכות צילום מדהים, קצב תנועה נעים ומשחק מרהיב של דב פאטל, "האביר הירוק" מתעורר לחיים במלוא תפארתו.

גאווין (פאטל) עדיין אינו אביר בתחילת הסרט, ומבלה את ימיו בבתי בושת (שם יצר מערכת יחסים עם אסל, בגילומה של אלישיה ויקנדר) ובשתיית שיכר. אמו, מורגן לה פיי (סאריטה צ'ודהורי), דוחפת אותו להשתתף בחגיגת חג המולד בבית המלוכה, שבה דודו, המלך ארתור (שון האריס), מבקש ממנו לשבת לצידו. זהו כבוד שגאווין לא מצפה לו, כי הוא מרגיש שעדיין אינו ראוי למקום כה חשוב, במיוחד בלי היכולת לספר על כיבושים שעשה בשם המלך או אשתו – המלכה גווינבר (קייט דיקי). כל זה משתנה כאשר האביר הירוק (ראלף אינסון) מאתגר את האבירים השונים בבית המלוכה – האם מישהו מוכן להלום בו?! בניסיון להוכיח את עצמו – גאווין לוקח את האתגר, ועורף את ראשו של האביר הירוק עם חרב אקסקליבר. לאחר מכן,יש לגאווין שנה אחת לנסוע צפונה אל הקפלה הירוקה, שם עליו לאפשר לאביר הירוק לפרוע את חובו באותה אבחה.

תיאורו של לאורי לסיפור האפי הוא אחד הטובים ביותר. יש כל כך הרבה מתח, מטאפורות ליריות, תאווה, קסם וסגולה, עד שהם משפיעים על עיצוב המציאות. לשם כך, לאורי נוגע בניגודים שבין המציאות והאידיאל, של האגו וההיסוס, העולם הטבעי והקסם, החיים והמוות. הצילום השופע של אנדרו דרוז פאלרמו מפרט את האלמנטים האלה, כשהתפאורה הצלולה, כמעט חלומית, של כמה מהסצנות בוהקת ביחס מוחלט לערפל ולאפלה של אחרות. "האביר הירוק" נוסק עוד יותר על ידי הופעה מסחררת של פאטל, שההססנות השקטה שלו הולכת וגוברת יותר במסעו. גאווין מסמן את אחת ההופעות הטובות והעדינות ביותר של פאטל, אל מול שורה ארוכה של דמויות מלאות ביטחון שמילא בעבר. סגנון הגוף שלו של גאווין הוא בו-זמנית לא בטוח וצנוע, כשהשחקן מבטא כל רגש באמצעות עיניים מושפלות או תנועות פיזיות מבוקרות, שחושפות כל כך הרבה.

ויקנדר עוסקת באותה מידה בשני תפקידים (בתור אסל והליידי) המציגים את הטווח שלה כשחקנית, בעוד האריס, דיקי וצ'ודהורי מוצלחים בדרכים עדינות, אך עוצמתיות. ג'ואל אדגרטון בתור הלורד מביא משחק משובב, מגלם את דמותו עם ברק בעיניו, שמרמז שהוא יודע יותר ממה שהוא מספר. "האביר הירוק" ממחיש את ממלכת קמלוט כמקום פשוט מהגדולה האופיינית שאפיינה סרטי פעולה רבים. המלך ארתור והמלכה גווניבר מבוגרים יותר, עייפים ומאופקים, ואין הצהרות בוטות על גבורה. תחושת מלנכוליה צובעת את דבריהם ומעשיהם, ומבססת את עולמם בדרכים שלא היו בעבר. הם יודעים שזמנם קרב, שכן השפעתם ומורשתם הולכות ומתגבשות בדמותו של גאווין, ויש לו דרך משלו לעשות והחלטות לקבל, אם יהפוך ולו למחצית מהאיש שמאחורי אגדת המלך ארתור.

העיבוד של לאורי לסר גאווין מציג את גאווין כאדם חסר ביטחון, אביר שאפתן שאינו בטוח שיש לו את מה שצריך כדי לחבוק את מעלות הקוד האבירי. יש לו תסמונת של מתחזה ואומרים לו בכל פעם שהוא לא ראוי. הסרט בוחן מה פירוש אומץ לב, ערך עצמי וכמה זה יכול להזיק לכולם שחושבים שמישהו יעשה זאת מתוך ציפייה ולא מתוך הבנה עצמית. התקדמות העלילה האיטית, החושנית והמרגשת הופכת את סצינות הסיום של הסרט לטעונות יותר מבחינה רגשית. ישנם גם ממדי כניעה, שמנוקדים מהמונולוג החזק והמפחיד של ויקנדר על כדור הארץ ועל הצבע הירוק, המציבים את מסע הגבורה של גאווין כמוסר, עם תפיסה שהטבע תמיד ימשיך את דרכו ויהי מה. לאורי מבסס את המסע של גאווין במציאות ובבדיוני, כאשר האלמנטים הפנטסטיים של הסרט מביאים קדימה את הנושאים הסביבתיים, וכדור הארץ לוקח תפקיד אישי ומוחשי כמעט בכל סצינה.

"האביר הירוק" מקסים את הצופים ממהות הטבע – מקיומו ומעוצמתו. אפילו אדם בעל שם כמו גאווין אינו מסוגל להתעלות או להסתתר מההבטחה שנתן לאביר הירוק. לאורי מנצל כל פרט – מהאסתטיקה עוצרת הנשימה של אירלנד ועד לעיצובי התלבושות המורכבים של מלגוסיה טורזנסקה, ומשתמש בתקריבים אינטנסיביים ואינטימיים – כדי ללכוד את מהות הסיפור ומסעו של גאווין. הסרט לוקח את הזמן להגיע לסיומו, וזהו קצב שאינו נינוח כלל, אולם היציבות מספקת לצופים צילומים יפים וזמן להרהר בכל החלטה ופעולה מתפתחת. לאורי עשה משהו מיוחד עם "האביר הירוק", זהו אחד העיבודים הטובים ביותר לאגדות המלך ארתור עד כה. זהו סרט שיעניק רושם מתמשך על הקהל, כשהנושאים שלו, הביצוע והוויזואליה החדה והזוהרת לוכדים את הלב, ומותירים לצופים הרבה מה לחשוב הרבה לאחר כותרות הסיום.

הסרט "האביר הירוק" | "The Green Knight" – עתה בבתי הקולנוע.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן