רומן זדורוב ישוחרר ממעצרו, כך פסק היום (שלישי) בית משפט המחוזי בנצרת.   ב-15 באוגוסט ייערך דיון נוסף שבו הפרקליטות תודיע אם בכוונתה לערער על ההחלטה, ובהתאם תגיש בקשה לעיכוב ביצוע. שופט בית המשפט ערפאת טאהא קבע כי רומן זדורוב, ישוחרר למעצר בתנאי איזוק אלקטרוני. לדברי השופט, הטיעון שהשמיעה המדינה שהתנגדה לשחרורו בטענות כי אין בראיות החדשות שהציגה ההגנה כדי להפחית מעוצמת הראיות המרשיעות וכי אין כל סיכוי שראיות אלה יביאו לשינוי בתוצאות המשפט הוא טיעון העומד בסתירה חזיתית לקביעת השופט חנן מלצר בהחלטה על קיום משפט חוזר ועל כן, אין לקבלו. "ניתן לצפות כי המדינה תתמודד עם הבקשה לשחרור שהגיש המבקש, כאשר נקודת המוצא שלה היא החלטת השופט מלצר והקביעות המפורטות שבה לעניין הכרסום בראיות", פסק השופט.

הוא התייחס לעניין עילת המעצר ופסק כי בחלוף 15 שנים שבהן שהה זדורוב בכלא והרשעתו בוטלה, נקודת האיזון השתנתה, והדגש היום הוא על זכויות המבקש והשמירה עליהן נוכח הפרת האיזון שנקבע בחוק המעצרים לעניין משך תקופת המעצר אף בעבירות חמורות, כגון רצח, אינוס והריגה. טאהא קבע כי המדינה כמעט והתעלמה בטיעוניה ממשך הזמן שבו שוהה המבקש בכלא, והעלתה את טענותיה כאילו מדובר בדיון ראשון בעניינו.
"הכלל שהוא שבחלוף 9 חודשים מיום המעצר, יש לשחרר את העצור עד תום ההליכים, אלא אם ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות המשך המעצר. ככל שתקופת המעצר הנוספת ארוכה יותר, כן צריכות להיות נסיבות אלה חזקות יותר. כללים אלה חלים ביתר שאת על מי שהוחלט לקיים בעניינו משפט חוזר בחלוף 15 שנים שבהן הוא יושב בכלא", פסק השופט והוסיף: "לא המבקש היה צריך להוכיח כי הוא ראוי לשחרור, אלא היה על המדינה להראות כי על אף חלוף הזמן, קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות המשך החזקתו במעצר מאחורי סורג ובריח. בנטל זה לא עמדה המדינה".
השופט פסק כי זדורוב ישהה בבית הורי אשתו בקצרין, באזוק אלקטרוני בכל שעות היממה תחת פקוח אחד מהמשמרונים (משגיחים א.מ) וכי יאסר עליו לצאת אלא בהתאם להחלטת בית המשפט או לצורך השתתפותו בדיונים המתקיימים בעניינו בתיק הרצח. זדורוב נדרש להפקיד ערבות בנאית או הפקדת מזומן בקופת בית המשפט על סך 150 אלף שקל וכי נכנס מקרקעין בשווי של חצי מיליון ₪ לפחות ישועבד לבית המשפט. בנוסך לכך, כל אחד מהמשגיחים יחתמו על ערבות צד ג להבטחת תנאי השחרור ומילוי תפקידם.
פרקליטו של זדורוב, עו"ד ירום הלוי בקש לקיים דיון המשך בתנאי השחרור ואמר  כי "המשפחה ואנוכי רוצים לבוא באופן רציני כמה שאפשר. אני אומר את מה שרמזתי בעדינות בדיון, המשפחה מעוטת יכולת וייקח זמן התארגנות לכל התנאים, וזה לא חכם מהצד שלנו להעמיד שלנו תרתי משמע את המפקחים שהם נדרשים לחתום על ערבויות גבוהות, לכן מבקש שבימ"ש ידחה לדיון נוסף לשמיעת מפקחים. מבקש קבלת חוות דעת ודחיה כדי לראות כיצד המשפחה מתארגנת עם מילוי התנאים, אני מבקש דחיה של 10 ימים".

לפני כשבוע התקיים הדיון שבו הציגו הצדדים את עמדותיהם בעניין השחרור. פרקליטות המדינה באמצעות התובע עו"ד ויאאם קבלאווי, טענה שקיימת מסוכנות רבה מצדו של זדורוב, מעצם העבירה החמורה שמיוחסת לו – רצח הילדה בקצרין ב-2006 – והאכזריות שבה בוצע הרצח. עו"ד קבלאווי חזר על עיקרי הראיות והתייחס גם לחוות הדעת שתציג המדינה במה שנוגע לטיפת הדם שנזלה על טביעת הנעל שהוטבעה על מכסה האסלה, ובעליה לא זוהה. ממצא זה הוא אחת העילות שבגינן הוחלט על קיום משפט חוזר. המדינה תטען במשפט החוזר כי הדם לא נזל מהגופה – אלא ממעילה של ראדה, בזמן שהפרמדיקים הזיזו את הגופה בעת הטיפול והפינוי. בשעתו בעת ערעורו של זדורוב על הכרעת הדין בבית המשפט המחוזי קבע שופט העליון (בדעת ממיעוט)  שראוי לזכות את זודורוב נוכח הספק הסביר שאינו תיאורטי שהתעורר אצלו בשל מספר פרטים: תיאור המבקש בדבר, חיתוך מותנה של המנוחה, שאיננו תואם את חוות הדעת הפתולוגית של ד"ר זייצב מיום 2006.12.19  שאין בה זכר לחתך או לפצע במותן; החסרת החיתוך בשורש כף ידה השמאלית של המנוחה אף שמדובר היה בחתך עמוק ורציני; כוונתו של המבקש במהלך השחזור לפסוח על זירת הרצח ולהמשיך לקומה שמעל ושינוי כוונתו רק לאחר שהחוקרים נעצרו בקומה שבה בוצע הרצח במטרה להסיר ממנו את האזיקים; החתך בסנטרה של המנוחה שנגרם מסכין משוננת ולא מסכין יפנית שהחזיק בה המבקש בעת הרצח; וקיומן של שלוש עקבות נעליים זרות בתא השירותים שבו בוצע הרצח, שאין חולק כי הן אינן של המבקש. אשר לעקבות הזרות, אף השופט זילברטל שתמך בדעתו של השופט עמית שיש לאשר את ההרשעה ולהשאירה על כנה קבע, כי "מדובר בסימן שאלה מטריד ביותר, אך לרקע המארג הראייתי המרשיע הכולל, אינו מייצר ספק". למרות זאת דחה העליון את הערעור.

48335-06-21 pdf
לחצו לקריאת ההחלטה המלאה