Skip to content

"אוקיינוס" תערוכה חדשה של לינדה הופנגל במוזאון הנגב

שטיח מילים מודפסות, רפסודות מחוטים ושערות סוס ורישומים סיזיפיים על כרטיסיות, מוצגים בעבודות עמלניות העוסקות בחופש ובמרחב הזמני והמתכלה

"אוקיינוס" תערוכה חדשה של לינדה הופנגל במוזאון הנגב

שטיח מילים מודפסות, רפסודות מחוטים ושערות סוס ורישומים סיזיפיים על כרטיסיות, מוצגים בעבודות עמלניות העוסקות בחופש ובמרחב הזמני והמתכלה

לפני עשור, יצאה לינדה הופנגל למסע בן שבע שנים, שראשיתו באפריקה והמשכו בארבע שנות הפלגה בים התיכון, באוקיינוס האטלנטי ובקאריביים. אך עוד בטרם יציאתה למסע בים עסקה הופנגל במרחב הימי. רוב הסדרות והעבודות שיצרה, עוד בטרם יצאה בעצמה לים, עוסקות בנושא ימי כזה או אחר.

למעשה, התערוכה עוסקת במרחב. מצד אחד קיים המרחב האינסופי והמטפורי של הים ומצד שני, המרחב הפיזי של המוזאון .אך כמו הים, גם התערוכה טומנת בתוכה סודות, לא הכל גלוי. כדי לראות את אחת הרפסודות שיצרה, נצטרך להתאמץ ולהסתכל דרך חור הצצה בקיר או להדליק פנס בכדי לראות מה מסתתר בסוף מנהרה אינסופית.

צילום: שרה פלד

לראשונה מוצגות בתערוכה, עבודות שנוצרו החל מסוף שנות התשעים ועד 2011, כקומפוזיציה שלמה. עבודותיה מבטאות את כמיהתה לים, המרחב והחופש. הסדרות שיצרה עוסקות בנושא הימי. הסדרה “לקונה” עוסקת בסירות שיט היוצאות לים, הסדרה “הרפסודות”, עוסקת ברפסודות שגודלן ומידתן הן של גודל אדם השוכב על הרפסודה השטה לאיטה במים; ויצירתה האחרונה “האוקיינוס” – עבודה עצומה וסזיפית של רצועות מילים שיוצרות גלים קטנים וגדולים ושצפיפות המילים מבטאת את הגוונים הרבים של הים. החומרים מהם היא יוצרת אינם באמת שימושיים למים ואינם אטומים ולמעשה מהווים ניגוד לנושא האלמנטים המוצגים. החומרים המתכלים מבטאים את הארעיות של החיים. הרפסודות, שמונות 700 ריבועים המאפשרים לאדם לשכב על הרפסודה בלי שהמים יגעו בו ולצוף – לא באמת מאפשרות ציפה. החומר ממנו עשויות הרפסודות- חוטים ושערות סוס, נייר פרגמנט וחוטי תיל, לא באמת יכול להביא את האדם לחוף מבטחים. הרפסודה לא שימושית היא רק יוצרת את האשליה של החופש והמרחב, אך בעצם היא זמנית, ברגע שתיגע במים היא תתפרק.

צילום: שרה פלד

הכתיבה היא חלק בלתי נפרד מהעבודות של הופנגל. הכתב או רמז אליו מופיע בהרבה מהעבודות המוצגות בתערוכה. כמו העבודות “ללא כותרת (סקיצות לרפסודות)” שעל גבי זכוכית המסגרת כתובות נוסחאות, או העבודה “האוקיינוס” שנוצרה מניירות שיצאו ממכונת כתיבה ישנה וגם השיר “ישנו קו” שכתוב על חלון שמוביל אותנו למנהרה חשוכה.

צילום: שרה פלד
צילום: שרה פלד

בעבודה נוספת, בנתה הופנגל קיר מעוגל המסמל את האבולוציה של האדם מבחינה טכנולוגית. היא לוקחת כרטיסיות רישום ידני של ספריה כאלה ששימשו את הספריות טרום כניסת המחשב, עליהן היא כותבת ומציירת בצורה סזיפית, סוג של התפתחות אבולוציונית. עבודה אחרת עשויה מחוטים, מבטאת כלובים שעוצרים את חופש התנועה. למעשה רוב העבודות מתעסקות בפרדוקס, בין הרצון להתקדם ותחושת התקיעות וחוסר היכולת לנוע.

צילום: שרה פלד

עיצוב התערוכה מרשים והעבודות מעוררות השתאות בעמלניותן. החומרים הטבעיים מהם עשויות העבודות והצבעוניות המונוטונית, מכניסים את המבקר לאווירה של נקיון וטוהר בראשיתי.

לינדה הופנגל ילידת אוסטרליה – 1962. עלתה לארץ בשנת 1997. חיה יוצרת ומציגה בישראל. הציגה באוסטרליה וגרמניה.

אוצרת: נירית דהן

פתיחה: 16באוגוסט 2021, נעילה: 6 בנובמבר 2021

מוזאון הנגב לאמנות, העצמאות 60, באר שבע

לפני עשור, יצאה לינדה הופנגל למסע בן שבע שנים, שראשיתו באפריקה והמשכו בארבע שנות הפלגה בים התיכון, באוקיינוס האטלנטי ובקאריביים. אך עוד בטרם יציאתה למסע בים עסקה הופנגל במרחב הימי. רוב הסדרות והעבודות שיצרה, עוד בטרם יצאה בעצמה לים, עוסקות בנושא ימי כזה או אחר.

למעשה, התערוכה עוסקת במרחב. מצד אחד קיים המרחב האינסופי והמטפורי של הים ומצד שני, המרחב הפיזי של המוזאון .אך כמו הים, גם התערוכה טומנת בתוכה סודות, לא הכל גלוי. כדי לראות את אחת הרפסודות שיצרה, נצטרך להתאמץ ולהסתכל דרך חור הצצה בקיר או להדליק פנס בכדי לראות מה מסתתר בסוף מנהרה אינסופית.

צילום: שרה פלד

לראשונה מוצגות בתערוכה, עבודות שנוצרו החל מסוף שנות התשעים ועד 2011, כקומפוזיציה שלמה. עבודותיה מבטאות את כמיהתה לים, המרחב והחופש. הסדרות שיצרה עוסקות בנושא הימי. הסדרה “לקונה” עוסקת בסירות שיט היוצאות לים, הסדרה “הרפסודות”, עוסקת ברפסודות שגודלן ומידתן הן של גודל אדם השוכב על הרפסודה השטה לאיטה במים; ויצירתה האחרונה “האוקיינוס” – עבודה עצומה וסזיפית של רצועות מילים שיוצרות גלים קטנים וגדולים ושצפיפות המילים מבטאת את הגוונים הרבים של הים. החומרים מהם היא יוצרת אינם באמת שימושיים למים ואינם אטומים ולמעשה מהווים ניגוד לנושא האלמנטים המוצגים. החומרים המתכלים מבטאים את הארעיות של החיים. הרפסודות, שמונות 700 ריבועים המאפשרים לאדם לשכב על הרפסודה בלי שהמים יגעו בו ולצוף – לא באמת מאפשרות ציפה. החומר ממנו עשויות הרפסודות- חוטים ושערות סוס, נייר פרגמנט וחוטי תיל, לא באמת יכול להביא את האדם לחוף מבטחים. הרפסודה לא שימושית היא רק יוצרת את האשליה של החופש והמרחב, אך בעצם היא זמנית, ברגע שתיגע במים היא תתפרק.

צילום: שרה פלד

הכתיבה היא חלק בלתי נפרד מהעבודות של הופנגל. הכתב או רמז אליו מופיע בהרבה מהעבודות המוצגות בתערוכה. כמו העבודות “ללא כותרת (סקיצות לרפסודות)” שעל גבי זכוכית המסגרת כתובות נוסחאות, או העבודה “האוקיינוס” שנוצרה מניירות שיצאו ממכונת כתיבה ישנה וגם השיר “ישנו קו” שכתוב על חלון שמוביל אותנו למנהרה חשוכה.

צילום: שרה פלד
צילום: שרה פלד

בעבודה נוספת, בנתה הופנגל קיר מעוגל המסמל את האבולוציה של האדם מבחינה טכנולוגית. היא לוקחת כרטיסיות רישום ידני של ספריה כאלה ששימשו את הספריות טרום כניסת המחשב, עליהן היא כותבת ומציירת בצורה סזיפית, סוג של התפתחות אבולוציונית. עבודה אחרת עשויה מחוטים, מבטאת כלובים שעוצרים את חופש התנועה. למעשה רוב העבודות מתעסקות בפרדוקס, בין הרצון להתקדם ותחושת התקיעות וחוסר היכולת לנוע.

צילום: שרה פלד

עיצוב התערוכה מרשים והעבודות מעוררות השתאות בעמלניותן. החומרים הטבעיים מהם עשויות העבודות והצבעוניות המונוטונית, מכניסים את המבקר לאווירה של נקיון וטוהר בראשיתי.

לינדה הופנגל ילידת אוסטרליה – 1962. עלתה לארץ בשנת 1997. חיה יוצרת ומציגה בישראל. הציגה באוסטרליה וגרמניה.

אוצרת: נירית דהן

פתיחה: 16באוגוסט 2021, נעילה: 6 בנובמבר 2021

מוזאון הנגב לאמנות, העצמאות 60, באר שבע

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן