.=

סרט הבכורה עוכר השלווה של הבמאי ולדימיר יוהאנסון הוא סיפור שנראה כאילו לקוח מתוך אגדה איסלנדית עתיקה. עם שלושה שחקנים מרכזיים חזקים וכמה הפתעות יוצאות דופן, שלא לדבר על הופעות בונוס של כלב, חתול ועדר כבשים, זהו סרט שיגרום לכם לחשוב עליו הרבה – גם לאחר כותרות הסיום.

קשה לתאר את הסיפור של "טלה" מבלי למסור יותר מדי ספוילרים, אבל ההנחה הבסיסית היא כי זוג נטול ילדים, מריה (נומי ראפאס) ו-אינגבר (הלמיר סנר גודיונסן), מתגוררים בחוות כבשים, ובעונת הלידה – הם מחליטים לקחת לביתם טלה ולגדל כילדם שלהם. עד לנקודה זו, הזוג עוסק בתפקידי החקלאות היומיומיים וחי בהרמוניה שקטה למדי, אך כאשר אינגבר מדבר על מאמר הדן באפשרות של מסע בזמן ומצהיר שהוא לא רואה איך הוא יתקדם לעתיד, מריה משיבה שהיא רוצה דווקא לחזור לעבר. בדממה שלאחר מכן, בית החווה חסר צלילי ילדות מחריש אוזניים. כאשר אנו צופים בזוג עוזר לכבשים ללדת, ישנה אירוניה שהם מוקפים בכל כך הרבה חיים, עד שהזוגיות שלהם מוצגת פתאום כנוראית. ראפאס, שגדלה באיסלנד ואין לה בעיה עם השפה האיסלנדית, כמו גם גודיונסן – עשו את שיעורי הבית בהכנות לסרט הזה: אנו רואים אותם נוהגים בטרקטורים ומטפלים היטב בכבשים ובטלאים. מערכת הזוגיות ביניהם היא שלווה השופעת במלנכוליה של ילד חסר.

כשהטלה נכנס לבית המשפחה, מופיע גם קרוב משפחה נוסף: אחיו השובב של אינגבר, פיטר (ביורן הלינור הרלסון), שנזרק לכביש על ידי חבריו. כולו קעקועים, ג'ינס שחור צמוד ומראה של מגניבות. אולם כאשר פיטר מופיע, יש חשש שהשיווי המשקל של המשפחה החדשה יאבד. במקום זאת, לאחר ההלם הראשוני של פיטר למראה 'האחיינית' החדשה שלו, שלושת המבוגרים נכנסים לשגרה מאושרת, ופיטר מקבל שהתינוקת החדש מביא לזוג שמחת חיים. במקום מאבק דרמטי או התערבות בעקבות הגילוי שיש טלה בבית, הבמאי פשוט מתעכב על פניו של פיטר, כשהוא סופג בשקט את הלם והמציאות החדשה של אחיו. למעשה, יש כאן הרבה הומור, הרבה בזכות פיטר. לילה אחד, מריה מפעילה סרטון של גיסה מופיע בלהקה, וסרטון הפופ הנוראי הוא תענוג לצפייה, כמו גם פיטר המבוגר שחוזר על מהלכי הריקוד בסלון ביתם.

אמנם יש כאן הומור, אבל יש גם אימה – הרבה מזה. הנוף, מזג האוויר, הצליל והמוזיקה – תורמים כולם לאיום שמשהו נורא עומד להתרחש. כאשר מריה מבצעת מעשה נורא על מנת להגן על האימהות שלה, ברור שהיא מעוררת את חמתו של משהו עתיק, כאילו בלקיחת הטלה מאמו יש משהו מהעולם הטבעי – או העל-טבעי, ועל כן יש לבקש גמול. במקום שבני האדם יראו את הסימנים, דווקא בעלי החיים, ובראשם כלב הכבשים האמין, הם שמתריעים על הסכנה המתקרבת. זהו סרט אינטליגנטי והופך קרביים, שמתרחש בשקט של אימה כפרית ומלווה בהרבה מיתוסים מהאגדות העתיקות. הוא עוסק בשאלות חשובות כמו אימהות, משפחה ואושר, כמו גם אורך הרוח שאליו אנשים יגיעו כאשר הם רואים כל אחד מהדברים האלה. זהו סרט על צער, אבל הוא גם מלא כיף. הסרט "טלה" מצטרף לסרט "ראמים" בפנתיאון המקודש של סרטים איסלנדיים על כבשים, סוגה שמתגלה במהירות כחביבה במיוחד.

הסרט "טלה" | "Lamb" – מוקרן במסגרת פסטיבל קולנוע ירושלים 2021.