דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★★

שאלו פעם את ג'רי סיינפלד מה סוד ההצלחה של הסידרה הפופולארית שלו. סיינפלד השיב בפשטות: "זוהי סדרה על כלום ושום דבר". גם אם התשובה קצת מתחמקת ומתחכמת, זה בדיוק מה שקורה ב"הסוף": מדובר במחזמר ביזארי על כלום. ובכך טמון גם סוד החן שלו.

לכאורה יש כאן סיפור על מדען גאון, ששואף להמציא נוסחה לחיי נצח כדי להציל את אהובתו. אבל זה רק תירוץ לכמה קטעים קומיים בביצוע חבורה מוכשרת של שחקנים וזמרים, ובראשם עידן אלתרמן, אבי דנגור וג'וי ריגר המוכשרת והיפה. הכל מבוצע בליווי תזמורת חיה ומצוינת על הבמה הקטנה של "צוותא" בתל אביב. חבל שלא היה מקום לכל הנגנים וחלקם הצטופף במרפסת הקטנה מעל הבמה משמאל.

לקראת סיום מודים חברי הלהקה, שאכן הסיפור ההזוי הוא רק אמצעי: כל מטרתם היתה לשיר ולרקוד, ולשעשע אותנו. רוב הזמן הם הצליחו.

עדיף היה שיקצרו את המחזמר, יעיפו כמה קטעים מיותרים ולא יעופו על עצמם. מומלץ לשמור על פרופורציות ולגמור בשיא. וגם: יוצרי המחזמר – גיא וינטרוב ומעיין אבן, שגם ביים, יכלו לגלות יותר אומץ יצירתי, ללכת עד הסוף וליצור מחזמר באמת מופרע, כמו שהבטיחו מראש.

ויש גם איזה מסר, שעדיפה הדרך ומה אנחנו עושים עם החיים שלנו וכד'. לצערי לא יצאנו מהמחזמר "הסוף" עם נוסחה לחיי נצח, אבל לפחות נהנינו משעתיים של בידור פרוע. הכוכב הרביעי מוענק על המקוריות ועל העבודה הקשה.