Skip to content

"האבולוציה של המינים" בתיאטרון חיפה: איזו מין חלטורה

במקום חגיגה של הורמונים ויצרים קיבלנו מחזה רדוד, דמויות פלקטיות ושחקנים שמנסים להצחיק בכוח. "האבולוציה של המינים" מנסה להיות קומדיה של טעויות. הטעות הכי גדולה היתה להעלות אותה על הבמה

"האבולוציה של המינים" בתיאטרון חיפה: איזו מין חלטורה

במקום חגיגה של הורמונים ויצרים קיבלנו מחזה רדוד, דמויות פלקטיות ושחקנים שמנסים להצחיק בכוח. "האבולוציה של המינים" מנסה להיות קומדיה של טעויות. הטעות הכי גדולה היתה להעלות אותה על הבמה

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★

זוג נשוי באמצע החיים מחפש לרענן את חיי המין שלו, בחורה רווקה רוצה לעשות ילד עם הבעל של החברה הכי טובה שלה, גבר נשוי מנהל רומן עם אישה צעירה ונשואה – וכולם מחפשים רי-גו-שים.

ככה לא מחפשים ריגושים. צילום: אור דנון

זה הסיפור, בקיצור, של הקומדיה החדשה "האבולוציה של המינים", שכתב יורם זקס וביים אלון אופיר. הרעיון נחמד ואפילו מפתה, אבל אם חשבתם שעל הבמה מתרחשת חגיגה גדולה של הורמונים ויצרים, אז לא.

מה שקיבלנו זה בדיוק ההיפך: מחזה רדוד, דמויות פלקטיות ושחקנים שמנסים להצחיק בכוח. ועוד לא התייחסתי לדמויות בהצגה: הגברים נראים מגוחכים והנשים מוצגות באופן מעליב. ההצגה מתיימרת לעסוק בפוליאמוריה, רצוי שהיוצרים, כולל השחקנים, היו עורכים מחקר מעמיק בנושא. מה שראינו לא מזכיר אפילו פוליאמוריה.

לאן נעלמה התשוקה. צילום: אור דנון

לגבי משבר גיל ה-40, שהדמויות אמורות לעבור כתוצאה משיעמום במערכת הזוגית, אכן היה משעמם לראות שחקנים מתרוצצים מבלי שמשהו באמת קורה ביניהם, אולי איזה רגש? יחסים מעניינים? מחשבה יצירתית? הכל כל כך בנאלי וצפוי. אפילו רגע אחד של תשוקה אמיתית לא היה על הבמה. ובלי תשוקה – אין הצגה. מדי פעם קיבלנו מצבים משעשעים, שסחטו צחוקים מהקהל. רוב הזמן הרגשתי שאני בתיאטרון חובבים. או במילה אחת: חלטורה.

השחקנים אינם האשמים העיקריים. קשה ליצור דמויות אנושיות כשיש לך טקסט שטחי ובימוי שטוח. מבין הארבעה ענת מגן שבו לפחות ניסתה לבנות דמות. על מעין וינשטוק, ישי גולן וירון ברובינסקי קשה לומר אפילו את זה. בעיקר ברובינסקי הקופצני, שהוא בחור חביב, אבל המשחק שלו הוא פשוט זילזול באינטליגנציה.

"האבולוציה של המינים" מנסה להיות קומדיה של טעויות. הטעות הכי גדולה היתה להעלות אותה על הבמה. אם הייתי סקסולוג או יועץ לזוגיות הייתי אוסר על המטופלים שלי ללכת להצגה.

 

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★

זוג נשוי באמצע החיים מחפש לרענן את חיי המין שלו, בחורה רווקה רוצה לעשות ילד עם הבעל של החברה הכי טובה שלה, גבר נשוי מנהל רומן עם אישה צעירה ונשואה – וכולם מחפשים רי-גו-שים.

ככה לא מחפשים ריגושים. צילום: אור דנון

זה הסיפור, בקיצור, של הקומדיה החדשה "האבולוציה של המינים", שכתב יורם זקס וביים אלון אופיר. הרעיון נחמד ואפילו מפתה, אבל אם חשבתם שעל הבמה מתרחשת חגיגה גדולה של הורמונים ויצרים, אז לא.

מה שקיבלנו זה בדיוק ההיפך: מחזה רדוד, דמויות פלקטיות ושחקנים שמנסים להצחיק בכוח. ועוד לא התייחסתי לדמויות בהצגה: הגברים נראים מגוחכים והנשים מוצגות באופן מעליב. ההצגה מתיימרת לעסוק בפוליאמוריה, רצוי שהיוצרים, כולל השחקנים, היו עורכים מחקר מעמיק בנושא. מה שראינו לא מזכיר אפילו פוליאמוריה.

לאן נעלמה התשוקה. צילום: אור דנון

לגבי משבר גיל ה-40, שהדמויות אמורות לעבור כתוצאה משיעמום במערכת הזוגית, אכן היה משעמם לראות שחקנים מתרוצצים מבלי שמשהו באמת קורה ביניהם, אולי איזה רגש? יחסים מעניינים? מחשבה יצירתית? הכל כל כך בנאלי וצפוי. אפילו רגע אחד של תשוקה אמיתית לא היה על הבמה. ובלי תשוקה – אין הצגה. מדי פעם קיבלנו מצבים משעשעים, שסחטו צחוקים מהקהל. רוב הזמן הרגשתי שאני בתיאטרון חובבים. או במילה אחת: חלטורה.

השחקנים אינם האשמים העיקריים. קשה ליצור דמויות אנושיות כשיש לך טקסט שטחי ובימוי שטוח. מבין הארבעה ענת מגן שבו לפחות ניסתה לבנות דמות. על מעין וינשטוק, ישי גולן וירון ברובינסקי קשה לומר אפילו את זה. בעיקר ברובינסקי הקופצני, שהוא בחור חביב, אבל המשחק שלו הוא פשוט זילזול באינטליגנציה.

"האבולוציה של המינים" מנסה להיות קומדיה של טעויות. הטעות הכי גדולה היתה להעלות אותה על הבמה. אם הייתי סקסולוג או יועץ לזוגיות הייתי אוסר על המטופלים שלי ללכת להצגה.

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן