Skip to content

"באתי, ראיתי-" של תיאטרון קליפה בחללי מוזיאון ת"א הוא פרפורמנס-ארט רווי טקסט נהדר

מופע פרפורמנס ארט עכשווי שנמשך כשעה, לוקח את הקהל אל חלקיו השונים של המוזיאון, משתמש בקירותיו, בחלליו, במדרגות הנעות שבו, לצד שימוש בתנועה, בשירים, במבטים, בקול, בכלי נגינה בפתקים ובביגוד מוזר. באתי, ראיתי – חוויתי!

"באתי, ראיתי-" של תיאטרון קליפה בחללי מוזיאון ת"א הוא פרפורמנס-ארט רווי טקסט נהדר

מופע פרפורמנס ארט עכשווי שנמשך כשעה, לוקח את הקהל אל חלקיו השונים של המוזיאון, משתמש בקירותיו, בחלליו, במדרגות הנעות שבו, לצד שימוש בתנועה, בשירים, במבטים, בקול, בכלי נגינה בפתקים ובביגוד מוזר. באתי, ראיתי – חוויתי!

העוצמה הווקאלית של המבנה המיוחד של מוזיאון ת"א, סיפק חלל ווקאלי ראוי לזמרי הא-קפלה של תיאטרון קליפה. חמישה זמרים וזמרות מהתחום הקלאסי, אף אחד מהם אינו חבר קבוצת קליפה, מבצעים 9 שירים ביקורתיים שכתב אריאל ברונז. הם גוררים את הקהל לשבע זירות שונות, תוך כדי הנחיית הקהל בתנועה או שריקה במשרוקית. לא תמיד הקהל מבין, אך אחרי חזרה על התנועות, לבסוף מבין.

למופע פרפורמנס-ארט רצוי לבוא עם ראש פתוח. אולי נתחבר ואולי לא נבין כלום. "באתי, ראיתי-" למעשה הוא מיצג מומחז ומושר. כל שיר מוצג בלוקיישן שונה המתחבר חזותית לטקסט הכתוב. המופע כולו מבוסס על טקסט מושמע, כתוב ומומחז. כמיטב המסורת של יצירות תיאטרון קליפה, התנועה (זהו תיאטרון תנועה), בלתי צפויה, מפתיעה וחוויתית. עבורי המופע היה "באתי, ראיתי – חוויתי".

צילום: שרה פלד
"לרגע" מאת: אריאל ברונז, צילום מחוברת השירים שחולקה למשתתפים.
צילום: שרה פלד
"לדבר לקיר" מאת אריאל ברונז. צילום מתוך חוברת שחולקה למשתתפים
צילום: שרה פלד
צילום: שרה פלד

משך המופע כשעה והוא מתקיים תוך הובלת הקהל במוזיאון והליכה ממיקום אחד למשנהו.

קרדיטים:
שירים מאת: אריאל ברונז |יוצרים: עידית הרמן, אריאל ברונז | לחנים ועיבודים: רועי בן-סירה | תנועה: אורין יוחנן | בגדים: הד מיינר | סטיילינג: עידית הרמן | זמרים: רעות רבקה – סופרן, מיכל תמרי – קונטרה-אלט, אלקסנדר פיש – קונטרה-טנור, יואב וייס – בריטון, יואב איילון – בס |

 

העוצמה הווקאלית של המבנה המיוחד של מוזיאון ת"א, סיפק חלל ווקאלי ראוי לזמרי הא-קפלה של תיאטרון קליפה. חמישה זמרים וזמרות מהתחום הקלאסי, אף אחד מהם אינו חבר קבוצת קליפה, מבצעים 9 שירים ביקורתיים שכתב אריאל ברונז. הם גוררים את הקהל לשבע זירות שונות, תוך כדי הנחיית הקהל בתנועה או שריקה במשרוקית. לא תמיד הקהל מבין, אך אחרי חזרה על התנועות, לבסוף מבין.

למופע פרפורמנס-ארט רצוי לבוא עם ראש פתוח. אולי נתחבר ואולי לא נבין כלום. "באתי, ראיתי-" למעשה הוא מיצג מומחז ומושר. כל שיר מוצג בלוקיישן שונה המתחבר חזותית לטקסט הכתוב. המופע כולו מבוסס על טקסט מושמע, כתוב ומומחז. כמיטב המסורת של יצירות תיאטרון קליפה, התנועה (זהו תיאטרון תנועה), בלתי צפויה, מפתיעה וחוויתית. עבורי המופע היה "באתי, ראיתי – חוויתי".

צילום: שרה פלד
"לרגע" מאת: אריאל ברונז, צילום מחוברת השירים שחולקה למשתתפים.
צילום: שרה פלד
"לדבר לקיר" מאת אריאל ברונז. צילום מתוך חוברת שחולקה למשתתפים
צילום: שרה פלד
צילום: שרה פלד

משך המופע כשעה והוא מתקיים תוך הובלת הקהל במוזיאון והליכה ממיקום אחד למשנהו.

קרדיטים:
שירים מאת: אריאל ברונז |יוצרים: עידית הרמן, אריאל ברונז | לחנים ועיבודים: רועי בן-סירה | תנועה: אורין יוחנן | בגדים: הד מיינר | סטיילינג: עידית הרמן | זמרים: רעות רבקה – סופרן, מיכל תמרי – קונטרה-אלט, אלקסנדר פיש – קונטרה-טנור, יואב וייס – בריטון, יואב איילון – בס |

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן