Skip to content

"זעם": מופע דרמתי ומדויק של רקדני להקת המחול קמע

היצירה החדשה והגאונית של הכוריאוגרף תמיר גינץ, נוגעת בהבטים השונים של האלימות המסעירה את חיינו, החברתית, המגדרית והפוליטית. זוהי יצירה דרמטית ועוצמתית בביצוע מושלם של 12 רקדנים, לצלילי מוזיקה מקורית של אבי בללי

"זעם": מופע דרמתי ומדויק של רקדני להקת המחול קמע

היצירה החדשה והגאונית של הכוריאוגרף תמיר גינץ, נוגעת בהבטים השונים של האלימות המסעירה את חיינו, החברתית, המגדרית והפוליטית. זוהי יצירה דרמטית ועוצמתית בביצוע מושלם של 12 רקדנים, לצלילי מוזיקה מקורית של אבי בללי

אמש הועלה לראשונה לעונת 21-22, המופע "זעם" מאת תמיר גינץ, בו נכח שר התרבות והספורט מר חילי טרופר. להקת הרקדנים החדשה הפליאה באיכותה על הבמה ואנחנו, הקהל שהגיע למופע, נעמד על רגליו והריע דקות ארוכות בתשואות.

בחודש שעבר ביקרתי בביתם של להקת המחול קמע בבאר שבע על מנת לקבל טעימה מהיצירה החדשה "זעם". במפגש, הוצגו כל רקדני הלהקה, חלקם חדשים, חלקם ותיקים ומעט מתמחים. קמע נוסדה בשנת 2002 כיוזמה משותפת של דניאלה שפירא ותמיר גינץ, כלהקת הבית של מרכז המחול בת דור באר שבע. צוות הלהקה ורקדניה מתגוררים בבירת הנגב והם חלק בלתי נפרד מהקהילה התרבותית בעיר. רקדני הלהקה מקיימים פרויקטים חינוכיים של הוראה והסברה בבתי-ספר, מגמות ואולפנות מחול, סדנאות אמן, סדנאות רפרטואר ותכניות העשרה בכל רחבי הארץ. הלהקה נתמכת ע"י מינהל התרבות שבמשרד התרבות והספורט ובזכות מדיניות פיתוח מוסדות התרבות של עיריית באר שבע.

היצירה "זעם" משתמשת באייקונים מוזיקליים ישראליים כמו "מכורה שלי" ומרש הצועדים לצלילי "באנו חושך לגרש", "בארץ אהבתי השקד פורח", לצד תנועות אקספרסיביות, כוחניות ומפותלות. הכריאוגרפיה של גינץ נותנת מקום של כבוד למחול הקלסי, לבלט, יחד עם המחול העכשווי חסר הגבולות. המוזיקה המייצגת לכאורה אמירה חברתית פוליטית, מלווה את סצינות הכנופיות הנלחמות זו בזו, את החיילים הצועדים בסך ואת סצינת האונס והאלימות נגד נשים. כל פרק ביצירה הזו, מייצר דרמטיות חזקה והזדהות עם המתחולל עם הבמה. בפרקים הראשונים ניכר השוויון המגדרי בתפקידי הרקדניות והרקדנים, אך לאט, השוויון מתעוות לטובת ניצול האישה. שיא הדרמה מתרחש בקטע מחול המתאר אונס, המדגיש את חוסר האונים של הנאנסת בסיטואציה האלימה הזו. ביקום מקביל, מתקיימים קטעי מחול זוגיים רומנטים ומרגשים עם סצינת הסיום העוצמתית בה כל הרקדנים מתערטלים מבגדיהם ונותרים בלבושם התחתון.

צילום: כפיר בולוטין
צילום: כפיר בולוטין
צילום: כפיר בולוטין

הכוריאוגרף והמנהל האמנותי של הלהקה, תמיר גינץ הופיע כרקדן ב"בלט חיפה" ובאנסמבל "בת-שבע" בניהולו האמנותי של אוהד נהרין. היה כוריאוגרף הבית של להקת המחול בת-דור בתל-אביב (1997-2001) והמורה הראשי למחול מודרני באולפן למחול בת-דור (1991-2001). עבור יצירת הביכורים שלו "רציף 1" זכה בפרס אלברט גובייה בדנמרק 1997 .בשנת 2002 יסד את להקת המחול קמע עם דניאלה שפירא. יצירותיו מתאפיינות בשפת תנועה אישית עשירה ומאתגרת ובאמירה דרמטית חזקה ומרגשת. עבודותיו הועלו ברחבי העולם: באיטליה, צרפת, גרמניה, שוויץ, קזחסטן, גרמניה, פורטוגל, הונגריה ,אקוודור, פנמה, סין, ליטא, קפריסין, הודו, תורכיה, מולדובה, רומניה, פולין ועוד.

יש להריע ליכולות ולביצועים של רקדני להקת המחול "קמע", איילת אלפו, מטילדה בונאני, שגיא בללי, ניתאי הלוי, דויד ואן דר וין, קארלי ודלבייני דונלי, לארה ויליגס, גונזלו מויזס לופז סוטו, זואי בייליס נגר, ג'ורג'יה סקוקרה, ולדיסלב פנסיוק, ג'וזף קודרה שעשו עבודות גוף וירטואוזיות מופלאות.

משך המופע כ-60 דקות.

צילום תמונה ראשית: כפיר בולוטין

 

אמש הועלה לראשונה לעונת 21-22, המופע "זעם" מאת תמיר גינץ, בו נכח שר התרבות והספורט מר חילי טרופר. להקת הרקדנים החדשה הפליאה באיכותה על הבמה ואנחנו, הקהל שהגיע למופע, נעמד על רגליו והריע דקות ארוכות בתשואות.

בחודש שעבר ביקרתי בביתם של להקת המחול קמע בבאר שבע על מנת לקבל טעימה מהיצירה החדשה "זעם". במפגש, הוצגו כל רקדני הלהקה, חלקם חדשים, חלקם ותיקים ומעט מתמחים. קמע נוסדה בשנת 2002 כיוזמה משותפת של דניאלה שפירא ותמיר גינץ, כלהקת הבית של מרכז המחול בת דור באר שבע. צוות הלהקה ורקדניה מתגוררים בבירת הנגב והם חלק בלתי נפרד מהקהילה התרבותית בעיר. רקדני הלהקה מקיימים פרויקטים חינוכיים של הוראה והסברה בבתי-ספר, מגמות ואולפנות מחול, סדנאות אמן, סדנאות רפרטואר ותכניות העשרה בכל רחבי הארץ. הלהקה נתמכת ע"י מינהל התרבות שבמשרד התרבות והספורט ובזכות מדיניות פיתוח מוסדות התרבות של עיריית באר שבע.

היצירה "זעם" משתמשת באייקונים מוזיקליים ישראליים כמו "מכורה שלי" ומרש הצועדים לצלילי "באנו חושך לגרש", "בארץ אהבתי השקד פורח", לצד תנועות אקספרסיביות, כוחניות ומפותלות. הכריאוגרפיה של גינץ נותנת מקום של כבוד למחול הקלסי, לבלט, יחד עם המחול העכשווי חסר הגבולות. המוזיקה המייצגת לכאורה אמירה חברתית פוליטית, מלווה את סצינות הכנופיות הנלחמות זו בזו, את החיילים הצועדים בסך ואת סצינת האונס והאלימות נגד נשים. כל פרק ביצירה הזו, מייצר דרמטיות חזקה והזדהות עם המתחולל עם הבמה. בפרקים הראשונים ניכר השוויון המגדרי בתפקידי הרקדניות והרקדנים, אך לאט, השוויון מתעוות לטובת ניצול האישה. שיא הדרמה מתרחש בקטע מחול המתאר אונס, המדגיש את חוסר האונים של הנאנסת בסיטואציה האלימה הזו. ביקום מקביל, מתקיימים קטעי מחול זוגיים רומנטים ומרגשים עם סצינת הסיום העוצמתית בה כל הרקדנים מתערטלים מבגדיהם ונותרים בלבושם התחתון.

צילום: כפיר בולוטין
צילום: כפיר בולוטין
צילום: כפיר בולוטין

הכוריאוגרף והמנהל האמנותי של הלהקה, תמיר גינץ הופיע כרקדן ב"בלט חיפה" ובאנסמבל "בת-שבע" בניהולו האמנותי של אוהד נהרין. היה כוריאוגרף הבית של להקת המחול בת-דור בתל-אביב (1997-2001) והמורה הראשי למחול מודרני באולפן למחול בת-דור (1991-2001). עבור יצירת הביכורים שלו "רציף 1" זכה בפרס אלברט גובייה בדנמרק 1997 .בשנת 2002 יסד את להקת המחול קמע עם דניאלה שפירא. יצירותיו מתאפיינות בשפת תנועה אישית עשירה ומאתגרת ובאמירה דרמטית חזקה ומרגשת. עבודותיו הועלו ברחבי העולם: באיטליה, צרפת, גרמניה, שוויץ, קזחסטן, גרמניה, פורטוגל, הונגריה ,אקוודור, פנמה, סין, ליטא, קפריסין, הודו, תורכיה, מולדובה, רומניה, פולין ועוד.

יש להריע ליכולות ולביצועים של רקדני להקת המחול "קמע", איילת אלפו, מטילדה בונאני, שגיא בללי, ניתאי הלוי, דויד ואן דר וין, קארלי ודלבייני דונלי, לארה ויליגס, גונזלו מויזס לופז סוטו, זואי בייליס נגר, ג'ורג'יה סקוקרה, ולדיסלב פנסיוק, ג'וזף קודרה שעשו עבודות גוף וירטואוזיות מופלאות.

משך המופע כ-60 דקות.

צילום תמונה ראשית: כפיר בולוטין

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן