Skip to content

"אהבה ומגפה" בקאמרי: ההצגה הכי פרועה בעיר

שלושה סיפורי אהבה, שנכתבו בזמן הקורונה, מתחברים להצגה אנושית, מטורפת, מצחיקה ומלאת חיים, שלא רואים כל יום בתיאטרון הישראלי

"אהבה ומגפה" בקאמרי: ההצגה הכי פרועה בעיר

שלושה סיפורי אהבה, שנכתבו בזמן הקורונה, מתחברים להצגה אנושית, מטורפת, מצחיקה ומלאת חיים, שלא רואים כל יום בתיאטרון הישראלי

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★

התקופה המטורפת של הקורונה הולידה את ההצגה הזו, שמורכבת משלושה מחזות קצרים – שלושה סיפורי אהבה, כולם מתרחשים בחדר במלון קורונה, שמיועד לאלה שנשלחו לבידוד. את הסיפורים כתבו בת חן סבג, יואב שושן גושן, נועה לזר קינן גור קורן ועירד רובינשטיין שגם ביים.

הסיפורים, שכתובים היטב, מצחיקים ואבסורדים, לפעמים פרועים ומופרעים, וכוללים נגיעות אקטואליות ופוליטיות. אבל מעבר לצחוק, לקלילות ולמופרעות, כל הסיפורים מתנקזים למקום אחד: בדידות והצורך הכמעט נואש שלנו לאהוב ולהיות נאהבים. היוצרים לא ירדו לעומק הבדידות והאהבה, וזה חסר, אבל קיבלנו פיצוי יצירתי בבימוי ובמשחק.

כובשת את הבמה. כנרת לימוני ונדב אסולין. צילום: רדי רובינשטיין

בסיפור הראשון בני זוג צעירים (נטע גרטי ונדב נייטס)  נתקעים בחדר במלון ומתמודדים, בין השאר, עם הבגידה שלו בה. לא מדובר בתמונות מחיי נישואים, אבל הסיטואציה מטורפת ומשעשעת, והמשחק טוב.

הסיפור השני, והמבריק מבין השלושה, הוא מפגש הזוי בין זונה טובת לב (כנרת לימוני) ללקוח עצבני, שליבו נשבר (נדב אסולין). כאן הטקסט והבימוי נותנים יותר אפשרויות לשחקנים – והם מנצלים זאת היטב. לימוני מקסימה וכובשת את הבמה, אסולין נוגע ללב, לא רק של הזונה, אלא ללב של כולנו.

בגידות בחיי נישואים. נטע גרטי ונדב נייטס. צילום: רדי רובינשטיין

בסיפור השלישי אנו פוגשים שרה בממשלה – דמות פאתטית, שהיא, בעיני, שילוב של אסנת מארק, גילה גמליאל ומירי רגב. גם כאן כפיים לכנרת לימוני, שהספיקה להחליף בגדים מזונה לפוליטיקאית (לא שיש תמיד הבדל גדול). השרה ההומופובית נתקלת בגבר גיי (נדב נייטס), או שהוא נתקל בה, ואחרי ההלם הראשוני שלה, היא חושפת בפניו את מאווייה הכמוסים ביותר. צפו להפתעה.

ועוד לא דיברתי על הסאונד המדליק, התאורה הנוצצת והמנצנצת, והבמה המסתובבת. "אהבה ומגפה" היא יצירה מקורית, אנושית ומלאת חיים, שלא רואים כל יום בתיאטרון הישראלי. רוצו לראות.

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★

התקופה המטורפת של הקורונה הולידה את ההצגה הזו, שמורכבת משלושה מחזות קצרים – שלושה סיפורי אהבה, כולם מתרחשים בחדר במלון קורונה, שמיועד לאלה שנשלחו לבידוד. את הסיפורים כתבו בת חן סבג, יואב שושן גושן, נועה לזר קינן גור קורן ועירד רובינשטיין שגם ביים.

הסיפורים, שכתובים היטב, מצחיקים ואבסורדים, לפעמים פרועים ומופרעים, וכוללים נגיעות אקטואליות ופוליטיות. אבל מעבר לצחוק, לקלילות ולמופרעות, כל הסיפורים מתנקזים למקום אחד: בדידות והצורך הכמעט נואש שלנו לאהוב ולהיות נאהבים. היוצרים לא ירדו לעומק הבדידות והאהבה, וזה חסר, אבל קיבלנו פיצוי יצירתי בבימוי ובמשחק.

כובשת את הבמה. כנרת לימוני ונדב אסולין. צילום: רדי רובינשטיין

בסיפור הראשון בני זוג צעירים (נטע גרטי ונדב נייטס)  נתקעים בחדר במלון ומתמודדים, בין השאר, עם הבגידה שלו בה. לא מדובר בתמונות מחיי נישואים, אבל הסיטואציה מטורפת ומשעשעת, והמשחק טוב.

הסיפור השני, והמבריק מבין השלושה, הוא מפגש הזוי בין זונה טובת לב (כנרת לימוני) ללקוח עצבני, שליבו נשבר (נדב אסולין). כאן הטקסט והבימוי נותנים יותר אפשרויות לשחקנים – והם מנצלים זאת היטב. לימוני מקסימה וכובשת את הבמה, אסולין נוגע ללב, לא רק של הזונה, אלא ללב של כולנו.

בגידות בחיי נישואים. נטע גרטי ונדב נייטס. צילום: רדי רובינשטיין

בסיפור השלישי אנו פוגשים שרה בממשלה – דמות פאתטית, שהיא, בעיני, שילוב של אסנת מארק, גילה גמליאל ומירי רגב. גם כאן כפיים לכנרת לימוני, שהספיקה להחליף בגדים מזונה לפוליטיקאית (לא שיש תמיד הבדל גדול). השרה ההומופובית נתקלת בגבר גיי (נדב נייטס), או שהוא נתקל בה, ואחרי ההלם הראשוני שלה, היא חושפת בפניו את מאווייה הכמוסים ביותר. צפו להפתעה.

ועוד לא דיברתי על הסאונד המדליק, התאורה הנוצצת והמנצנצת, והבמה המסתובבת. "אהבה ומגפה" היא יצירה מקורית, אנושית ומלאת חיים, שלא רואים כל יום בתיאטרון הישראלי. רוצו לראות.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן