"גמר חתימה טובה" אני אומר לברכט ומחייך לי. – "איזה חתימה ואיזה גמר  זה אף פעם לא נגמר. תבין ילד, שם המשחק זה להכניס  אותנו לתבנית כמו הבריאה. ולמה אי אפשר לעשות את זה פשוט יותר?" ברטולד צועק לי בתשובה וממשיך: "הרי המוסר שלי הוא רק שלי הוא לא קשור ולא יהיה קשור לאף אחד, גם בעוד אלף שנה אז על מה אנחנו מדברים פה!".
"תעביר לי את קנקן המים בבקשה", הוא מבקש ממני בזמן שהוא מביט על המלצרית החיננית המתקרבת לעברנו.

"אבל ברטולד" אני אומר, "אתה  לא חושב שצריך פעם בשנה לנקות קצת את הלב והנפש ?גם ככה היא מיוסרת ומתייסרת כל הזמן".
ברכט מביט בי .. בחצי מבט שלא ברור האם זה בגלל הדרינק מהכוס קוניאק או אולי מכיוון שהוא לא מאמין למשמע אוזניו.
"ילד.. תקשיב ותקשיב טוב לסיפור הבא" … הוא אומר לי בחצי המבט, "סיפר לי אותו שכן יהודי בן של יהודים, מאמין בן של מאמינים, הוא כהרגלו היה כל שנה הולך ביום כיפור לבית הכנסת ומתכונן טוב טוב ל24 השעות הכי חשובות לכל יהודי מאמין.
הוא היה עושה חזרות לפני,
מחמם את קולו ואפילו את תקיעתו בשופר…
וכמו שהוא מתחיל בתפילה,
פתאום בזווית עיניו  הוא רואה כתב יד אדם על הדף הראשון בסידור שמונח לפניו. ללא חתימה, ללא זיהוי".
הוא מביט בי מהורהר, ודוחף לעברי כוסית קוניאק.
"קח שתה … זה סיפור טוב ..", אומר לי ברכט ועיניו נוצצות
"נו" ..אני אומר, "מה היה כתוב?"
ברכט מביט בי ועיניו בורקות  ומדקלם מילה במילה מתוך גרונו המיוסר של השכן היהודי את שקרא בכתב היד: "זה לא מובן מאליו ואולי מאליו מובן חלקית, ואולי חלקית שניה לוקח להבין, ואולי להבין זאת רק הרגשה, ואולי הרגשה היא תשובה לנטישה.. כן, כן, זה ממש לא מובן מאליו.. ואולי אם נקרא הפוך אז זה יהיה לא …ואולי כן … מה שבטוח שזה בסוף יהיה משהו שנבין כמונו בחיים כמונו במתים".

"אתה מבין" ממשיך ואומר לי ברטולד, תוך שהוא לוגם את הקוניאק ומחייך את חיוכו המפורסם
"לא" .. אני לו בחיוך מובך. "וככה בדיוק  גם היהודי סיפר לי", צוחק ברכט ולחייו מאדימות.
"וככה כל הכיפור הוא ניסה לפתור את התעלומה … שכח מנפשו המיוסרת והמתייסרת, והיה כל כולו מרוכז בפשט ובדרש של מה שהונח לנגד עיניו".

ברטולד מתקרב לעברי, מסתכל לי לתוך עיני, ממשיך ואומר: "ילד … בחיים האלה צריך הכל פשוט בלי לסבך! בסופו של יום רק אתה יודע ומרגיש את מידת המוסר שלך, רק אתה חש את האמת שבך ורק אתה תדע חזרה או אי חזרה בתשובה לבורא עולם".

"רגע ברטולד", אני ממהר להשיב לו, "ומה עם אותו יהודי הוא מצא את התשובות?"
"אחלה משקה" ברכט אומר לי ומחייך .. נפגש בברכת הכוהנים מחר שם אגלה לך

שם מתחת לטלית תמיד הכל ברור".
"חג שמח" אני אומר לברכט.
זה ממש לא מובן מאליו.