"כשאתה מתוסכל, כועס, חושב שהשכן שלך אויב ושזה שצעד לימינך בהפגנות כבר לא סולידרי כמוך. תחפש את הבינין הגבעה או ההר הכי גבוהים באזור שלך, כי עדיף לפעמים לטוס כי למעלה באוויר הצח.. האוויר לא נותן לקלקל שום דבר"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
"כשאתה במרחק כל כך גדול מהאדמה" אומר לי ברכט, "התובנות הם טיפה שונות",
"אולי היינו צריכים להיוולד עם כנפיים" הוא ממשיך,
"כי מלמעלה כנראה אלוהים לא מתעסק בשטויות כמונו במלחמות אגו , בקטנוניות, בלהרוג ולהרוס בלהצדיק רצח חיות, הרס הטבע ורצח עמים ותרבויות".
– "זה תמיד היה כך ברטולד?" אני שואל,
ברכט מביט בי במבט חומל:
"בני האנוש חייבים תמיד להציב מולם יריב, אויב, מישהו שונה ואחר. אחרת איך הם יצליחו להנכיל לעולם את כל הסיסמאות של "אתם ואנחנו"
ולהצדיק את דרך פעולתם היום יומית הפרטית , הציבורית והלאומית. ככה מייצרים כל יום נרטיב של מלחמות ככה מייצרים הרס. החלוקה של הם ואנחנו שחור או לבן ועוד אלפי דוגמאות לאורך ההיסטוריה, זהו חלק מה ה D.N.A האנושי בגלל זה אני לעולם לא מופתע ממה שאני קורא שומע ורואה ברשתות בחדשות ובעיתונים".
– "אז מה יהיה?" אני שואל בלחש
"תרשה לי להיפרד ממך עם משהו טיפה אופטימי", ברכט מחייך אלי, "כשאתה מתוסכל, כועס, חושב שהשכן שלך אויב ושזה שצעד לימינך בהפגנות כבר לא סולידרי כמוך. תחפש את הבינין הגבעה או ההר הכי גבוהים באזור שלך, עדיף לפעמים לטוס כי למעלה באוויר הצח כולם יושבים תחת אותה סוכה כולם נראים אותו דבר והאוויר לא נותן לקלקל שום דבר".
"חג שמח", ברכט לואט לי,
"ואל תשכח ילד,
אהבה מביאה אהבה"