Skip to content

"הבאג של רון": סלפסטיק מטופש עם ביקורת תרבותית חכמה

הסרט "הבאג של רון" נהנה משפע של סלפסטיק והומור נאיבי לילדים, אבל גם מבוגרים יתמוגגו מהביקורת החריפה בכל הקשור לצרכנות דיגיטלית

"הבאג של רון": סלפסטיק מטופש עם ביקורת תרבותית חכמה

הסרט "הבאג של רון" נהנה משפע של סלפסטיק והומור נאיבי לילדים, אבל גם מבוגרים יתמוגגו מהביקורת החריפה בכל הקשור לצרכנות דיגיטלית

,

בסרט הבכורה של אולפן ההנפשה הבריטי לוקסמית', "הבאג של רון", יש שפע של סלפסטיק והומור נאיבי לילדים. אבל גם מבוגרים יתמוגגו מהביקורת החריפה בכל הקשור לצרכנות דיגיטלית. בארני (קולו של ג'ק דילן גרייזר) הוא הילד היחיד בחטיבת הביניים אשר לא מחזיק ב-B-bot, מכשיר דיגיטלי בצורת ביצה המשלב טלפון חכם וחבר טוב. בעוד שחבריו לכיתה משתמשים ב-B-bot שלהם כדי לפרסם פוסטים ברשתות החברתיות, התחביב היחיד של בארני הוא… סלעים.

לילד המסכן אין חבר בעולם. הוא גר עם אביו החנון, גרהם (אד הלמס), שמוכר פריטי צריכה מיותרים, וסבתו דונקה (אוליביה קולמן) – שנמלטה מבולגריה הקומוניסטית כדי להגיע לארצות הברית. יום הולדת גורלי אחד, אביו וסבתו מצליחים להשיג לבארני גרסה מיושנת של B-bot שנפל ממשאית. מטבע הדברים, יש מלכודת. כל שאר ה-B-bot מתוכנתים להיות בדיוק כמו בעליהם האנושיים, אך רון (זאק גאליפנאקיס), כפי שבארני מכנה היצור האלקטרוני החדש שלו – אינו מתוכנת במלואו: הוא אפילו לא יכול להתחבר לאינטרנט. המכשיר מכנה רוב הסרט את בארני כ-"אבשלום", התייחסות מוזרה לדמות מקראית המייצגת לעתים קרובות סורר ומורה. ואז, לרון באמת נוצר באג…

ברור שהעתיד הקרוב והמחריד בסרט מזכיר מאוד את ההווה שלנו. הבמאים השותפים שרה סמית', ז'אן-פיליפ ויין ו-אוקטביו אי. רודריגז, שעובדים מתוך תסריט של סמית' ביינהאם ו-פיטר ביינהאם, אורזים אגרוף דיסטופי מצמרר, במיוחד לסרט ילדים. יוצרי ה-B-bot נראים בחשדנות כמו מארק צוקרברג ו-ביל גייטס, והדמות האחרונה מודה על הסף כי B-bot מחווטים לא רק כדי להרוויח כסף, אלא כדי לרגל אחר בעליהם.

אלמנטים עיצוביים מסוימים מזכירים תקופה תמימה יותר: רון נראה כאילו נוצר בגרסת מקינטוש מיושנת. האנימטורים מבדילים בבירור בין הישן לחדש, וברור מה הם מעדיפים: בית הספר של בארני ועיר הולדתו נראים בנאליים לחלוטין, בעוד שהרגישות בעיצוב העולם הישן של סבתא דונקה – כפי שניתן לראות בעיצוב הבית שהיא חולקת עם רון, מביא איתו צורות וצבעים עזים.

הסיפור מאבד מעט אנרגיה במערכה האחרונה. אנו יודעים שבארני יהפוך בהכרח לחבר אנושי, אך מדוע עליו להיות תלוי במכשיר אחר שיעזור לו? זה לא מפתיע: הסרט הוא הפקה משותפת של חברת-הבת של דיסני: אולפני המאה העשרים. כמו כל סרט אחר שיוצא היום, הוא תלוי בנוכחות כבדה של מדיה חברתית לצורך קידום מכירות. ובכל זאת, "הבאג של רון" מעז לשאול את השאלה החתרנית: 'איך אפשר לעשות כיף שאינו דיגיטלי?'. התשובה גלומה מול עיניכם: אולי כדאי שתניחו את המכשיר האלקטרוני שלכם בצד, אולי אפילו את זה שאתם קוראים איתו ביקורת זו.

הסרט "הבאג של רון | Ron's Gone Wrong" – עתה בבתי הקולנוע.

,

בסרט הבכורה של אולפן ההנפשה הבריטי לוקסמית', "הבאג של רון", יש שפע של סלפסטיק והומור נאיבי לילדים. אבל גם מבוגרים יתמוגגו מהביקורת החריפה בכל הקשור לצרכנות דיגיטלית. בארני (קולו של ג'ק דילן גרייזר) הוא הילד היחיד בחטיבת הביניים אשר לא מחזיק ב-B-bot, מכשיר דיגיטלי בצורת ביצה המשלב טלפון חכם וחבר טוב. בעוד שחבריו לכיתה משתמשים ב-B-bot שלהם כדי לפרסם פוסטים ברשתות החברתיות, התחביב היחיד של בארני הוא… סלעים.

לילד המסכן אין חבר בעולם. הוא גר עם אביו החנון, גרהם (אד הלמס), שמוכר פריטי צריכה מיותרים, וסבתו דונקה (אוליביה קולמן) – שנמלטה מבולגריה הקומוניסטית כדי להגיע לארצות הברית. יום הולדת גורלי אחד, אביו וסבתו מצליחים להשיג לבארני גרסה מיושנת של B-bot שנפל ממשאית. מטבע הדברים, יש מלכודת. כל שאר ה-B-bot מתוכנתים להיות בדיוק כמו בעליהם האנושיים, אך רון (זאק גאליפנאקיס), כפי שבארני מכנה היצור האלקטרוני החדש שלו – אינו מתוכנת במלואו: הוא אפילו לא יכול להתחבר לאינטרנט. המכשיר מכנה רוב הסרט את בארני כ-"אבשלום", התייחסות מוזרה לדמות מקראית המייצגת לעתים קרובות סורר ומורה. ואז, לרון באמת נוצר באג…

ברור שהעתיד הקרוב והמחריד בסרט מזכיר מאוד את ההווה שלנו. הבמאים השותפים שרה סמית', ז'אן-פיליפ ויין ו-אוקטביו אי. רודריגז, שעובדים מתוך תסריט של סמית' ביינהאם ו-פיטר ביינהאם, אורזים אגרוף דיסטופי מצמרר, במיוחד לסרט ילדים. יוצרי ה-B-bot נראים בחשדנות כמו מארק צוקרברג ו-ביל גייטס, והדמות האחרונה מודה על הסף כי B-bot מחווטים לא רק כדי להרוויח כסף, אלא כדי לרגל אחר בעליהם.

אלמנטים עיצוביים מסוימים מזכירים תקופה תמימה יותר: רון נראה כאילו נוצר בגרסת מקינטוש מיושנת. האנימטורים מבדילים בבירור בין הישן לחדש, וברור מה הם מעדיפים: בית הספר של בארני ועיר הולדתו נראים בנאליים לחלוטין, בעוד שהרגישות בעיצוב העולם הישן של סבתא דונקה – כפי שניתן לראות בעיצוב הבית שהיא חולקת עם רון, מביא איתו צורות וצבעים עזים.

הסיפור מאבד מעט אנרגיה במערכה האחרונה. אנו יודעים שבארני יהפוך בהכרח לחבר אנושי, אך מדוע עליו להיות תלוי במכשיר אחר שיעזור לו? זה לא מפתיע: הסרט הוא הפקה משותפת של חברת-הבת של דיסני: אולפני המאה העשרים. כמו כל סרט אחר שיוצא היום, הוא תלוי בנוכחות כבדה של מדיה חברתית לצורך קידום מכירות. ובכל זאת, "הבאג של רון" מעז לשאול את השאלה החתרנית: 'איך אפשר לעשות כיף שאינו דיגיטלי?'. התשובה גלומה מול עיניכם: אולי כדאי שתניחו את המכשיר האלקטרוני שלכם בצד, אולי אפילו את זה שאתם קוראים איתו ביקורת זו.

הסרט "הבאג של רון | Ron's Gone Wrong" – עתה בבתי הקולנוע.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן