Skip to content

"החיים הם קברט" בקאמרי: איציק כהן, שחקן נשמה

כדי שהמופע לא ייראה כאוסף של להיטים שהועלו כבר על הבמה, נוסף לו סיפור מסגרת, שמגיש איציק כהן, שכובש את הקהל. מומלץ רק למי שאוהבים מחזות זמר ורוצים לשכוח מבעיות היומיום והקורונה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

 

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★

אני לא בטוח שהחיים הם קברט. לי הם נראים לפעמים כמו תיאטרון אבסורד.

הקורונה עשתה משהו לתיאטרון הישראלי. יותר קומדיות, יותר מחזות זמר, פחות הצגות "כבדות" ועמוקות, שמאתגרות את הרגש ואת המחשבה. "החיים הם קברט" היא הצגה כזו.

אנרגיה טובה, תשוקה והתלהבות. צילום: כפיר בולוטין

בעצם לא מדובר בהצגה, אלא במופע, שכולל להיטים ממחזות זמר מוכרים, שכולם עלו על בימת הקאמרי: "שיגעון המוזיקה", "שורת המקהלה", "שיער", "קזבלן", "מצחיקונת", "סיפור הפרברים", "עלובי החיים", "המפיקים", "כנר על הגג", "יוסף וכותונת הפסים המשגעת", "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", "פשוט לאהוב" וכמובן "קברט".

כדי שהמופע לא ייראה כאוסף של להיטים שהועלו כבר על הבמה, נוסף לו סיפור מסגרת, שמגיש איציק כהן הנפלא. כהן הוא שחקן נשמה והוא כובש את הקהל עם קטעי קישור משעשעים, שכוללים געגועים לבית אמא והתייחסות לאירועים אקטואלים ממש. חבל שהוא לא הלך עד הסוף עם האקטואליה ולא הכניס אמירה ערכית לטקסט, שכתב.

על הבמה להקה גדולה ומוכשרת של שחקנים, זמרים ורקדנים. כולם חדורי התלהבות ותשוקה. התוצאה: מופע אנרגטי, נוצץ וסקסי. ולפעמים גם מרגש. הקרדיט לעוז מורג, הבמאי והכוריאוגרף של המופע.

געגועים לבית אמא. כהן והלהקה. צילום: כפיר בולוטין

על השאלה למה תיאטרון רפרטוארי מעלה מופע מסחרי, שמורכב ממחזות זמר שהועלו כבר, במקום להפיק מחזמר מקורי חדש, אפשר להשיב בפשטות: זה אמור להכניס כסף קל לקופה. סיבה טובה בימים אלה.

לראות או לא לראות? אם אתם אוהבים מחזות זמר ובא לכם להתאוורר מבעיות היומיום, זה המופע בשבילכם.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן