דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★★

האקדח שמופיע במערכה הראשונה יורה במערכה האחרונה. זה אחד מרגעי השיא של "השחף", יצירת המופת של צ'כוב. יש עוד כמה רגעי שיא. אבל בהצגה הארוכה, שנמשכת 3 שעות, יש גם רגעים פחות מלהיבים.

הסיפור הוא צ'כובי אופייני: חבורה של יוצרים ואמנים, כולם מתוסכלים ולא מאושרים כמובן, מתפלספים על אהבה ואמנות, ומחפשים משמעות. כולם מתמודדים עם בגידות, כישלונות ואכזבות.

הטקסט של צ'כוב אינו אחיד ברמתו, לפעמים הוא עמוק, לפעמים פשטני. כן, אפשר לומר את זה על גם על צ'כוב. המחזאי אמר אחרי שסיים לכתוב: "אני קורא את המחזה החדש שלי ושוב נוכח לדעת, שאינני מחזאי כלל". מה דעתכם? רציתי להפנות את השאלה הזו למירי רגב, לשעבר שרת התרבות, אבל היא הרי העידה בגאווה, שלא קראה צ'כוב.

צ'כוב הגדיר את המחזה כקומדיה. מעניין למה. אולי כי – העולם עצוב, אז צוחקים.

מבחינה סגנונית זהו צ'כוב אחר מכל מה שראיתי עד היום. הבמאי יאיר שרמן יצר גירסה מעודכנת ושילב ישן עם חדש. כדי להימלט מהפחד, שצ'כוב עלול לשעמם את הקהל, שרמן יצר הצגה בתוך הצגה עם במה חשופה ונועזת יחסית, שבה לתפאורה יש תפקיד מרכזי. אבל מרוב רצון להיות מקורי וחדשני, לפעמים התפאורה המסורבלת והמצאות הבימוי המגוונות גונבות את ההצגה מהשחקנים הטובים של "גשר". בסדר, אנחנו יודעים, ששרמן הוא במאי מוכשר ומבטיח. לא חייבים להחצין את זה על חשבון השחקנים.

שלוש שעות – והשחקנים עובדים קשה. סטניסלבסקי אמר, שאין תפקידים קטנים, יש שחקנים קטנים. יש בהצגה הרבה תפקידים קטנים, עם שחקנים טובים, שלא מצליחים לבטא את כישרונם המלא. או בגלל שהתפקיד קטן מדי או בגלל התפאורה, שמכסה עליהם, בעיקר בחלק השני של ההצגה, אחרי ההפסקה.

מבין השחקנים בולטים במיוחד שלומי ברטונוב בתפקיד הירואי של קוסטיה וג'וי ריגר הנפלאה בתפקיד נינה הנחשקת. ולכל מצקצקים נגד העירום של נינה, אני רוצה לומר: העירום הוא יפה, הוא במקום, וזו אחת הסצנות היותר מרגשות בהצגה. חבל שאין יותר עירום בתיאטרון הישראלי השמרן

סצנת הסקס בין אפרת בן-צור למיקי ליאון, שניהם בלבוש מלא, נועזת יותר מהעירום התמים של נינה, וזו אחת מסצנות הסקס המעניינות שראיתי לאחרונה, למרות שהיא נראית מובנית ו"מבויימת" ולא באמת ספונטנית. כמו שכתבתי קודם כל השחקנים של "גשר" טובים ובכל זאת אציין עוד שלושה: טלי אוסדצ'י, אלכסנדר סנדרוביץ' וכמובן דורון תבורי.

"השחף" היא הצגה מסעירה עם הרבה תשוקה וקסם, לצד רגעים ארוכים ומייגעים, שאפשר היה לוותר עליהם. אם אתם אוהבים צ'כוב ויש לכם הרבה סבלנות, לכו לראות.