OCD, הפרעה טורדנית-כפייתית, מאופיינת בהופעה של מחשבות טורדניות, המעוררות באדם הסובל מהן חרדה אשר "מאלצת" אותו לקיים פעולות כפייתיות (מה שמכונה "טקס") במטרה להירגע. באופן מעגלי וסבוך, הפעולה הכפייתית אולי מייצרת הרגעה בטווח הקצר אך בטווח הארוך רמות החרדה של האדם לרוב הולכות עולות.

האם לא לכולם יש קצת OCD?

התשובה הקצרה היא – לא!

אמנם "OCD" הפך להיות ביטוי סלנג שכיח, אבל נראה שחלק מהבלבול בשימוש בו, קשור למונחים עצמם. "אובססיבי" (טורדני) היא מילה המתייחסת לתכונת אישיות או לנטייה לחשיבה ודאגה מרובה. "כפייתי" היא גם סוג של תכונת אישיות, המעידה על מישהו שהוא מאורגן יתר על המידה, יורד לפרטים ומעין פרפקציוניסט. כך שלפעמים, כשאנחנו אומרים על עצמנו או על אחרים שיש להם "קצת OCD", אנחנו מתכוונים להגיד שהם "אובססיביים" או "כפייתיים".

אז מה ההבדל? ובכן, כאשר אנו מוסיפים את ה-D ל-OCD, כלומר את המילה הפרעה, אנחנו מתייחסים להיבט מפתח חשוב בתיאור המצב הנפשי של האדם – עוצמת הפגיעה בתפקוד. עבור הסובלים ממנה, OCD היא פעמים רבות מצב מתיש, גוזל זמן, המייצר פגיעה במגוון תחומי חיים כמו עבודה ומערכות יחסים.

איך נראה  OCD "אמיתי"?

כדי לנסות להבין את המצב ולו במעט, נסו לדמיין תקופה בחיים שבה הרגשתם חרדה עזה, מייסרת, שכללה שרשרת מחשבות ורגשות אינטנסיבית במיוחד. אולי חשבתם למשל על הסכנה להידבק בקורונה, אולי על הפחד מלאבד אדם אהוב, או אפילו אולי חששתם לביטחונכם האישי. לכולנו יש רגעי חרדה מהסוג הזה מדי פעם בפעם, אבל כדי לחשוב על OCD, נסו לדמיין איך זה היה מרגיש אם לא הייתם יכולים "לכבות" את זה אף פעם.

למעשה, כאשר למישהו יש OCD, אזור זיהוי הסכנה של המוח שלו רגיש יתר על המידה ומגיב באופן דרמטי לטריגרים מסוימים, תוך קושי להשיג תחושת בטחון. לכן, האדם הסובל מ-OCD יחווה גלים מוגזמים מאוד של חרדה סביב מחשבות מפחידות ובלתי רציונליות, אשר יניעו  אותו לבצע פעולה כל שהיא להפחתת החרדה והשגת תחושת ביטחון. במילים אחרות, מכיוון שאיתות הביטחון הפנימי של האדם, אשר אמור לפעול באופן "אוטומטי", לא עוזר לו להפיג את החרדה, הוא מנסה לעשות זאת "ידנית" באמצעות הטקס הכפייתי.

למרבה הצער, בטווח הארוך, טקסים אינם מסייעים בעקביות להפחתת חרדה בגלל תהליך שנקרא "חיזוק שלילי". חיזוק שלילי, למרבה האירוניה, ממריץ עוד יותר את גורמי החרדה של המוח והופך את איתות תחושת הביטחון הפנימי לחלש עוד יותר. אם כן, במצב של OCD, בכל פעם שגירוי מסוים גורם לאדם חרדה, בלתי אפשרי להירגע ללא ביצוע הטקס. דרך חיזוק שלילי מתרבים רגעי החרדה והם בתורם מצריכים עוד ועוד ביצוע של הטקסים – כך מתקבל "מעגל קסמים" הרסני.

חשיפה ומניעת תגובה – טיפול ששובר את "מעגל הקסמים"

בעוד שטיפול בחשיפה ומניעת ותגובה ל-OCD הוא, באופן עקרוני, די פשוט, בפועל הוא כרוך בתהליך מאתגר מאוד. מדובר בטיפול מסוג CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי), אשר במסגרתו האדם מתקרב אל מושא החרדה שלו (חשיפה), תוך שבהנחיית מטפל מיומן הוא נמנע מביצוע הטקסים הכפייתיים שהוא רגיל לבצע כדי להירגע (מניעת תגובה).

כך, באופן שממש נוגד את האינטואיציה, המטרה בטיפול כזה היא לא "להגן" על האדם מפני חרדה, אלא דווקא לחשוף אותו לגורמים או מצבים אשר מעוררים אותה. במובן הזה, הטיפול ב-OCD בשיטה הזו דורש אומץ של ממש! הרי אומץ אמיתי אין משמעו היעדר פחד או חרדה, אלא בחירה מכוונת של האדם להתנגד להם ולקחת בחזרה את השליטה על חייו.

חשוב להגיד כי ישנן שיטות טיפול נוספות כמובן, וגם האפשרות למתן טיפול תרופתי במידת הצורך. במיוחד אם רמות החרדה גבוהות כל כך עד שאינן מאפשרות להתמיד בפרוטוקול של חשיפה ומניעת תגובה. בכל מצב של מצוקה נפשית מסוג זה כדאי לפנות לאנשי מקצוע מוסמכים אשר יעזרו לכם להתאים את תכנית הטיפול לצרכים האישיים שלכם – אל תישארו עם זה לבד!

היכנסו לאתר בטיפולנט למידע נוסף על חרדה. בנוסף, קישור למידע על OCD . אתר בטיפולנט מציע מגוון שירותים פסיכולוגים כולל אינדקס אנשי מקצוע, מאגר עצום של מאמרים והרצאות, כתבות לקהל הרחב ולקסיקון מושגים.