"כדי להקים לתחייה את בתי הקפה של פעם, שינינו את החלל של תמול שלשום – קפה שירה בעל ארומה מיתולוגית משל עצמו. על קירות הגלריה ובגומחות האבן מוצגים צילומי בתי הקפה ההם כמו: פינק, טעמון, עטרה, טוב טעם, ניצן, אלסקה, בכחוס ועוד, בהם נפגשו ויצרו סופרים ומשוררים כמו יהודה עמיחי, שי עגנון, אהרון אפלפלד ואחרים. לצידם מוצגים בתערוכה פריטים נוסטלגיים שנשמרו עד היום כמו: תפריטי בתי הקפה, שלטים, איורים ואף טקסטים שנוצרו בבתי הקפה", מסבירות אוצרות התערוכה ליאורה וייז ורינה פלד. הן משחזרות את האווירה ההיא בבתי הקפה המיתולוגיים בעיר, באמצעות צילומים אותנטיים בשחור לבן, סיפורים, איורים, יצירות אמנות, שירים ואף תפריט חדש המוצע למבקרים ובו מנות הדגל מפעם שהוגשו בבתי הקפה של אז.

בתערוכה מוצג מיצב של האמנית והאוצרת שותפה, ליאורה וייז – שולחן וסביבו ישובים שי עגנון, יהודה עמיחי ואהרון אפלפלד דמויותיהם עשויות עיסת נייר. בנוסף יצרה וייז, מנות אופייניות לתקופה עשויות עיסת נייר כמו קפה, גלידה, עוגת סברינה ועוד.

סצנת בתי הקפה פרחה בירושלים משנות ה-30 ואילך, כשאנשי התרבות הירושלמים התגעגעו לניחוחות אירופאים מוכרים. רוב בתי הקפה שהיו שייכים ליוצאי מערב ומרכז אירופה, התמקמו במרכז העיר ומשכו אליהם סופרים, משוררים, אמנים, אנשי רוח, תרבות ומחקר רבים. בעלי בתי הקפה ששאפו לשחזר את בתי הקפה, השירות, האוכל והאוירה מבתי קפה אותם הכירו מארץ מוצאם, הכינו כאן תבשילים ומאפים מהבית, כמו גולאש הונגרי, מרק בצל, אפל שטרודל לצד כוסית ברנדי, כל זאת, עם שירות מוקפד וגינונים אירופאיים כיאה למוסד המכובד.

כמו בפריז, וינה וברלין של מפנה המאה ה-19 גם בבתי הקפה בירושלים ישבו סופרים, משוררים, אנשי אקדמיה, פוליטיקאים, אמנים וסטודנטים, חלקם אף הגיעו מחו"ל. כאן ביקרו ידוענים של אז, כמו המלחין היהודי-אמריקאי לאונרד ברנשטיין, הזמר-שחקן הארי בלפונטה ועוד. בבתי הקפה נכתבה שירה, נוצרו סיפורים, נוצרה אמנות, נכתבו מחקרים אקדמיים, יושבי בתי הקפה שוחחו והתווכחו על אמנות ופוליטיקה ונרקמו קשרים רומנטיים גלויים וחשאיים. הסופר אהרון אפלפלד כתב בזמנו "את כל יצירותיי כתבתי בבתי הקפה בירושלים, רק בבית קפה בירושלים אני מרגיש את חירות הדמיון". גם הסופר ש"י עגנון  כתב בספרו "תמול שלשום": "אל תסתכלו בקערה אם יש בה או אין בה בשר ודגים, אלא הסתכלו בשמחה שבין קערה לקערה".

במסגרת התערוכה יוגשו מנות הדגל שנהגו להגיש בבתי הקפה המיתולוגיים של ירושלים כמו מרק בצל, דג מלוח בשמנת חמוצה, שבלול שמרים קינמון, סברינה עם קצפת ופירות, ברנדי 777, בירה שחורה ועוד.

במהלך התערוכה יתקיימו מפגשים עם צאצאיהם של פוקדי בתי הקפה שיספרו על חוויותיהם מאותם הימים, אנשי אקדמיה וחוקרים ידונו בנושא בתי הקפה מהאספקט ההיסטורי-חברתי. ב-22.11 פרופ' רחל אליאור והסופרת אורה אחימאיר ישוחחו על סצנת בתי הקפה והסלונים באירופה של המאה ה-19 והרלוונטיות לימינו. ב-20.12 דוד מונשיין ונוספים יגיעו לתמול שלשום לספר על בתי הקפה המיתולוגיים.

נעילה: 31.12.2021

בית הקפה תמול שלשום, הקרוי על שם הספר, שהוא גם מסעדה וגם חנות ספרים, נמצא בבנין היסטורי לשימור מהמאה ה-19 במרכז המדרחוב שבנחלת שבעה.

תמול שלשום רחוב יואל משה סלומון 5 ירושלים, מדרחוב נחלת שבעה ירושלים

קרדיט תמונה ראשית: קפה עטרה, אוסף משפחת גרינשפן