תחום התיירות, הוא אחד הענפים שספגו את הפגיעה הכלכלית הקשה ביותר במהלך מגפת הקורונה. ועד איגוד סוכני הפנים בארץ בראשותו של איציק כהן, פועל באופן נמרץ, לאושש את מטה לחמם, ולהחזיר את הפעילות למיתווים שיאפשרו את התאוששות כל השחקנים המרכזיים הפעילים ומשיקים לענף. בין השותפים לשרשרת המזון בענף, בתי מלון ומסעדות, נהגים ומורי דרך, אטרקציות תיירותיות, פסטיבלים, אירועים ומוסדות תרבות.
בין הפעילויות שיוזם וועד איגוד סוכני תיירות הפנים בישראל אלה הם סיורי חשיפה, של אתרים מיוחדים, של מקומות מעניינים, של מוזיאונים, תיאטראות ומיתחמי אירועים שיכולים להיות אבן שואבת לישראלים, שנפשם יוצאת לטיולים, לחוויות של נופים וטבע, ואירועי תרבות ומורשת. ב – 3.11 יצאה קבוצת סוכני התיירות עם המשווקת ויועצת התקשורת גורה ברגר לסיור לימודי מעניין מאד בירושלים. בכתבה הבאה יועלו רשמים וחוויות מן המייל התרבותי שיתארו כיצד הוגשם חזונו של טדי קולק, ראש העיר המיתולוגי של ירושלים.
עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו
"עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו. אין לך יופי כיופייה של ירושלים" – קובע התלמוד הירושלמי. סיור החשיפה במייל התרבותי שהקים ראש העיר טדי קולק, מגלה כמה מאוצרות התרבות והמורשת של ירושלים.
ירושלים, העיר שהוקדשו לה כל כך הרבה שירים, מילים, וגעגועים: החל מ"לך ירושלים…" לָךְ יְרוּשָׁלַיִם /בֵּין חוֹמוֹת הָעִיר / לָךְ יְרוּשָׁלַיִם, אוֹר חָדָשׁ יָאִיר. // בְּלִבֵּנוּ / בְּלִבֵּנוּ / רַק שִׁיר אֶחָד קַיָּם / לָךְ יְרוּשָׁלַיִם, בֵּין יַרְדֵּן וְיָם.
המשך ב"ירושלים של זהב", של נעמי שמר, כמעט הפך להמנון, עבור דרך שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת ה' הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן / כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ, מתהילים שהלחין אביהו מדינה… וגם שיר הגעגועים "מעל פסגת הר הצופים אשתחווה לך אפיים…" שחידש אביגדור המאירי.
ירושלים של זהב דרך הרגליים ועיניהם המתפעלות של חברי הנהלת סוכני התיירות: רשמים וחוויות מן התגליות שהגשימו את חזונו של טדי קולק.
ליידיס פירסט : הנשים המושכות בחוטים מאחורי הקלעים בהנהלת האיגוד
חשבתי שיהיה מעניין לספר על ירושלים, דרך העיניים של חברי הנהלת האיגוד שהשתתפו בסיור החשיפה, והכירו את ירושלים דרך הרגליים. פניתי לחברי הנהלת האיגוד להביע את התרשמויותיהם מסיור החשיפה הלימודי שנערך לאחרונה במייל התרבותי בירושלים. הדמות הראשונה הבולטת בנוף, היא אהובה זקן, שכיהנה בעבר שנים רבות כסמנכ"לית במשרד התיירות, וכעת משמשת כיועצת להנהלת איגוד מטה סוכני תיירות הפנים בארץ.
אהובה, בצניעות רבה, ובשקט ובתבונה האופייניים לה עושה עבודת קודש בחיבור בין הקצוות, תוך שימוש בידע הרב שרכשה בתפקידה הניהולי הבכיר ביותר בתחום במשרד התיירות.
- אהובה זקן, איזה מקום, או אתר מבין כל המקומות שסיירנו בהם במייל התרבותי של ירושלים בלט והפתיע אותך?
אשמח לחלוק איתך את החוויה שלי מתיאטרון האספקלריה שבמתחם התחנה.
הרעיון להמחיש ולהנגיש לקהל הרחב, ישראלים ותיירים מכל רחבי העולם, מהו בעצם טיש, הינו רעיון ייחודי וללא ספק חוויה תיירותית מהנה, אותנתית ומסקרנת . המילה טיש היא שולחן ביידיש. והכוונה היא לאירוע הנערך בחצרות האדמור"רים החסידיים שבו עורך האדמו"ר שולחן בפני קהל חסידיו. טקס הטיש נערך בעיקר בשבתות וחגים, אולם גם בנסיבות שונות כמו סעודת מלווה מלכה וסעודות הילולה.
הצלחנו רק לצפות רק בחלק מהמופע של שחקנים ונגנים מוכשרים וביניהם גם רבי אמיתי מחסידות ברסלב, ולא רק שחקן. היו אלה רגעים משמחים שסחפו אותנו להצטרף לשירה החסידית ולהקשיב לסיפורים מעניינים ולבסוף אף לטעום מהקיגל המפורסם בתוספת מלפפונים חמוצים. לי אישית זו הייתה חוויה נעימה. התיאטרון מונגש לאנשים עם מוגבלויות ומתאים מאוד לקבוצות מאורגנות מהארץ ומחו"ל וכן למשפחות ולבודדים.
- בנוסף להיותך חברת הנהלת האיגוד את גם מתנדבת ב"יד שרה" , מה את יכולה לספר על העמותה המיוחדת הזאת? ומה הקשר שלה לתיירות פנים?
במסגרת התנדבותי ביד שרה, אני אחראית על נושא תיירות נגישה. אני מזמינה את מטה האיגוד יחד עם כל החברים לבקר במרכז המבקרים הייחודי של יד שרה ירושלים. המרכז נקרא: "חוויות הנתינה הישראלית". הסיור במרכז הינו חוייה אורקולית מלווה בהדרכה ומספרת את סיפור הקמתו של מיזם כחול לבן שאין שני לו בעולם.
השחקן דביר בנדק מצליח להעביר את חוויות הנתינה למבקרים בצורה הומוריסטית ומהנה. ההדרכה כוללת ביקור בבית המלאכה, השיקומון, בית היצירה, חדר תצוגת אביזרים לשיפור איכות החיים, מוקד מצוקה הפועל 24-7, חדר המיון שפתוח לקהל משעה 1900 עד חצות, אולם אירועים על תצפית לנופי ירושלים ועוד ועוד.
בקרוב יוקם מרכז לתיירות נגישה חדש שמטרתו לתת מענה לתיירים מחו"ל המעניינים לבקר בישראל. ניתן יהיה לקבל שירותי vip כגון: טרנספר במכונית נגישה "נכונית" משדה התעופה למלון, וגם, להזמין ציוד ייחודי לתייר השוהה בבית מלון כגון: מיטה, התיכון, כיסא גלגלים, מחולל חמצן ועוד ועוד. שירות נוסף שמתוכנן בפרוייקט הזה יאפשר להזמין עבור התייר מורה דרך מוסמך שעבר השתלמות מטעם יד שרה להדרכה אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. בנוסף, בימים אלו נבנה מרכז שיקומי הכולל מלון נגיש לקבוצות הזקוקות ליותר מ 2-3 חדרים נגישים. במלון זה יהיו חדרי טיפולים ובריכה הידראולית, שירותי פיזיותראפיה ועוד..
הכנסייה הסקוטית בירושלים: דרך העיניים של נעמי ארז אסולין
הדמות השנייה הבולטת בנוף בקבוצת הסוכנים היא נעמי ארז אסולין רעייתו והעזר כנגדו של אמנון ארז, חבר מטה האיגוד שהוא הנפש החיה מאחורי ארגון סיורי החשיפה המקצועיים. נעמי נהנתה מן הסיור במייל התרבותי בירושלים, והיא שמחה לשתף אותנו ברשמיה.
נעמי, איזה אתר הרשים אותך ביותר בסיור החשיפה בירושלים?
זה היה הסיור הלימודי בכנסיה הסקוטית בירושלים, אשר שינתה את פניה, ומארחת באהבה גם תיירים יהודיים שומרי כשרות.
מה את יכולה לספר על המקום המיוחד הזה?
זהו מקום מיוחד מאד. כנסיית אנדרו הקדוש, המכונה לעיתים קרובות "הכנסייה הסקוטית", נמצאת ליד תחנת הרכבת ההיסטורית בירושלים והחאן הירושלמי על מורדות גבעת התנ"ך. הכנסייה שייכת לכנסייה של סקוטלנד, והיא נבנתה בשנת 1029 כמונומנט הנצחה לחיילים הסקוטים בצבא הבריטי, חללי מלחמת העולם הראשונה.
מבחינה אדריכלית משלב בניין הכנסייה מוטיבים מזרחיים ומערביים: מחד, מופיעים בו אלמנטים האופייניים לסגנון הבינלאומי, כדוגמת קווים ישרים, זכוכית, והימנעות מעיטורים. מאידך, יש בו מאפיינים של הסגנון המקומי כגון כיפה, מרפסות ממלוכיות וקירמיקה ארמנית מעשה ידיו של דוד אוהנסיאן.
לבניית הכנסייה נבחרה אבן שסופגת חזזיות, כיוון שזו משחירה מהר ומקנה למבנה חזות עתיקה יותר. בהיותה של הכנסייה מונומנט הנצחה לחללי הצבא הבריטי, קבורים בחצר הכנסייה גם שותפים מיוחדים במינם ללחימה שניהל הצבא הבריטי בארץ ישראל.
המתחם כולל בית הארחה וכנסייה, שמגדל מפריד ביניהם. בבית ההארחה פועל גם בית קפה לרווחת המבקרים. מן המדרגות העולות אל הכנסייה ניתן לראות את מערות הקבורה של כתף הינום, בהן נמצאה לוחית הכוהנים.
- איך הרגשת כשביקרנו במקום?
בהגיענו, קיבלה אותנו בחום רב ליליאן אסמר לפגיאן, מנהלת בית ההארחה, השוכן בבניין הכנסייה. סיירנו בגנים המטופחים שסביב המבנים המרשימים, הנוף לעבר העיר העתיקה מחמם את הלב . למעלה באחת מהמרפסות עצרנו להדרכה לעבר הנוף המזרחי של הרי ירושלים . סיירנו בחדרים היפים הנקיים והמבושמים. שימת לב והדגש מיוחד של המנהלת ליליאן הוא לגרום לכל אורח במקום הנאה מירבית. היא קשובה ועוזרת לכל אורח להגשים את משאלותיו.
איזה שירותים מספק המלון?
המקום מספק לאורחיו אירוח נוצרי מסורתי חם, ומציע 19 חדרים, שחלקם מתאימים למשפחות. לרבים מהחדרים יש מרפסות הפונות לכיוון חומות העיר העתיקה, אחרים מציעים נופים של הגן המבודד של הכנסייה. במקום גם אינטרנט אלחוטי וחניה חופשית. עבור משפחות יהודיות דתיות המלון מזמין ארוחות כשרות.
נעמי, מה את יכולה לספר לנו על החברה שלכם שאת ואמנון ייסדתם ומנהלים אותה, הנקראת "גל ספורט ונופש בע"מ" ?
חברת " גל ספורט ונופש" הוקמה בשנת 1983 כגוף המארגן אירועים ופעילויות נופש ועיקר ההתמחויות שלנו היו בספורט ומכאן גם שמה. החברה הפכה לחברה בע"מ בשנת 1987, ומאז התמקדה בארגון טיולים, נופשים וימי כיף לועדי עובדים, בנקים, מועדוני גמלאים, חברות הייטק, טיולים שנתיים, מועדונים וקבוצות. טיולי החברה נחשבים ובצדק למגוונים, מעניינים, מרתקים ויעידו על כך לקוחותינו הרבים והנאמנים בכל מגזרי המשק. לחברה קשרי עבודה עם מיטב המדריכים, המקומות, המסלולים, המסעדות, האטרקציות וכל הקשור לתיירות פנים וחוץ.
חברת "גל ספורט ונופש בע"מ" מוציאה מידי שנה מאות ימי כיף וטיולים בארץ, מארגנת ימי גיבוש לקבוצות ימי השתלמת וכנסים, נופש בבתי מלון , טיולי משפחות ועובדים, מארגנת מבצעת ומשווקת אירועי ספורט עממיים ותחרותיים.
טלאים טלאים מפיסות ההיסטוריה של ירושלים: החוויה של ד"ר אייל מתן מטיילת החומות
אחד מחברי הנהלת האיגוד, שמגיע לכל סיורי החשיפה הוא ד"ר אייל מתן. הוא משמש כמזכיר איגוד סוכני תיירות הפנים בישראל. לסיור בירושלים הוא הגיע יחד עם רעייתו רונית. גם הוא התרשם מאוד מן התגליות התיירותיות במייל התרבותי בירושלים.
כשחיפשתי קצת מידע על הפעילות שלו, גיליתי באתר האינטרנט שלו שהאיש הצנוע הזה, ד"ר אייל מתן הוא גם יזם, סטראטפיסט ומרצה למנהל עסקים, מומחה לפיתוח אסטרטגי יישומי לעסקים. מילא בעבר תפקידים כסמנכ"ל ומנכ"ל של חברות הייטק, ייעוץ עסקי, קמעונאות ותיירות. משנת 2007 עצמאי, בעל עסקים בתחומי ייעוץ עסקי ותיירות.
עוד חיפוש קטן בקיר הפייסבוק שלו העלה את התמונה הבאה ועליה הטקסט המופיע בלבן על רקע כחול:
- ד"ר אייל מתן , איזה מקום הרשים אותך ביותר בסיור החשיפה במייל התרבותי של ירושלים?
אישית, התרשמתי מאוד מן החידושים במצודת דוד וטיילת החומות שמקיפה את העיר העתיקה בירושלים. במסגרת הסיור נחשפנו לגילויים חדשים במוזיאון מצודת דוד וטיילת החומות. למצודת דוד נכנסנו דרך נקודת כניסה הממוקמת בסמוך לשער יפו ולא דרך שער הכניסה הראשי כיוון שהמצודה עוברת בתקופה האחרונה שיפוץ מקיף ומשמעותי בהיקף של 40 מיליון דולר.
ירדנו במדרגות ופסענו לקראת גרם מדרגות לולייני אשר הביא אותנו לחשיפה מדהימה של אגף חדש, "הקישלה" שנחשף בשנת 2014 אולם טרם נחשף לציבור בצורה מלאה. המתחם שימש כבית מעצר עתיק שסיור בתוכו פותח דלת למעמקי ההיסטוריה של ירושלים וחושף סיפורים עוצרי נשימה על גלגולו של המבנה. בימים אלו המקום עובר שדרוג ובסיומה של העבודה הוא יהווה פנינה נוספת לחידושים שיחשוף לנו השיפוץ במצודה.
לאחר הסבר על המתוכנן בקישלה עלינו בגרם המדרגות לקומת תצפית מדהימה של 360 מעלות סובב ירושלים. לאחר הסבר קצר השתלבנו בהליכה זהירה על טיילת החומות המרתקת הבנויה מטלאים טלאים מפיסת ההיסטוריה של ירושלים. גולת הכותרת הייתה שירדנו לתוך מתחם של חלל סגור שממוקם באזור הארכיאולוגי בתחילת גן התקומה שגובל במתחם החנייה של תושבי הרובע היהודי. החלל שימש את מגיני החומה כחדר הלבשה והחלפת משמרות. בחלל הסגור ניתן לקיים עצירה נוחה להסברים לקבוצות, הרמת כוסית, נקודה לפריסת מזון וכדומה. ובעתיד יאפשר נקודת יציאה נוספת מטיילת החומות לכניסה לרובע היהודי.
- מה אתה יכול לספר על החברה שלך?
החברה שלנו, "חברת מתן אירועים ונופש" מפיקה שבתות חתן, בר מצווה וכנסים בבתי מלון. החברה מנוהלת ע"י רונית וד"ר אייל מתן אשר מכהן גם כמזכיר וועד איגוד סוכני תיירות הפנים בישראל
אמנון אביעד: הטיול לירושלים היה קסום ומקסים
עוד חבר מטה של איגוד סוכני התיירות הירושלמי שהשתתף בסיור יחד עם רעייתו טובה הוא אמנון אביעד, אמנון אדם נעים הליכות, עם גומות חן שתמיד החיוך לא מש מפניו, דואג לתעד במצלמתו את הסיור, ומפיץ כמזכרת לחברי האיגוד שמשתתפים בסיורי החשיפה.
כמנהגו בקודש, אמנון מצטנע ואני נאלצת לכתת את עיניי במרחבי העולם הדיגיטלי של גוגל כדי לחלץ עליו קצת מידע. אז, זה מה שגיליתי: בנוסף להיותו המנהל והבעלים של סוכנות הנסיעות וחברות הטיולים אמנון אביעד, טיולים ונופשונים בארץ ובחו"ל, וחברת מטיילי ירושלים, אמנון הוא יועץ ומומחה לרישומי טאבו, ויועץ נדל"ן. הוא הבעלים והמנהל של חברת טאבו א.א. את נסיונו והידע העשיר שלו בתחום הוא צבר במהלך כהונתו בתפקיד מנהל הטאבו בירושלים, בתפקיד שנקרא "רשם המקרקעין ירושלים".
כיועץ נדלן בעל רשיון מתווך מקרקעין במשרד המשפטים, הוא מתמחה בדיני מקרקעין, תכנון ובניה, מיפוי ומדידות. והוא בוגר המגמה לניהול נכסים ושמאות של המכללה למינהל. ובעל תעודה לניהול נכסי מקרקעין. החברה שלו מספקת, בין היתר, גם ייעוץ לעורכי דין, למנהלי חברות הרוצות לרשום עיסקאות סבוכות בטאבו, ומסייעת לאתר נכסים , ויעוץ על נדל"ן כאפיק השקעה פיננסי. את עסקי התיירות הוא מנהל במקביל בכיף, ובשביל הנשמה.
- אמנון, כירושלמי איך התרשמת מהסיור הלימודי במייל התרבותי בירושלים?
הטיול לירושלים היה לדעתי קסום ומקסים. נהנתי מכל האתרים והאמת שהכל ריגש אותי מאוד, הטיול על החומות, המנהרה החדשה שנחפרה, תערוכת הקפה במוזיאון האסלם, מרכז מורשת בגין שכל פעם מרשים אותי מחדש. קשה לי להצביע על אתר אחד ספציפי כי התרשמתי מהכל. ביקרנו במקומות שגם אנחנו הירושלמים לא ביקרנו בהם בעבר. וחשוב לי מאוד לומר תודה לאמנון ארז שעשה לנו את כל התיאומים עם גורה ברגר, וחבל מאוד שהוא לא יכול היה להיות עמנו.
- מה אתה יכול לספר על חברת התיירות שלך?
היא נקראת אמנון אביעד, טיולים ונופשונים בארץ ובחו"ל. יש לי קבוצה שנקראת "מטיילי ירושלים" , אנו מתמחים בטיולים בארץ ובחו"ל ובעיקר בטיולים מאורגנים לחו"ל, וטיולי שייט באוניות פאר.
איציק כהן, יו"ר מטה איגוד סוכני התיירות: שיא הסיור הוא הביקור במוזיאון בגין שהחזיר אותי 60 שנה אחורה
ואחרון חביב ברשימת התרשמויות הסוכנים מסיור המייל התרבותי בירושלים, הוא איציק כהן, יו"ר מטה איגוד סוכני תיירות הפנים, ירושלמי אסלי שנולד בירושלים וגדל בשוק מחנה יהודה ברחוב האגס 1 בשכנות למשפחת בנאי. איציק עם ההיסטוריה הירושלמית, שכבר הדריך מטיילים רבים בבירת ישראל, וכיו"ר מטה האיגוד עמל לילות כימים להחזיר עטרה ליושנה, את ענף התיירות, ואת סוכני התיירות לימים הזוהרים עוד לפני שנחתה עלינו הקורונה.
איציק, מה הכי הרשים וריגש אותך בטיול החשיפה הזה? בירושלים , שהיא המגרש הביתי שלך?
"שיא השיאים של הסיור היה הביקור במרכז מורשת מנחם בגין ובמוזיאון שלו. הביקור במוזיאון החזיר אותי 60 שנה אחורה. גדלתי באיזור ככר מנורה שמעתי כל יום חמישי את הנאומים שלו. גדלנו על סיפורים של דור הפעילות של האצל.
את מרבית שנות ילדותי חוויתי כשעברנו לשכונת בית הכרם, שם הכרנו שכנה שהפכה עם הזמן להיות לי ממש אמא נוספת. הייתה זו הגברת שרה בן אדרת ז"ל, ממפקדות האצ"ל. ביתם הצנוע היה ספוג ערכים של אהבת הארץ והמולדת שהיו מושתתים על ההדר הבית"רי. לא אשכח את הנאומים חוצבי האש של מנחם בגין ז"ל בכיכר מנורה, כשבתור ילד הייתי מאזין להם, מוקסם ומהופנט מהעוצמה ומהכושר הרטורי של המנהיג הדגול הזה.
זה החזיר אותי במנהרת הזמן . התחלתי להזיל דמעה. חזרתי לימים של בגין. גם המחותנים שלי שהגיעו לבקר במוזיאון בגין שהגיעו מעין שמר, שהוא קיבוץ של השומר הצעיר, מאוד התרשמו מן האישיות הכריזמטית של המנהיג הזה.
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא? מבטא ערכים של תום ויושר, כנות ואכפתיות. ובעיקר הצניעות שלו. מה שהרשים אותי במיוחד זה החדר שלו, הסלון שלו, הצניעות ניכרת בכל… הצניעות הזאת חודרת לנשמה.
- איציק, מה אתה יכול לספר על חברת הטיולים שלכם?
החברה שלנו ג.י.א טיולים וחברותא ברמה אחרת, כוללת קבוצת חברים של 7,555 חברים ממבשרת, מודיעין וירושלים. מטרת הקבוצה היא לחרוש ולגלות את הארץ דרך הרגליים , לגלות שבילים , נופים ותעצומות הטבע , להגיע לניקיון הנשמה, לאחות את הנשמה דרך האוויר הנקי, להכיר מקומות אנשים וחברים, דרך אהבת הארץ והאדם וגם ליצור מפגשים חברתיים. מטרה נוספת של הקבוצה היא ליצור אחדות וקירבה בין האנשים ולא רק בשבתות אלא לכל ימי השבוע , חגים ימי כיף ובמילים אחרות גרעין הבנוי מאנשים שרוצים להיות יחד גם בארץ וגם בחו"ל….
החברה שלנו, טיולי מבשרת מטיילת, וחברת ג.י.א מספקות טיולים טיילור-מייד. אנחנו תופרים בהתאמה ולפי הצרכים עבור כל קהל יעד.
- מה מייחד את הטיולים שלכם?
הטיולים שלנו מאופיינים בחמימות האנושית. גאולה עם נועם ההליכות שלה, ויחס אישי לכל אחד. היא אופה לפני הטיול בייגלך מעשה ידיה, שאנחנו מחלקים בהפסקות עם שתיה וקפה חם, במקומות עצירה קסומים. והאווירה בטיולים שלנו היא משפחתית. אנחנו דואגים למקסם מה שהמטיילים שלנו יקבלו בתמורה למחיר הטיול בעלויות הוגנות. הצלחנו ליצור קהילה של מטיילים. ושמחים כשאנו מפרסמים טיול תוך שעתיים הטיול מלא.
לקראת החנוכה וכריסטמס: המלצות וטיפים על טיולים ובילויים בירושלים
” בשבועות הקרובים יתמלאו החלונות והרחובות באורות רבים: חנוכה וכריסמס נחגגים בירושלים כמעט ברצף ומה שנותר הוא רק לצאת ללקט חנוכיות בירושלים העוטפת אור בחג החנוכה" – כך כותבת גורה ברגר משווקת התיירות ויועצת התקשורת שאירחה את סוכני התיירות בסיור החשיפה בירושלים. להלן ההמלצות שלה שעליהן היה גם מבוסס מסלול הסיור לסוכני התיירות.
- בית אות המוצר הירושלמי ו-טאפאס בר – "פרסונה" של שף מאיר בן עזרא – פרסונה, מציעים חוויות של אמנות, תרבות אירוח וקולינריה. ניתן לערוך אירועים בהזמנה בחצר הבית ולהנות ממטעמי טאפאס בר חדש! סיורי אמנות בגלריות בעקבות חנוכה, ובמיוחד לחג האורים, סיורי חנוכה: סיפורי חנוכיות בעיצובים מפתיעים והומוריסטים בבית אות המוצר הירושלמי.
- "שירים ונפלאות" – פסטיבל הצגות ומוסיקה בחנוכה בתיאטרון אספקלריא שבמתחם התחנה הראשונה. הדלקת נרות מדי ערב. וגם אפשרות לחגיגת טיש.
- טיילת החומות הדרומית מסלול התצפיות הלילי המושלם לחנוכה, פתיחה מאוחרת בימי החנוכה 9:00-18:00 רצוף! וסיורי חנוכיות על החומה. הפנינג חשמונאי מפתיע בכיכר הרומית! וסדנאות איכותיות במושבת האמנים בחוצות היוצר בחנוכה.
- מתחם בית עמנואל: חו"ל בירושלים, במרחק נגיעה. כנסיית המשיח, בית ההארחה בית ניקולאיסון, בית התפילה, בית המורשת-מוזיאון הדגמים של קונרד שיק, בית קפה, מסעדה וגם תפילה פרטי ושליו. והכל כמה צעדים משער יפו. בית הארחה ממוקם מול כנסיית המשיח שנבנתה באמצע המאה ה-19, והייתה הכנסייה הפוטסטנטית הראשונה במזרח התיכון, שעדיין פעילה מאוד גם היום ואחראית על הפעלת בית הארחה. הוא נמצא במיקום מעולה ממש בסמוך לשער יפו, ומציע חדרי אירוח פשוטים ונוחים . לבניין תקרות מקומרות ורצפות עם אלמנטים מודרניים וקולוניאליים מתקופת הבריטיים. במקום קונצרטים ואירועים חינמיים שונים במהלך דצמבר. הכניסה חופשית. לקראת כרסמס – סיורים, פונטש חם, קונצרטים וחבילות לינה. מיקום מעולה! קרוב לעיר העתיקה לרובע היהודי, הארמני, הנוצרי והמוסלמי, לכותל, למתחם ממילא, וגם הליכה קצרה לרחוב יפו ולמחנה יהודה.
- לה פטיסרי אבו סייר – המקום הכי מתוק לחגוג בו את כריסמס וסילבסטר לאור עץ חג המולד הענק הדולק ברחוב מאמצע נובמבר לערך. בחנוכה – בטוח יהיו סופגניות שוקולד.
ולסיום בנימה אישית: ירושלים שלי…
כירושלמית מזה כ-50 שנה, שנולדה בחיפה, אני מחוברת לעיר הזאת, שהפכה להיות העיר שלי, בכל נימיי. היום כבר קשה לי להיפרד מן העיר שאימצה אותי אליה וגידלה אותי באהבה רבה אחרי שהשתחררתי מצה"ל. נהניתי מאוד לשוב ולסייר כתיירת בעיר שלי עם החבורה האיכותית והמדהימה הזאת של סוכני תיירות הפנים בארץ.
אז הרומן שלי עם ירושלים התחיל כשהגעתי לאוניברסיטה העברית בשנת 1972, כדי ללמוד פילוסופיה. כאן נולדו לי ילדיי, וגם נכדתי הראשונה. כאן גדלתי וצמחתי בין מקומות העבודה שפרנסו אותי ואת משפחתי. (הכנסת, קרן ירושלים, מכון שפינוזה, רשות הדואר, האוניברסיטה העברית…). ומאז נפשי נקשרה אל העיר הזאת. אל הרחובות והסמטאות, הנופים המיוחדים, אל מוסדות התרבות והטבע שלה, אל השכונה שלי פסגת זאב, היושבת על ספר המדבר, ובטבע העירוני שלה, ממש מתחת לבית, ביער מיר, ובנחל זימרי, מסתובבות כאן חופשי אוכלוסיות נפלאות של עדרי צבאים המונות כמעט 200 פרטים. ולמרות שהבנים שלי שנולדו בירושלים עברו למרכז, והיו שמחים שאעבור לגור קרוב אליהם, אני לא יכולה להיפרד ממנה…
ככתבת אמנות ותרבות, וכמי שעבדה שנים בקרן לירושלים, שפיתחה את העיר המסובכת והקשה הזאת לטובת אזרחי העיר, תחת הנהגתו וחזונו של טדי קולק, אני בת בית במוסדות התרבות והאמנות בעיר הזאת. כמי שהשתתפה בהשקת פרוייקטים רבים של קרן ירושלים החל מן הסינמטק, תיאטרון ירושלים ותיאטרון החאן, עבור דרך הגן הבוטני, וכלה בבריכת השולטן, משכנות שאננים, מוזיאון מגדל דוד, ועוד מקומות קסומים שהתווספו לנופים שנחרתו בנפש ובזיכרונות משפחתי שגידלתי כאן.
בכל מקום שהגענו אליו בסיור הסוכנים הרגשתי כמו בשיר של נתן יונתן "לי כל גל נושא מזכרת"… היו אלה המקומות שהגענו אליהם, שכמו גלים עוררו בי זיכרונות קסומים מפרקים שונים בחיי בעיר.
אז כשביקרנו במתחם התחנה הראשונה, לא יכולתי שלא להיזכר בשנים הראשונות שלי כסטודנטית בעיר, כשהייתי מגיעה ברכבת הישנה לתחנת הרכבת המיוחדת הזאת לאחר 4 שעות נסיעה מחיפה. אי אפשר לשכוח איך הרכבת אז טסה בין הרים ובין סלעים, חולפת על פני הדרך היפה לירושלים דרך הנופים המדהימים של בית שמש ובר גיורא, והגבעות וההרים הירוקים שהיו זרועים בפריחת כלניות, רקפות ונרקיסים.
לימים, נסגרה התחנה, והפכה למיתחם אירועים ובילוי אהוב על הירושלמים. המקום עם המתקנים הרבים והמסעדות המשובחות הפזורות בה הפכו גם למקומות שאני ומשפחתי חוגגים בהם יומי הולדת. זכורה לי גם הופעה מהממת של אסתר ראדא ברחבת המופעים הפתוחה לקהל הרחב.
הופתעתי לגלות בסיור החשיפה את הפעילות המרתקת של תיאטרון אספקלריה המטמיע מורשת ומסורת יהודית בדרך תיאטרלית, עם קינוחים קולינריים מן השטייטל. אחרי המופע הקצר נהניתי מן הטעמים של התקרובת היהודית האשכנזית. זו היתה עבורי הפעם הראשונה שטעמתי קיגל עם מלפפונים חמוצים, וזה היה ממש טעים.
במרחק הליכה של כמה דקות הגענו לתיאטרון החאן הירושלמי. שם חיכו לנו מנהלת התיאטרון אלישבע מזי"א ומנהלת השיווק הנמרצת אירית בלומנפלד.
זהו תיאטרון עם להקת שחקנים קבועה שראיתי בו במהלך השנים כמה וכמה הצגות. תיאטרון החאן הינו התיאטרון הרפרטוארי-היוצר המוביל בירושלים, נחשב על ידי רבים לתיאטרון האיכותי בישראל, והצגותיו זוכות לשבחים רבים הן מקהל הצופים והן מהמבקרים. בלב העשייה האמנותית נמצאת להקת השחקנים הקבועה של החאן המהווה אנסמבל תיאטרוני מגובש ואיכותי. הלהקה מעלה בכל שנה כ-5 הפקות חדשות. רפרטואר התיאטרון כולל מחזות ישראליים, לצד מחזאות אירופאית ואמריקנית, קלאסית ומודרנית. מיטב הבמאים הישראליים מביימים מדי עונה את הצגות החאן, תוך עבודה בחממה יוצרת ופוריה. וההנהלה מצליחה בחוכמה ליצור חוויות משולבות של תיירות ותיאטרון. כלומר טיולים בעיר, בעקבות הצגות שעלילתן מתרחשת בירושלים.
אך הזיכרון החקוק ביותר בליבי, הוא דווקא הכנס שארגנתי שם מטעם מכון שפינוזה, בהנהגתו של פרופסור ירמיהו יובל, המנחה שלי לתזה שלי בפילוסופיה, שהיה גם איש טלוויזיה מפורסם ומוערך. במשך 3 ימים הכנס הזה הפך להיות ההצגה הכי טובה בעיר. החאן היה מפוצץ עד אפס מקום, מקהל מרותק שבא לשמוע את דברי הוגי הדעות מהארץ ומהעולם. התמוגגתי מנחת כאשר אירית בלומנפלד, אשת השיווק שפגשה אותנו, וסיפרה לנו על ההצגות ועל הפעילויות שמקדמות תיירות בשילוב תיאטרון, נזכרה בכנס ההיסטורי החשוב הזה שאני אירגנתי בשנת 1987. הכנס הפילוסופי החברתי המיוחד הזה, שזכה לחשיפה תקשורתית בכל ערוצי התקשורת, ואפילו לתוכנית טלוויזיה מיוחדת עם ירון לונדון, וכתב החוץ מיכאל קרפין שטס להולנד לחפש את בית הפילוסוף היהודי ברוך שפינוזה, שהטיף לסובלנות דתית ותרבותית.
כמה דקות הליכה מן החאן, הגענו אל הכנסיה הסקוטית, הלא היא כנסיית סנט אנדרוז, שכבר ביקרתי בה בעבר בקונצרטים ובאירועים חברתיים. אך הסיור בגן היפהפה שצוות הכנסייה מטפח, ומראה חדרי האירוח היפים, והציפיה על נוף ירושלים מגג הכנסייה , הפתיע עם אחד המראות הקסומים של ירושלים. נעים היה גם לגלות את הפתיחות של הכנסייה לאורחים יהודים וההיענות למגוון הצרכים של אוכלוסיות תיירים מן הארץ ומחו"ל, לרבות דרישות האירוח ואספקת מזון כשר לאורחים יהודיים דתיים ושומרי כשרות.
התחנה הבאה שלנו, עוד כמה צעדים בשביל היורד לדרך חברון הגענו לבית אות המוצר הירושלמי. זהו מרכז אמנות שמשכן בתוכו סדנאות עבודה של אמנים ירושלמיים. נהנינו מקבלת הפנים החמה של יצחק ויס, מנהל המקום, כמו גם מטעמים רעננים שפינקו לנו את החיך בארוחת צהרים של חברת ההסעדה החדשה של השף מאיר בן עזרא הנקראת "פרסונה".
בית אות המוצר הירושלמי הוא מוסד שנועד לקדם יצירה ירושלמית מקורית ואיכותית בתחומי האמנות הפלסטית והאומנות, ומשמש כמרכז ליצירה ותצוגה של עבודות בתחומים אלה. המרכז ממוקם במבנה היסטורי בדרך חברון, על שפת גיא בן הינום, וצופה אל מול הר ציון. במקום נתהוותה קהילה של יוצרים כ-35 אמנים בעלי "אות המוצר הירושלמי" הפועלים בבתי מלאכה שברחבי הבניין.
מטרת הבית היפה הזה היא קידום קהילת אמנים איכותית בירושלים בתחומי האמנות השימושית: עיצוב קראמי, אומנות הזכוכית, ריקוע ופיסול נחושת, יודאיקה עכשווית, אומנות הזכוכית- ויטראז', עיצוב תכשיטים, אופנה וטקסטיל, פסיפס ופיסול בזכוכית. גלרית הבית פתוחה לקהל הרחב והיא מארחת יצירות של אמנים ירושלמים ויוצרת שיתופי פעולה עם גופים בינלאומיים ואמני ירושלים.
גם כאן צף ועולה לו זיכרון אישי נעים. כאן באחד החללים היפים נתתי לפני כמה שנים הרצאה על יצירות האמנות והטקסטיל של אמי ז"ל, מרסל סבירסה כהן. ההרצאה בליווי מצגת מרהיבה עם צילומי היצירות שלה, ניתנה במסגרת כנס של האגודה לאמנות יהודית שאירגן האדריכל הירושלמי הנודע דוד קאסוטו.
היה לי כל כך מרתק לראות את המתחמים השונים שהכרתי שפשטו צורה ולבשו צורה חדשה, ומספקים חוויות תיירותיות ותרבותיות חדשות.
מעורר תקוה לראות את ירושלים שמנסה להחיות את התיירות בתקופה קשה כזאת שהקורונה הטילה עליה מכת מוות, ואשר התיירים מחו"ל שהציפו את העיר, כבר אינם מגיעים לאחר שהשמיים נסגרו. ואם זה לא מספיק, גם תיירות הפנים נפגעה. לא רק בגלל הקורונה, אלא בשל האווירה הקשה שמתעוררת עם הפיגועים , והאירועים הלאומניים הקשים שמתרחשים מדי פעם בעיר. גם התיירים הישראלים שיכולים לבוא וליהנות בעיר המדהימה הזאת שאני כל כך אוהבת, חושבים פעמיים אם לבלות חופשה דווקא בירושלים.
לי אישית, לא נותר אלא רק להצטער, שהחמצתי ביקור בכמה מן האתרים במסלול הסיור בשל ספיחי שפעת קשה. ולמרות זאת, למרות שביקרתי רק בכמה נקודות חן במסלול הקסום של סיור החשיפה, נהניתי מאוד, החכמתי, למדתי. ונותר בי טעם של עוד…
מסתבר, כי יש עוד כמה מקומות בירושלים שאני עוד צריכה לבקר בהם. כמו למשל בתערוכת הקפה במוזיאון האסלאם בירושלים, לחזור למושבת האמנים בחוצות היוצר הסמוכה לבריכת השולטן, במתחם עמנואל, עם הכנסייה, בית הקפה, בית ההארחה, הקונדיטוריה המשובחת, וטיילת החומות…
ואולי המילים של השיר שכתבה נעמי שמר בתקופה אחרת, מתאימות לתקופה הזאת שצוללת לריחוק חברתי, בחסות האומיקרון, הוואריאנט החדש של הקורונה.
כאילו חזתה בעיני רוחה את השיממון התיירותי הזה ועצירת התיירות הבינלאומית לעיר המופלאה הזאת שזכיתי לחיות בה. במילים שלה שמתארות את כיכר השוק הריקה, היא כמו מתארת את המכה האנושה שהביאה מגפת הקורונה על התיירות בארץ בכלל ובירושלים בפרט.
איכה יבשו בורות המים
כיכר השוק ריקה
ואין פוקד את הר הבית
בעיר העתיקה.
כמו תמיד, היה לי לעונג לראות את חבורת האנשים האיכותית הזאת , קבוצת סוכני תיירות הפנים, שמשקיעים מאמצים כבירים, זמן , ומחשבה, בפיתוח מוצרי תיירות חדשים , כדי לשמח ולהרחיב את הדעת , ולספק חוויות מרתקות לאנשים שאוהבים לטייל , ואוהבים לפגוש אנשים וחברים דרך הרגליים.
אז עכשיו, אחרי שגילינו מחדש את שכיות החמדה של ירושלים עיר הנצח, עם הפסיפס האנושי, והשכבות ההיסטוריות , שחשפנו כמה פכים מיופייה בסיור הלימודי של איגוד סוכני תיירות הפנים בישראל – זה הזמן לגלות את אהבתנו לעיר ברגלים ולטייל בנתיבים ובמסלולים היפהפיים שלה. וכן, זה הזמן להעמיד את ירושלים עכשיו על ראש שמחתנו, דרך הרגליים, ודרך העיניים הרואות, והגוף שחש את החוויות והראש הלומד את פרקי ההיסטוריה שעברה העיר הזאת.
"ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור הלא לכל שירייך אני כינור"
אז לשנה הבאה בירושלים!!!