הגלריה העירונית לאמנות עכשווית ברמת השרון

לאחר טרילוגיית התערוכות שעסקו ביסודות העולם, אדמה, מים, אוויר, מפגישה האוצרת רווית הררי, צייר, צלם ופסל ב-3 תערוכות יחיד חדשות ללא נושא משותף: אוהד מטלון מציג סדרה חדשה של עבודות צילום העוסקת ביחסים בין הפוזיטיב לנגטיב ובין צילום נוף לציור, רישום ותבליט. הצילומים בסדרה, מורכבים פעולה טכנית של הנחת פוזיטיב הצילום על הנגטיב שלו בחפיפה מלאה, עד שהם מבטלים אחד את השני. הביטול יוצר משטחים אפורים חלקים ואטומים לחלוטין. הסטה מזערית של אחת השכבות מבטלת את החפיפה המלאה, וחושפת את הדימוי האצור בתוך המשטחים. שי עיד אלוני בורא חלל פולחני על זמני באמצעות אלמנטים פיסוליים, ווידאו-פרפורמנס, תערוכתו מורכבת מעבודת וידאו ומכמה אלמנטים פיסוליים שנתפרו למידות הגלריה. יצחק ליבנה עם סדרת ציורים חדשה שבה מופע השמיים משמש כרקע להתרחשויות אנושיות שונות. תערוכתו מציגה עבודות משתי סדרות ציור חדשות בעקבות שיטוטיו של יצחק ליבנה על שפת הים. בשתי הסדרות הים והשמים הם לכאורה המישור האחורי של ההתרחשות, אך שטחם כה גדול עד שמתעורר הספק שמא הם אלה גיבורי הציור האמיתיים.

אוצרת: רווית הררי

נעילה: 15.3.2022

הגלריה העירונית לאמנות עכשווית רמת השרון, שדרות  ויצמן 29, רמת השרון

תערוכת יחיד בגלריה עינגע: נעה יקותיאלי "אומרים שזה טבע הדברים"

בתום נסיעה במונית במהלך מבצע שומר חומות במאי האחרון, הנהג חתם את השיחה בינו לבין האמנית נעה יקותיאלי, שיחה שנסבה על אודות המציאות הישראלית הסבוכה, באמירה: ״אין מה לעשות, זה טבע הדברים״. משפט זה ליווה את יקותיאלי זמן רב, יחד עם המחשבה על אותן תפיסות עולם שאנו מאמצים כ"חלונות מוגפים" מפני המציאות המשתוללת בחוץ. החלונות של יקותיאלי הם בריסטולים שחורים אטומים, אותם היא מחוררת ומאווררת במשך שעות על גבי שעות דרך עבודה עמלנית בסטודיו. המשטח השחור מתפוגג אט אט לקווי מתאר מלאי יופי, והתוצאה דמוית תחרה שחורה מרתקת.

אוצרות: רויטל גל וליזה גרשוני

נעילה : 1.1.2022

גלריה עינגע, רחוב בר יוחאי 7, תל אביב

ארטפורט: תערוכת יחיד של  הינדה וייס "פני מזרח מאדימין"

הינדה וייס עוסקת במושגים כמו זמן ומרחב אשר קיבלו מבחינתה, משמעות אחרת בשנתיים האחרונות. בתערוכה היא מציגה חומרי וידיאו תיעודיים שנאספו בשיטוטים ברחובות ניו יורק במקומות שונים ובזמנים שונים, המתחברים יחד בוידיאו קולאז' לזמן מרובד, שמאפשר התבוננות חדשה על רגע הביניים בו אנחנו נמצאים. הדימוי התיעודי הוא חומר הגלם שלה, ומתוכו היא גוזרת וצובעת, בונה סצנות חדשות ומייצרת מציאות אחרת. בעוד שהשימוש הנפוץ בטכנולוגיות עריכה מתקדמות הוא לזיוף המציאות והצגתה כשונה מזו שהייתה, הוידיאו קולאז'ים של וייס דווקא מקרבים אותנו אל המציאות כפי שהיא נחווית. "פני מזרח מאדימין", הזמן בו השמיים במזרח מאדימים כתוצאה משקיעת השמש במערב, הוא הסימן הניתן בגמרא לשאלה מתי מסתיים יום אחד ומתחיל זה שאחריו. שאלת תחילתו וסופו של היום, שהיא בעלת חשיבות סביב כניסת ויציאת השבת, קיבלה משמעות אחרת בשנתיים האחרונות, שנתיים בהן נראה כאילו האלסטיות של הזמן השתנתה – הדקות והשעות איבדו את משמעותם המוכרת והימים הפכו כולם לבין ערביים אחד ארוך.

אוצרת: ורדית גרוס

נעילה: 19.2.2022

ארטפורט, רחוב העמל 8, תל אביב