Skip to content

תביעה כנגד גבר שהתעלל לכאורה ברעייתו בוטלה בשל "הגנה מן הצדק"

התנהלות שערורייתית בלשון המעטה של התביעה במשטרת ישראל הביא לביטול המשפט. התביעה לא העמידה לזכות הגנה את חומר החקירה ונמנעה מכך זמן רב במהלך המשפט. כתב האישום הוגש בחריגה מפרקי הזמן הקצובים בחוק סדר הדין הפלילי. התובעת משטרתית התייצבה לדיון בבית המשפט ללא תיק החקירה. בקשת הסניגור לקבל חומרי חקירה 'נעלמה' מהתיק, ואלו רק חלק ממחדלי התביעה

תביעה כנגד גבר שהתעלל לכאורה ברעייתו בוטלה בשל "הגנה מן הצדק"

התנהלות שערורייתית בלשון המעטה של התביעה במשטרת ישראל הביא לביטול המשפט. התביעה לא העמידה לזכות הגנה את חומר החקירה ונמנעה מכך זמן רב במהלך המשפט. כתב האישום הוגש בחריגה מפרקי הזמן הקצובים בחוק סדר הדין הפלילי. התובעת משטרתית התייצבה לדיון בבית המשפט ללא תיק החקירה. בקשת הסניגור לקבל חומרי חקירה 'נעלמה' מהתיק, ואלו רק חלק ממחדלי התביעה

טיפול רשלני, בעייתי בחומרתו של התביעה מטעם משטרת ישראל, הביאה לביטול תיק שעניינו אלימות במשפחה שנפתח כנגד בן הזוג על אלימות כלפי רעייתו. במסגרת בדיקת תלונה שהגיש עורך דין האישה לנציב נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, על התנהלות התביעה המשטרתית מצא השופט לפניו תמונה עגומה של התנהלות בעייתית ביותר מצד התביעה המשטרתית, אשר הובילה, בסופו של יום, לתוצאה קשה של ביטול כתב אישום, בבית המשפט נוכח טענת הנאשם ל"הגנה מן הצדק".
מדובר בבני הזוג לשעבר, כאשר גם הנאשם וגם המתלוננת, הם עורכי דין במקצועם. הוא עורך דין פרטי – היא חוקרת ביחידת משטרה מובחרת ויוקרתית. כתב האישום הוגש על ידי יחידת התביעות המשטרתית במחוז תל אביב  בפברואר 2020, וייחס לעורך דין תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת הזוג, הטרדה באמצעות מתקן בזק, איומים ופגיעה בפרטיות.

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן (צילום: אתר בתי המשפט)

כתב האישום כלל שני אישומים: אחד מתיק שנגנז על ידי התביעות לפני מספר שנים עקב חוסר עניין לציבור על איומים – אבל נפתח מחדש בעקבות תלונה חדשה של השוטרת על עבירות נוספות ובכללן תקיפה. בין היתר, נטען, כי הנאשם איחל לגרושתו: "את שרמוטה ואמן ויהיה לך סרטן בראש". עוד נטען כי בשלהי נישואיהם אמר לה שאם יתפוס אותה בוגדת בו, "יגרור אותה ואותו לפרדס ויתלה אותם".
באירוע אחר לכאורה הוא הפיל אותה לרצפה. גם התיק המאוחר כמעט ונגנז עקב היעדר ראיות, אך בסופו של דבר התביעות בכל זאת החליטו להגיש כתב אישום נגד הגבר. גם הוא מצידו הגיש תלונות כנגד גרושתו, ואולם מח"ש החליטה לגנוז את התיק נגד השוטרת ללא חקירה.
השופט רוזן מתח בהחלטתו ביקורת קשה על התביעה המשטרתית, נוכח ליקויים בהתנהלותה אשר הובילו לביטול כתב אישום. בירור התלונה שהופנתה לרוזן  העלה בפניו תמונה עגומה של התנהלות בעייתית ביותר מצד התביעה, במסגרת החלטתו מצא רוזן מצא כי התביעה המשטרתית לא העמידה לעיון ההגנה את חומר החקירה, כנדרש על פי חוק. עובדה זו עלתה לאחר שהתברר כי התביעה נמנעה במשך זמן ארוך ביות (במהלכו כבר החל ניהול המשפט), מלמלא אחר חובתה על פי דין ולהעביר לעיון ההגנה את חומר החקירה על בסיסו הושתת כתב האישום נגד הנאשם. הימנעות זו מצד התביעה הובילה, בסופו של יום, לתוצאה הקשה של ביטול כתב האישום על ידי בית המשפט, נוכח טענת "הגנה מן הצדק", על המשמעות המכבידה של תוצאות החלטה זו. השופט כתב כי "הדברים האמורים מקבלים משנה חומרה, נוכח הוראתו המפורשת של בית המשפט לתביעה בעניין זה לפיה, בין היתר, על התביעה להקדים ולהעביר להגנה את חומרי החקירה המבוקשים, הוראה אשר נותרה ללא כל התייחסות". הנציב קבע בהחלטתו, כי קבלת חומר חקירה הינה זכות ראשונית, בסיסית, מרכזית ובעלת חשיבות, הנמנית עם זכויות היסוד של נאשם בפלילים. "מדובר בהוראת חוק קוגנטית, אשר לא ניתן להתנות עליה. זכותו של נאשם לעיון בחומרי חקירה נגזרת מזכות היסוד למשפט הוגן והיא באה, בין היתר, כדי לאזן במידת מה את פערי הכוחות שבין המדינה לנאשם. זכות העיון הנתונה לנאשם", נכתב בהחלטה. עוד עלה בבירור התלונה כי כתב האישום הוגש בחריגה מפרקי הזמן הקצובים בחוק סדר הדין הפלילי ובהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה, מבלי שנתקבלה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשתו באיחור, כנדרש בחוק. לא די בכך אלא שגם עותק מכתב האישום הועבר לנפגעת העבירה בחלוף מספר חודשים מהגשתו, תוך חריגה מהוראות חוק זכויות נפגעי עבירה. התביעה גם לא טרחה ולא וידאה כי הועברה לרשותה, במחובר לחומר החקירה, רשימת חומר חקירה, כדרישת החוק, ורק לאחר למעלה משנה ממועד הגשת כתב האישום התברר לה כי הרשימה אינה בידיה. |
התובעת משטרתית התייצבה לדיון בבית המשפט ללא תיק החקירה. בקשת הסניגור לקבל חומרי חקירה 'נעלמה' מהתיק. התובע המשטרתי שהופיע לדיון בבית המשפט הגיע מבלי שהוא ער להשתלשלות האירועים בתיק, ומבלי שיש בכוחו להשיב לשאלות בית המשפט והסניגור בעניין אי העברת חומרי חקירה. המתלוננת עצמה לא עודכנה בדבר ביטול כתב האישום על ידי בית המשפט כפי שמורה החוק, אלא לאחר פנייתה לתביעה בעניין, בחלוף כחודש ימים לאחר מתן ההחלטה.
הנציב קבע בהחלטתו, כי "קבלת חומר חקירה הינה זכות ראשונית, בסיסית, מרכזית ובעלת חשיבות, הנמנית עם זכויות היסוד של נאשם בפלילים. מדובר בהוראת חוק קוגנטית, אשר לא ניתן להתנות עליה. זכותו של נאשם לעיון בחומרי חקירה נגזרת מזכות היסוד למשפט הוגן והיא באה, בין היתר, כדי לאזן במידת מה את פערי הכוחות שבין המדינה לנאשם. זכות העיון הנתונה לנאשם משקפת אינטרס ציבורי כללי, שנועד להבטיח כי מערכת המשפט תכריע באשר לגורלו של נאשם במסגרת משפט הוגן, בו ניתנה לו הזדמנות מלאה להציג הגנתו, כאשר לרשותו מלוא חומר החקירה הקיים בעניינו".

הנציב קבע עוד, כי "אין להכביר מילים בדבר חומרתו של כל ליקוי בפני עצמו, ובוודאי בחיבורם יחד. העובדות שהתבררו במהלך בירור התלונה העלו תמונה עגומה של התנהלות בעייתית ביותר מצד התביעה, אשר הובילה, בסופו של יום, לתוצאה המכבידה של ביטול כתב אישום שעניינו עבירות אלימות במשפחה נוכח טענת הגנה מן הצדק, על המשמעות המכבידה של תוצאות החלטה זו". עקב בעיות חמורות אלו המליץ הנציב לפני ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל להיכנס לעובי הקורה וליזום בדק בית למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.
מבדיקת מגפון עולה כי חטיבת התביעות של המשטרה, התביעה המשטרתית, מגישה כ–87% מן התביעות הפליליות בישראל. מאז ימיה הראשונים של המדינה היו שהטילו ספק בצורך בגוף כזה, שנותר כמורשת מימי המנדט הבריטי. כפי שציין בביקורתיות חבר הכנסת (לימים השופט) ד"ר יוסף מיכאל־לם בדיון בכנסת בשנת 1950, המסורת האנגלית העדיפה שהמשטרה תנהל הליכים פליליים "בשביל הילידים". גם בישראל וגם באנגליה (שם בוטלה התביעה המשטרתית לפני כשלושים שנה) הבינו מאז שאין מקום לכך שהתביעה הפלילית תנוהל על ידי הגוף החוקר – המשטרה.

טיפול רשלני, בעייתי בחומרתו של התביעה מטעם משטרת ישראל, הביאה לביטול תיק שעניינו אלימות במשפחה שנפתח כנגד בן הזוג על אלימות כלפי רעייתו. במסגרת בדיקת תלונה שהגיש עורך דין האישה לנציב נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, על התנהלות התביעה המשטרתית מצא השופט לפניו תמונה עגומה של התנהלות בעייתית ביותר מצד התביעה המשטרתית, אשר הובילה, בסופו של יום, לתוצאה קשה של ביטול כתב אישום, בבית המשפט נוכח טענת הנאשם ל"הגנה מן הצדק".
מדובר בבני הזוג לשעבר, כאשר גם הנאשם וגם המתלוננת, הם עורכי דין במקצועם. הוא עורך דין פרטי – היא חוקרת ביחידת משטרה מובחרת ויוקרתית. כתב האישום הוגש על ידי יחידת התביעות המשטרתית במחוז תל אביב  בפברואר 2020, וייחס לעורך דין תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת הזוג, הטרדה באמצעות מתקן בזק, איומים ופגיעה בפרטיות.

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן (צילום: אתר בתי המשפט)

כתב האישום כלל שני אישומים: אחד מתיק שנגנז על ידי התביעות לפני מספר שנים עקב חוסר עניין לציבור על איומים – אבל נפתח מחדש בעקבות תלונה חדשה של השוטרת על עבירות נוספות ובכללן תקיפה. בין היתר, נטען, כי הנאשם איחל לגרושתו: "את שרמוטה ואמן ויהיה לך סרטן בראש". עוד נטען כי בשלהי נישואיהם אמר לה שאם יתפוס אותה בוגדת בו, "יגרור אותה ואותו לפרדס ויתלה אותם".
באירוע אחר לכאורה הוא הפיל אותה לרצפה. גם התיק המאוחר כמעט ונגנז עקב היעדר ראיות, אך בסופו של דבר התביעות בכל זאת החליטו להגיש כתב אישום נגד הגבר. גם הוא מצידו הגיש תלונות כנגד גרושתו, ואולם מח"ש החליטה לגנוז את התיק נגד השוטרת ללא חקירה.
השופט רוזן מתח בהחלטתו ביקורת קשה על התביעה המשטרתית, נוכח ליקויים בהתנהלותה אשר הובילו לביטול כתב אישום. בירור התלונה שהופנתה לרוזן  העלה בפניו תמונה עגומה של התנהלות בעייתית ביותר מצד התביעה, במסגרת החלטתו מצא רוזן מצא כי התביעה המשטרתית לא העמידה לעיון ההגנה את חומר החקירה, כנדרש על פי חוק. עובדה זו עלתה לאחר שהתברר כי התביעה נמנעה במשך זמן ארוך ביות (במהלכו כבר החל ניהול המשפט), מלמלא אחר חובתה על פי דין ולהעביר לעיון ההגנה את חומר החקירה על בסיסו הושתת כתב האישום נגד הנאשם. הימנעות זו מצד התביעה הובילה, בסופו של יום, לתוצאה הקשה של ביטול כתב האישום על ידי בית המשפט, נוכח טענת "הגנה מן הצדק", על המשמעות המכבידה של תוצאות החלטה זו. השופט כתב כי "הדברים האמורים מקבלים משנה חומרה, נוכח הוראתו המפורשת של בית המשפט לתביעה בעניין זה לפיה, בין היתר, על התביעה להקדים ולהעביר להגנה את חומרי החקירה המבוקשים, הוראה אשר נותרה ללא כל התייחסות". הנציב קבע בהחלטתו, כי קבלת חומר חקירה הינה זכות ראשונית, בסיסית, מרכזית ובעלת חשיבות, הנמנית עם זכויות היסוד של נאשם בפלילים. "מדובר בהוראת חוק קוגנטית, אשר לא ניתן להתנות עליה. זכותו של נאשם לעיון בחומרי חקירה נגזרת מזכות היסוד למשפט הוגן והיא באה, בין היתר, כדי לאזן במידת מה את פערי הכוחות שבין המדינה לנאשם. זכות העיון הנתונה לנאשם", נכתב בהחלטה. עוד עלה בבירור התלונה כי כתב האישום הוגש בחריגה מפרקי הזמן הקצובים בחוק סדר הדין הפלילי ובהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה, מבלי שנתקבלה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשתו באיחור, כנדרש בחוק. לא די בכך אלא שגם עותק מכתב האישום הועבר לנפגעת העבירה בחלוף מספר חודשים מהגשתו, תוך חריגה מהוראות חוק זכויות נפגעי עבירה. התביעה גם לא טרחה ולא וידאה כי הועברה לרשותה, במחובר לחומר החקירה, רשימת חומר חקירה, כדרישת החוק, ורק לאחר למעלה משנה ממועד הגשת כתב האישום התברר לה כי הרשימה אינה בידיה. |
התובעת משטרתית התייצבה לדיון בבית המשפט ללא תיק החקירה. בקשת הסניגור לקבל חומרי חקירה 'נעלמה' מהתיק. התובע המשטרתי שהופיע לדיון בבית המשפט הגיע מבלי שהוא ער להשתלשלות האירועים בתיק, ומבלי שיש בכוחו להשיב לשאלות בית המשפט והסניגור בעניין אי העברת חומרי חקירה. המתלוננת עצמה לא עודכנה בדבר ביטול כתב האישום על ידי בית המשפט כפי שמורה החוק, אלא לאחר פנייתה לתביעה בעניין, בחלוף כחודש ימים לאחר מתן ההחלטה.
הנציב קבע בהחלטתו, כי "קבלת חומר חקירה הינה זכות ראשונית, בסיסית, מרכזית ובעלת חשיבות, הנמנית עם זכויות היסוד של נאשם בפלילים. מדובר בהוראת חוק קוגנטית, אשר לא ניתן להתנות עליה. זכותו של נאשם לעיון בחומרי חקירה נגזרת מזכות היסוד למשפט הוגן והיא באה, בין היתר, כדי לאזן במידת מה את פערי הכוחות שבין המדינה לנאשם. זכות העיון הנתונה לנאשם משקפת אינטרס ציבורי כללי, שנועד להבטיח כי מערכת המשפט תכריע באשר לגורלו של נאשם במסגרת משפט הוגן, בו ניתנה לו הזדמנות מלאה להציג הגנתו, כאשר לרשותו מלוא חומר החקירה הקיים בעניינו".

הנציב קבע עוד, כי "אין להכביר מילים בדבר חומרתו של כל ליקוי בפני עצמו, ובוודאי בחיבורם יחד. העובדות שהתבררו במהלך בירור התלונה העלו תמונה עגומה של התנהלות בעייתית ביותר מצד התביעה, אשר הובילה, בסופו של יום, לתוצאה המכבידה של ביטול כתב אישום שעניינו עבירות אלימות במשפחה נוכח טענת הגנה מן הצדק, על המשמעות המכבידה של תוצאות החלטה זו". עקב בעיות חמורות אלו המליץ הנציב לפני ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל להיכנס לעובי הקורה וליזום בדק בית למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.
מבדיקת מגפון עולה כי חטיבת התביעות של המשטרה, התביעה המשטרתית, מגישה כ–87% מן התביעות הפליליות בישראל. מאז ימיה הראשונים של המדינה היו שהטילו ספק בצורך בגוף כזה, שנותר כמורשת מימי המנדט הבריטי. כפי שציין בביקורתיות חבר הכנסת (לימים השופט) ד"ר יוסף מיכאל־לם בדיון בכנסת בשנת 1950, המסורת האנגלית העדיפה שהמשטרה תנהל הליכים פליליים "בשביל הילידים". גם בישראל וגם באנגליה (שם בוטלה התביעה המשטרתית לפני כשלושים שנה) הבינו מאז שאין מקום לכך שהתביעה הפלילית תנוהל על ידי הגוף החוקר – המשטרה.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן