Skip to content

בעלי דפוס באום אל פאחם ישלם פיצוי לאחר שסירב לתת הצעת מחיר לפעיל ימין

יאיר קהתי פנה במייל לג'מאל מחאמיד בעלי בית דפוס ביקש הצעת מחיר וחתם כ "יאיר, תנועת "חוזרים להר", תנועה לגאולת הר הבית". מחאמיד השיב לו :"זה מסגד אלאקסא שלנו של המוסלמים – לך לעזאזל". הרשם: מדובר בסירוב לספק מוצר ועבירה על הוראות חוק איסור הפליה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בית משפט לתביעות קטנות בנצרת הורה היום (שני) לבעלי בית דפוס באום אל פאחם לשלם לפעיל ימין מתנועת 'חוזרים להר' , פיצוי בסך 3 אלפי ₪ בצירוף 500 ₪, סה"כ 3500 ₪ , לאחר שסירב להדפיס פלאיירים עבור התובע. פעיל הימין תבע 38 אלפי שקלים על פי חוק איסור הפליה, אך שופט בית המשפט, רשם בכיר מרט דורפמן, פסק כי הוא סבור שמקרה זה יש להפחית את הפיצוי באופן משמעותי", היות והוא לא שוכנע כי "התובע אותנטי ותם לב".
מדובר בפעיל הימין יאיר קהתי שתבע את  ג'מאל מחאמיד בעל בית דפוס 'אלהודא' באום אל פאחם לאחר שפנה לבית הדפוס וכתב למחאמיד כי הוא מבקש הצעת מחיר ל-2000 פלאיירים צבעוניים, דו צדדים. קהתי לא צירף דוגמה לפלאייר עצמו אך למייל שלו היה מצורף לוגו של תנועת 'חוזרים להר' והוא חתם בסיום המייל "יאיר, 'תנועת חוזרים להר', תנועה לגאולת הר הבית".  לאחר מספר דקות השיב בעלי הדפוס לקהתי: "איזה הר ואיזה אבטיח – זה מסגד אלאקסה שלנו של המוסלמים – לך לעזאזל". בכך הסתיים הקשר בין השניים.

צילום בית משפט (אתר בתי המשפט), צילום פטיש שופט (FREEPIK)

קהתי פנה לבית המשפט לתביעות קטנות בנצרת וטען כי הנתבע רמס את כבודו ואת אמונתו, זלזל בו ואף הפלה אותו הפליה מבישה בניגוד לחוק איסור הפליה, תוך שהוא מסרב אפילו לשלוח הצעת מחיר ותוך שהוא מקלל אותו בצורה פוגענית". לכן הוא ביקש מבית המשפט לפסוק לו 38 אלף שקל שהוא הסכום המקסימלי שבית משפט לתביעות קטנות יכול לפסוק. "לאחר שמיעת גרסותיהם (של התובע והנתבע א.מ),..הגעתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי", פסק הרשם והסביר שלמרות ולטענת מחאמיד בית הדפוס איננו נמנה על שירותים המוגדרים בחוק איסור הפליה, "עמדתי היא כי כי עבודת בית דפוס כן נכללת בהוראות חוק איסור הפליה שכן בית הדפוס מספק מוצר, דהיינו הדפסות שונות שהוא מדפיס לציבור הפנים אליו". "י הנתבע, לכל הפחות, האחראי בפועל על הספקת מוצרי בית הדפוס, שכן הנתבע ענה במייל לתובע עם לוגו רשמי של בית הדפוס", פסק השופט. השופט גם כתב כי הוא גם לא שוכנע בתום לבו ל התובע היות וקהתי גר בירושלים ובית הדפוס שאליו פנה ממוקם באום אל פאחם והוא בית דפוס רגיל ומופעל על ידי עובדים ערבים. "משאלת השאלה מדוע פנה התובע דווקא לבית דפוס זה? התובע נשאל על כך בדיון וטען כי הוא חיפש מקום יותר זול מאשר בירושלים וסבר כי ביישובים ערביים יש בתי דפוס זולים יותר". "אך ספק בעייני אם התובע רצה באמת להתקשר בחוזה עם בית הדפוס בו עבד הנתבע". "ככל הנראה התובע ניסה לייצר עילה משפטית לתביעה", כתב הרשם בפסק דינו וציין גם כי התובע אף לא ניסה לפנות לנתבע בפנייה מקדימה בדרישת תשלום הפיצוי בטרם פנה לבית המשפט". למרות כל אלו פסק השופט – רשם דורפמן כי "במקרים שבהם אדם פעל כבוחן, ביוזמה פרטית, וחשף הפליה, לא רק שראוי להקנות לו זכות תביעה אלא גם שאין מקום להפחתת גובה הפיצוי ביחס לתובעים אחרים, אותנטיים, אך זאת בתנאי כי אותו בוחן היה שקוף ביחס למעמדו בתיק, ולא זה המקרה שלפנינו. על כן, כפי שציינתי לעיל, אומנם התובע חשף הפליה, אך אין מקום לפסוק לו פיצוי הדומה לתובע שהיה לקוח אותנטי ותם לב".

 

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן