בית משפט השלום בירושלים, הורה היום (שלישי) על ביטול צו הרחקה שהוצא בבית המשפט ביום שישי האחרון על פי תביעת תובע משטרת בנימין כנגד צלם  מגפון,  ו- 2 פעילי זכויות שנעצרו ביום שישי האחרון ושוחררו עם צו הרחקה ל-7 ימים. בית המשפט קבל היום את ערער השלושה ובהסכמת משטרת ישראל קבע כי עליהם לחתום על ערבות אישית במידה ויוזמנו לחקירה.
המקרה אירע כשקבוצה של פעילי זכויות אדם יצאו לליווי רועים בצפון הבקעה מספר קילומטרים מערבית להתנחלות חמרה המצויה דרומית לבית שאן. "תחושת השליחות לבסס פה דו קיום הניעה את האנשים לקום בשעת בוקר מוקדמת, בחורף. לתחושה זו נוספה גם המטרה לחוות את ערכי הטבע והנוף המדהימים באזור זה. נתחיל מזה שמדובר בקו אופק ללא עמודי חשמל. ללא עמודי חשמל" אמר צלם מגפון שי קנדלר והסביר כי "באזור הזה חיות קהילות רועים ותיקות המבססות את כלכלתן על מרעה צאן בשיטות שלא השתנו אלפי שנים. שיטות אלה חפות מכל סממן טכנולוגי. למרות אורחות החיים הפשוטים, הרועים שרדו שנים ויכלו לשרוד עוד שנים רבות. הם אמונים על הובלת העדרים מציאת מקורות מזון ותפיסת מי גשמים בטכניקות עתיקות. פגשתם רועה צאן? אתם בהחלט יכולים לראות בדמיונכם את אברהם אבינו. האוטנטיות הזו נפגמה בגלל לטלפון של הרועה, אבל בואו נפרגן לו איך אפשר בלי טלפון נייד.

מול אורכות חיים אלה ניצבות שתי סכנות, האחת מודרניזציה זוחלת לאיטה והמייצרת פיתויים לדור ההמשך החיוני להמשך מסורת הרועים הכרוכה בעבודה קשה ובחיים צנועים, והשנייה מוחשית בהרבה היא טרור המתנחלים. כן אין לזה שם אחר, טרור הפחדה באמצעים אלימים וכפי שנראה גם בעזרת החוק. וכך צצות להן חוות רועים מחוץ להתנחלויות, שגם על הלגיטימיות שלהן צריך עוד לדבר, חוות אלה כמובן ממשות את איומן לחסל את קהילות הרועים. אגב, מישהו מכם יכול לקבל אישור להקמת חווה שכזו בשטחי ישראל? מסופקני.
תושבי החוות, לאור יום  מסתובבים פורעי חוק צעירים מסתובבים בגבעות ומפעילים את טרור האלימות נגד הרועים. בוודאי תשאלו מה הבעיה של הרועים להתגונן? הרי הם לא מפונקים וחלושים. ובכן, לכאן נכנסת מדיניות הכיבוש שמחלקת נשק לכל מתנחל מצוי, מדיניות שממנה רבש"צים (רכזי ביטחון ציבורי שוטף א.מ) ומעמידה לשירותם את צה"ל על חשבוננו, כן, את צה"ל שהוא צבא ברמה של מעצמה קטנה. כל אלו גדולים על הרועה".

קנדלר ממשיך ומתאר: "כך היה גם בשישי עת נתקלה קבוצה של שלושה פעילים בשני נערי זוועות חמושים בכלב תקיפה, מהבנתם את הזירה ומתוך כבוד לחוק ולרועה אותו הם ליוו נותק המגע מהמתנחלים המאיימים. אלה, לא ביטלו את זמנם ושיסו את כלבם ברועה אחר שהיה בסביבה ופגעו בו. הרועה הטיב להתגונן. וכך נוצר מצב בוא עמדה לפני הפעילים בחירה. להמשיך להתעלם ולנתק מגע או להתקרב ולהפריד הבין הניצים".
לסיכום אומר שי כי "ההחלטה להפריד בין המתקוטטים שמנעה פגיעה בנפש התגלתה כטעות.  תשאלו למה? התשובה פשוטה לטרור פנים רבות, המתנחלים מיהרו להתקשר לצבא ועד מהרה הפעילים הוקפו במחלקת חי"ר רבש"ץ ושוטר שעיכב את הפעילים בטענה לתקיפה. כן לא התבלבלתם, הטרוריסטים המתנחלים להם עזרו, התלוננו שהפעילים תקפו אותם".
ואכן, עיון קצר בסרטונים שהמתלוננים בחרו להציג בפני השוטרים הראה שלא היו דברים מעולם. ככה לדברי השוטרים. אבל מה עושה הכיבוש? מעכב את הפעילים. שלא תתבלבלו – העיכוב בוצע למרות שלדברי השוטר התלונה היא בניגוד לראיות המצולמות. ובקיצור, עיכוב מצטבר של שש שעות חקירה בה נלקחים טביעות אצבע, DNA (כן, כן), וצילומים. באותה חקירה מוצגות לפעילים אותן ראיות בה רואים אותם מגנים על המתנחלים. נשאלות שאלות ההולמות את רמת המשטרה. רוצים דוגמה? בבקשה: האם יש לך תמונות שלא תקפת את הרועים. תגידו יש לכם תמונות למשהו שלא עשיתם? איך מצלמים משהו שלא קורה?".
וכך, בסופו של יום, השלושה בהם צלם מגפון הובאו לתחנת בנימין, מתחנת בנימין נמסר כי היות וצלם מגפון הגיע כפעיל ולא הציג תעודת צלם: "ייחקר בהתאם". שניים מהשלושה הסכימו בדיעבד לחתום על צו הרחקה ל – 15 יום והשלישי סירב. השלישי, הובא לפני שופט במוצאי שבת ששחררו ללא צו הרחקה למעט ערבות עצמית לפיה יתייצב לחקירה אם וכאשר יידרש. השננים ערערו באמצעות עורכת הדין  ריהאם נסרה ששוחחה אמש עם קצינת חקירות בתחנת בנימין. האחרונה הודיעה לעורכת הדין כי המשטרה לא תתנגד לביטול ההרחקה וכך הודיעה גם לבית המשפט. היום פסק השופט אלעד לנג על ביטול ההרחקה והורה על חתימת ערבות עצמית של השניים למקרה ויוזמנו לחקירה. "אגב, את המקומיים (הבדואים הפלסטינים),  שהיו צדדים בתגרה המשטרה בליווי צבא איתרה חיש קל, זה אף פעם לא המקרה כאשר הפוגעים הם מתנחלים", אמר קנדלר, "  וכך הובלו להם שני מקומיים אב ובנו הקטין בשלשלות למעצר. כאשר בניגוד לנו, היהודים, לא מניחים להם לדבר עם עו"ד כנהוג לפני החקירה אלא רק למחרת. אפליה? אפרטהייד? אתם תענו בעצמכם."