Skip to content

העליון אישר למשטרה את החיפוש במכשירי הטלפון של יועצי נתניהו

שופטי העליון אשרו למשטרה לבצע את החיפוש במכשירי הטלפון שנתפשו על ידה בחקירה בה נחשד כי היועצים עומדים מאחורי הטרדת עד המדינה בתיק 4000 שלמה פילבר

העליון אישר למשטרה את החיפוש במכשירי הטלפון של יועצי נתניהו

שופטי העליון אשרו למשטרה לבצע את החיפוש במכשירי הטלפון שנתפשו על ידה בחקירה בה נחשד כי היועצים עומדים מאחורי הטרדת עד המדינה בתיק 4000 שלמה פילבר

כשנתיים לאחר  שיועציו של נתניהו נחקרו בחשד להטרדת עד המדינה במשפט נתניהו וטענו כי החיפוש שנערך במכשירי הטלפון הסלולרי על ידי המשטרה אינו חוקי, פסק היום (שלישי) העליון כי על אף הפגמים שנפלו בהתנהלות המשטרה – ניתן לבצע בהם חיפוש ממוקד.
העליון קבע כי על אף שהחיפוש הראשוני של היועץ יונתן אוריך בוצע ללא צו ובניגוד לדין, לאחר שקלול העניינים אין הצדקה לדחיית החיפוש.

מדובר בתלונה שהגיש בתחילת ספטמבר 2019 עד המדינה בתיק 4000, שלמה פילבר כנגד יונתן אוריך, עופר גולן וישראל אינהורן שהיו יועציו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בגין הטרדתו בסמוך לביתו. מספר ימים קודם לכן, אז תקופת הבחירות לכנסת, באוגוסט 2019, הוצבה מכונית מחוץ לביתו של עד המדינה, על גביה היו רמקולים ומתוכם בקעו קריאות כנגד עדותו של פילבר : "פילבר, מה הם עשו לך ששיקרת נגד ראש הממשלה? מה הבטיחו לך? מומו, השמאל משתמש בך כדי להפיל את הליכוד". לאחר חקירת משטרה על החשד כי דובר משפחת נתניהו, עופר גולן ויועציו של נתניהו –  יונתן אוריך, יוסי שלום וישראל איינהורן, מעורבים בהצבת המכונית. במהלך החקירה בוצע חיפוש בטלפונים הניידים שלהם, לרבות ביצוע מספר "צילומי מסך" מהטלפונים. חיפושים אלה נערכו בנוכחותם של המבקשים ולאחר שהתקבלה הסכמתם לכך, אך מבלי שהוצא צו חיפוש במכשירים ומבלי שהובהר למבקשים כי הם רשאים להתנגד לחיפוש וכי התנגדות זו לא תיזקף לחובתם. המשטרה הגישה בקשה לחיפוש בטלפונים כחודש אחרי כן והארבעה התנגדו. בסופו של דבר בית המשפט השלום  קיבל את בקשת המשטרה לערוך חיפוש במכשירי הטלפון, תוך שצוין כי "אכן נפלו מספר פגמים בהתנהלות היחידה החוקרת", ובמיוחד בהתנהלות המשטרה ביחס למבקש. על כך הם ערערו בעליון.

צילום אילוסטרציה – freepik לשימוש חופשי

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, קיבל היום ברוב דעות את עיקרי עמדת המדינה, המאפשרת לרשויות האכיפה להמשיך לקיים חקירות פליליות אפקטיביות, כאשר ככלל טענות לפגמים שנפלו בחקירה ייבחנו לאחר סיום החקירה, ולא במהלכה. החלטת ביהמ"ש תאפשר לרשויות החקירה השונות להמשיך ולפעול על מנת להגיע לחקר האמת. עם זאת, הפרקליטות, כמו גם כלל רשויות האכיפה, מחויבת להמשיך לפעול על מנת לשפר ולטייב את הליכי החקירה השונים, ובכללם החיפוש והחדירה לחומרי המחשב, תוך ניסיון לצמצם את הפגיעה בתקינותם של הליכים אלה ובזכויות החשוד להליך הוגן ולפרטיות."

מהסניגוריה הציבורית נמסר בתגובה  כי "הסניגוריה הציבורית לא ייצגה בהליך זה, אלא הצטרפה להליך כידיד בית משפט מכיוון שמדובר בסוגיות עקרוניות הנוגעות לחקירות של עשרות אלפי אזרחים, שהמשטרה ורשויות אכיפת החוק מבקשות מידי שנה לערוך חיפוש במכשירי הטלפון הניידים שלהם. בית משפט העליון קיבל את טענות הסניגוריה הציבורית על פיה יש לקבוע איזונים ובלמים לגבי בקשות לצווי חיפוש לטלפונים ניידים אשר יאפשרו לבית המשפט למלא את חובתו בהגנה על זכויות הפרט. בין היתר, בית המשפט העליון קבע שבמקרים מסוימים, ראוי לקיים דיון בבקשות למתן צו חיפוש לטלפונים ניידים במעמד שני הצדדים, כך שבאותם מקרים מתאימים, יתאפשר גם למי שמתבקש חיפוש במכשירו להביע עמדה לפני בית המשפט בטרם מתן צו החיפוש. כמו כן, בית המשפט עליון אימץ את עמדת הסניגוריה הציבורית לפיה פעולות חיפוש בלתי חוקיות שבוצעו על ידי רשויות החקירה יהוו שיקול בבחינת בקשות למתן צו חיפוש, ואף נקבע כי  במקרים מסוימים יהיה בכך דיי כדי לדחות בקשה לצו חיפוש", וכי "הסניגוריה הציבורית רואה חשיבות בשמירה על זכויות הפרט בהליך הפלילי ובפרט בהליכי חקירה בהם קיים פער כוחות מובנה בין האזרח לרשויות החוקרות".
עורכי הדין עמית חדד, ליאור אפשטיין, מאיר ארנפלד ונועה מילשטיין, שמייצגים את עופר גולן, יוסי שלום, ישראל איינהורן ויונתן אוריך מסרו לתקשורת בתגובה: "החלטת העליון בעניין אוריך וגולן שינתה לחלוטין את זכויות האזרח ואת התנהלות מערכת המשפט. המאבק הציבורי שניהלנו קבע מסמרות ברזל בחוק הישראלי, ושינה מהיסוד את דרך ההתייחסות והכללים בנוגע לזכויות חשודים ונחקרים.
"בית המשפט העליון, בהרכב מורחב, ביקר בחריפות את המשטרה וקבע לראשונה כללים ברורים לצמצום דריסת הרגל הגסה של זכויות חשודים ונחקרים, שהייתה נהוגה ע"י רשויות האכיפה עד היום. כל שופטי ההרכב אימצו את עמדתנו העקרונית כי יש לשקול פגמים בחקירה בעת בקשות לחדור לטלפונים ניידים, וכי במקרים המתאימים מדובר בשיקול מכריע. מדובר בהישג חסר תקדים עקרוני ומשמעותי עבור כל אזרחי ישראל, ועבור מי שסוגיית הפרטיות יקרה לו. עם זאת, מצער שבית המשפט בחר שלא לאמץ את מסקנתו של כבוד השופט אלרון וליישם את החלטתו גם במקרה של אוריך וגולן."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כשנתיים לאחר  שיועציו של נתניהו נחקרו בחשד להטרדת עד המדינה במשפט נתניהו וטענו כי החיפוש שנערך במכשירי הטלפון הסלולרי על ידי המשטרה אינו חוקי, פסק היום (שלישי) העליון כי על אף הפגמים שנפלו בהתנהלות המשטרה – ניתן לבצע בהם חיפוש ממוקד.
העליון קבע כי על אף שהחיפוש הראשוני של היועץ יונתן אוריך בוצע ללא צו ובניגוד לדין, לאחר שקלול העניינים אין הצדקה לדחיית החיפוש.

מדובר בתלונה שהגיש בתחילת ספטמבר 2019 עד המדינה בתיק 4000, שלמה פילבר כנגד יונתן אוריך, עופר גולן וישראל אינהורן שהיו יועציו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בגין הטרדתו בסמוך לביתו. מספר ימים קודם לכן, אז תקופת הבחירות לכנסת, באוגוסט 2019, הוצבה מכונית מחוץ לביתו של עד המדינה, על גביה היו רמקולים ומתוכם בקעו קריאות כנגד עדותו של פילבר : "פילבר, מה הם עשו לך ששיקרת נגד ראש הממשלה? מה הבטיחו לך? מומו, השמאל משתמש בך כדי להפיל את הליכוד". לאחר חקירת משטרה על החשד כי דובר משפחת נתניהו, עופר גולן ויועציו של נתניהו –  יונתן אוריך, יוסי שלום וישראל איינהורן, מעורבים בהצבת המכונית. במהלך החקירה בוצע חיפוש בטלפונים הניידים שלהם, לרבות ביצוע מספר "צילומי מסך" מהטלפונים. חיפושים אלה נערכו בנוכחותם של המבקשים ולאחר שהתקבלה הסכמתם לכך, אך מבלי שהוצא צו חיפוש במכשירים ומבלי שהובהר למבקשים כי הם רשאים להתנגד לחיפוש וכי התנגדות זו לא תיזקף לחובתם. המשטרה הגישה בקשה לחיפוש בטלפונים כחודש אחרי כן והארבעה התנגדו. בסופו של דבר בית המשפט השלום  קיבל את בקשת המשטרה לערוך חיפוש במכשירי הטלפון, תוך שצוין כי "אכן נפלו מספר פגמים בהתנהלות היחידה החוקרת", ובמיוחד בהתנהלות המשטרה ביחס למבקש. על כך הם ערערו בעליון.

צילום אילוסטרציה – freepik לשימוש חופשי

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, קיבל היום ברוב דעות את עיקרי עמדת המדינה, המאפשרת לרשויות האכיפה להמשיך לקיים חקירות פליליות אפקטיביות, כאשר ככלל טענות לפגמים שנפלו בחקירה ייבחנו לאחר סיום החקירה, ולא במהלכה. החלטת ביהמ"ש תאפשר לרשויות החקירה השונות להמשיך ולפעול על מנת להגיע לחקר האמת. עם זאת, הפרקליטות, כמו גם כלל רשויות האכיפה, מחויבת להמשיך לפעול על מנת לשפר ולטייב את הליכי החקירה השונים, ובכללם החיפוש והחדירה לחומרי המחשב, תוך ניסיון לצמצם את הפגיעה בתקינותם של הליכים אלה ובזכויות החשוד להליך הוגן ולפרטיות."

מהסניגוריה הציבורית נמסר בתגובה  כי "הסניגוריה הציבורית לא ייצגה בהליך זה, אלא הצטרפה להליך כידיד בית משפט מכיוון שמדובר בסוגיות עקרוניות הנוגעות לחקירות של עשרות אלפי אזרחים, שהמשטרה ורשויות אכיפת החוק מבקשות מידי שנה לערוך חיפוש במכשירי הטלפון הניידים שלהם. בית משפט העליון קיבל את טענות הסניגוריה הציבורית על פיה יש לקבוע איזונים ובלמים לגבי בקשות לצווי חיפוש לטלפונים ניידים אשר יאפשרו לבית המשפט למלא את חובתו בהגנה על זכויות הפרט. בין היתר, בית המשפט העליון קבע שבמקרים מסוימים, ראוי לקיים דיון בבקשות למתן צו חיפוש לטלפונים ניידים במעמד שני הצדדים, כך שבאותם מקרים מתאימים, יתאפשר גם למי שמתבקש חיפוש במכשירו להביע עמדה לפני בית המשפט בטרם מתן צו החיפוש. כמו כן, בית המשפט עליון אימץ את עמדת הסניגוריה הציבורית לפיה פעולות חיפוש בלתי חוקיות שבוצעו על ידי רשויות החקירה יהוו שיקול בבחינת בקשות למתן צו חיפוש, ואף נקבע כי  במקרים מסוימים יהיה בכך דיי כדי לדחות בקשה לצו חיפוש", וכי "הסניגוריה הציבורית רואה חשיבות בשמירה על זכויות הפרט בהליך הפלילי ובפרט בהליכי חקירה בהם קיים פער כוחות מובנה בין האזרח לרשויות החוקרות".
עורכי הדין עמית חדד, ליאור אפשטיין, מאיר ארנפלד ונועה מילשטיין, שמייצגים את עופר גולן, יוסי שלום, ישראל איינהורן ויונתן אוריך מסרו לתקשורת בתגובה: "החלטת העליון בעניין אוריך וגולן שינתה לחלוטין את זכויות האזרח ואת התנהלות מערכת המשפט. המאבק הציבורי שניהלנו קבע מסמרות ברזל בחוק הישראלי, ושינה מהיסוד את דרך ההתייחסות והכללים בנוגע לזכויות חשודים ונחקרים.
"בית המשפט העליון, בהרכב מורחב, ביקר בחריפות את המשטרה וקבע לראשונה כללים ברורים לצמצום דריסת הרגל הגסה של זכויות חשודים ונחקרים, שהייתה נהוגה ע"י רשויות האכיפה עד היום. כל שופטי ההרכב אימצו את עמדתנו העקרונית כי יש לשקול פגמים בחקירה בעת בקשות לחדור לטלפונים ניידים, וכי במקרים המתאימים מדובר בשיקול מכריע. מדובר בהישג חסר תקדים עקרוני ומשמעותי עבור כל אזרחי ישראל, ועבור מי שסוגיית הפרטיות יקרה לו. עם זאת, מצער שבית המשפט בחר שלא לאמץ את מסקנתו של כבוד השופט אלרון וליישם את החלטתו גם במקרה של אוריך וגולן."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן