הפלסטיני המועמד לגירוש מביתו מוחמד סלייחה הוזהר השבוע במשטרה: "היזהר להתנגד לשוטרים" וענה: "אם תגיעו לפנות אותי, לא אתנגד ולא אפגע בשוטר - פשוט אצית את עצמי למוות"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
אתמול, שישי, שוב התקיימה ההפגנה השבועית בשיח' ג'ראח. הגשם והקור העז לא הפיגו ולו במעט את חשש תושבי השכונה הקטנה מסילוקם מבתיהם בדרכים עקלקלות בסיוע פעיל של עמותות ימין קיצוני שכביכול רוצות להשיב יהודים לבתיהם עליהם הייתה להם זכות עד 1948 והאפוטרופוס הירדני מסר אותם לידי הפלסטינים שוויתרו בתמורה לכך על מעמד הפליטות לו היו זכאים. מול אוכלוסייה מוחלשת שכזו עומדת קבוצה ימנית קיצונית שממומנת בידי עמותות ימין קיצוני אשר זוכה לעצימת עיין לרווחה של ממשלה ימנית ובצר לה פונה לבתי המשפט שמגלגלים אותה בנימוס משפטי מכל המדרגות. למרות כל זאת, גם בימין כמו גם במשטרת ישראל ומן הסתם בממשלה מבינים כי גירוש / סילוק משפחות שחיות בשכונה מזה 70 שנה, עלול לגרור את ישראל לעימות נוסף החמאס בעזה ובסכנה של לחימה גם בצפון.
כך גם השבוע התקיימה הפגנה משותפת ליהודים וערבים כנגד גירוש פלסטינים מבתיהם משיח ג'ארח. הפגנות אלה מתקיימות כבר כשלוש עשרה שנה במתכונת קבועה למדי ובדרך כלל בצורה מונוטונית. אולם, בתדירות גבוהה מאי פעם תחושות הדריכות, החרדה והמועקה גוברות בהפגנות אלו ובמיוחד כאשר מתקרבים למועד קריטי כגון דיון בית משפט בדבר גורלם של המקומיים. כך היה זה לדוגמה במקרה של פאטמה סאלם שאת הזכויות על ביתה רכשה עמותת ימין והדיון במקרה שלה נדון לפני כשבועיים בהוצאה לפועל בירושלים, על אף ששם שם נמצא שלמעשה לא הוצגה תשתית משפטית הנדרשת לצורך גירוש ובית המשפט השיב (בינתיים) ריקם את עמותת הימין וחברי מועצת עיריית ירושלים שהגיעו בשם 'הזוכה' עמותת הימין לדרוש את סילוק המשפחה מביתה ובקשו שיינתן להם צו פינוי גמיש. לאמור: כרגע לא נפנה בשל חשש מהסלמה, אבל תינתן לנו זכות להגיע בעל שעה עם אנשי ההוצאה לפועל ולזרוק את משפחת סאלם לכל הרוחות.
כפי שאוזכר במגפון ניוז לא אחת, מדינת ישראל הפכה בעיה לאומית שהיא תוצאה של סכסוך בין עמים לבעיה משפטית אזרחית. אלא שבישראל הדמוקרטית לכאורה, ישנם אזרחים שווים יותר וכאלו השווים פחות, וכך מוצאים עצמם האזרחים הפלסטינים ההמקומים כמועמדים באורח קבע לגירוש בתירוצים שונים עליהם עמדנו בהקשר של תושבי אום אל הרון שבשיח ג'ארח.
הפקיעו קרקע אותה מסרו לישיבה וכעת מבקשים להפקיע קרקע פרטית לטובת מבני ציבור
בשבועות האחרונים הופתעו פעילי זכויות האדם לשמוע על המקרה של מחמוד סלייחה. משפחתו משפחת סלייחה גורשה במלחמת 48 מבתיהם שבעין כרם ובסוף שנות החמישים בני המשפחה רכשו את החלקה בה הם מתגוררים היום. בחלקה הקימו בני המשפחה משתלה (אגב ממש ידידותית ומומלצת) ובנו שם שני בתי מגורים והשאר שטח פתוח – קרקע פרטית שרכישתה מתועדת כנדרש גם אם מעמד המגרש לא הוסדר כראוי בטאבו. אבל הסירו דאגה מלבכם, באופן לא ברור, תכנית המתאר העירונית של עיריית ירושלים מייעדת, ראו זה פלא, את הקרקע לטובת מבני ציבור, זאת למרות שהם משמשים עשרות שנים למגורים, בעבר של משפחת חילו והיום של משפחת סאלם – לאמור, גם עמותות הימין הקיצוני לא יכלו לטעון על בעלות על המבנים והקרקע. כאן 'התערבה' העירייה. מן דהוא החליט שצריכים להפקיע את הקרקע לטובת צורכי הציבור. צריך לדעת כי בשכונה הענייה הזו (והמוזנחת לא פחות) אכן קיים צורך בשטחי ציבור ובמיוחד לאחר ששטחים אחרים שיועדו לצרכים אלה הועברו למוסדות "אור שמח" להקמת ישיבה ומעונות. בקצרה: היה שטח ציבורי? הוא הועבר לטובת עמותות הימין הקיצוני שייבנו במקום ישיבה ואיך לא? גם מעונות לתלמידי הישיבה. כעת צריך שטח ציבורי? צריך. העירייה תשתמש בזכותה להפקיע קרקע לטובת העניין? תשתמש. וזזו בדיוק הסיבה למועקה הנוספת ולחרדות מפני סילוק מבתיהם של משפחות פלסטיניות.
לכן, אין זו יד המקרה, כי אם רוע צרוף ובחסות בירוקרטיה, חוק ופקידי עירייה בעלי סדר יום מובהק ימני מובהק לייהד את ירושלים ולגרש את המקומיים שגרמו להם להצטייד בצו בית המשפט המאפשר גירוש במועד גמיש בתאריכים שבין יום שני ה- 10 בינואר 22 ועד יום שלישי ה-25 באותו חודש 2022.
אמרתי למשטרה: לא אתנגד לשוטרים, אבל אתאבד בהצתה
אבל בעיריית ירושלים יושבים בעלי לב רגיש לכאורה ולכן העירייה הציעה למחמוד סלייחה הסדר שהוא באורח 'תמוה' מקפח את המשפחה, ולפיו מרבית השטח יופקע מידי המשפחה, אבל, הוא לא ייזרק בינתיים לרחוב. כן, הוא ומשפחתו יוכלו להמשיך ולהתגורר בשאר השטח, תוך "העלמת עין" של השלטונות לתקופות קצובות בנות שמונה חודשים שיתחדשו מידי פעם, לפי חסדי העירייה ופעילי המין. במילים פשוטות: אנחנו נאשר לך לחיות בביתך כחסד וכל עוד נבחר להעלים עין.
מאיים להתאבד – מוחמד סלייחה (צילום: שי קנדלר מגפון ניוז)
מחמוד סלייחה מנסה את כוחו בכל הדרכים למנוע את רוע הגזירה והוא נחוש שלא להתפנות בשקט. במשטרת ישראל כידוע שומרים על החוק והסדר ואינם מקפחים כל צד. בין אם הוא פלסטיני או יהודי. ולכן, כך מספר סלייחה, הוא זומן לתחנת המשטרה ושם הובהר לו שלא יעז לעשות שטויות ולהתנגד, חס וחלילה לפינוי. סלייחה מצדו הבהיר למשטרה כי הוא לא יתקוף שוטרים אלא פשוט יצית את עצמו. במילים פשוטות יותר: לא אתקוף שוטרים, אבל אתאבד. נזכיר לכם הקוראים כי התאבדות כזו בתוניס שאירעה לפני כ-12 שנה, הציתה את מה שנקרא "האביב הערבי". מעשה כה קיצוני, כתגובה לפגיעה קשה בזכויות הקניין, מאות מטרים ממסגד אל-אקצא יכולה לגרום לדליקה גדולה בהרבה ממה שניתן לשער – תזכרו שאמרנו.