זריחתו של בוקר יום שלישי שעבר לא הייתה זריחה רגילה ומבשרת טובות עבור משפחתו של מוחמד אל באיוק בן ה-27, תושב חאן יונס שבדרום רצועת עזה.  נהפוך היא, זו הייתה זריחה קרה מליאת צער וכאב של פרידה מבנו תינוקו שזה עתה נולד. זריחה שהחלה כשהוא התעורר למשמע זעקות אשתו: "הילד שלי מת", "הילד שלי מת". בהחלט אפשר לומר כי לאב, אל ביוק נתנה בחייו תקופה חולפת וקצרה מאוד, מאוד לראות ולאהוב את מוראד אל חסאן, בנו, תינוקו שנולד רק לפני  40 יום.  נולד, חיי קצת יותר מחודש ימים ומת.
לבו של הפעוט נעצר באותו לילה קר וקפוא שחלף על הרצועה השרויה בתנאים אנושיים קשים מאוד, לעיתים גם בלתי אנושיים במיוחד בחורף הקר והקפוא הזה. חורף 20222.
מוכה צער ויגון מספר אל באיוק: "התעוררתי למשמע זעקותיה וצעקותיה של אשתי שגלתה את בננו דומם, חסר נשימה ותנועה. כשניסיתי לבדוק אותו ולנסות להחיותו ראיתי שפניו הדוממות הכחילו. ניסיתי, ניסיתי בכל כוחי להחיות, להחזיר לו את נשימתו אבל לשווא". "החשתי אותו לבית החולים שם ניסו הרופאים להחיות ולהחזיר לו את פעימות לבו הקטן. במשך שעתיים הם נאבקו ובסוף קבעו את מותו והסבירו לי הילד מת לאחר שעורקי לבו פשוט קפאו. כן, התינוק שלי לא מת ממחלה או מגיפה, הוא מת עקב הקור העז שנגרם לנו עקב הפסקת החשמל או נכון יותר אי אספקת החשמל".

כשאני מוצא עבודה בקטיף פירות – השכר הוא 5 שקלים לשעה

משפחת אל באיוק  עצמה חיה תחת תנאים אקונומים קשים בדומה למרבית העזתים ששרויים תחת עוני מתמשך ומתגבר עקב בטלה מתמדת שנגרמת בגלל חוסר אפשרויות תעסוקה. "אין לנו עזרה משום צד שהוא", אומר אל באיוק ומוסיף כי לכן אין לו שום אפשרות לענות על צורכי משפחתו הקטנה בת ה-3 נפשות. לעיתים נדירות הוא מוצא עבודה בקטיף פירות ובתמורה הוא מרוויח 5 שקלים לשעה. אל באיוק מתחנן: "אני מבקש לקרוא לכל העולם לתת תשומת לב רבה לנסיבות הקשות שבהן חיים תושבי הרצועה בשל הסגר הישראלי שהוטל על רצועת עזה".
צריך לזכור כי תושבי הרצועה 'נהנים' מאספקת חשמל בת 4 שעות המוקצבת להם מידי יום ולהבין כי כתוצאה מכך הם מפתחים זעם וכעס כלפי מי שלדעתם אחרים להפסקות החשמל ומתחננים להפסקת האסון שממית שואה על חייהם במיוחד בחורף קשה זה.

צריך גם להבין כי סיפורו הקשה של אל באיוק הוא בעצם אחד מאלפי סיפורים אנושיים קשים ברצועה. סיפורים של עזתים הסובלים תחת המצור שמטילה ישראל על הרצועה החל משנת 2007, אז השתלט החמאס על רצועת עזה וזכה בבחירות. שליטת הארגון ברצועה הביאה לכך שישראל השעתה יותר מ-120 אלף אישורי כניסה לעובדים עזתים לישראל שמצאו את עצמם מושלכים לרחובות בחוסר תעסוקה ואפשרויות פרנסה כשכל אלו יצרו סביבת עוני גדלה עקב משבר תעסוקה קשה במיוחד, כשצריך גם להבין כי ששלטון החמאס דואג רק לאלו המסונפים, התומכים והמקורבים לו. ארגון החמאס פשוט מתעלם מכל אלו שאינם מקושרים אליו או שהנם מחוברים לתנועות פוליטיות אחרות שאינן דוגלות במטרות הארגון והצהרותיו כנגד ישראל.

חיפש נחושת ונעלם בין הררי הזבל

וכך לדוגמה אירע אסון אחר לאוסמה אל שירשק, ילד בן 14 משכונת אל שוואיה שבמזרח רצועת עזה כשהוא מצא את מותו לאחר שנדרס על ידי בולדוזר בעת שזה שפך ערימות פסולת על אוסמה שחיפש בערימות הזבל מוצרי פלסטיק וכבלים המכילים נחושת. במטרה שיכול לעזור לכלכת משפחתו שמצויה בעוני מתמשך עקב חוסר תעסוקה. נדרס, או פשוט נקבר חי, לכך עדיין אין תשובה.
אביו של אוסמה, ערפאת אל שירשק בן ה-37 אמר: "מאז שאני ללא תעסוקה ומצבנו הכלכלי קשה ביותר אם לא אעבוד ולא תגיע לנו איזושהי הכנסה, אנו פשוט נמות מרעב", "עד היום אינני יודע מה באמת קרה עם אוסמה", הוא מספר, "האם הוא באמת נדרס על ידי בולדוזר, או שהוא פשוט נקבר חי תחת ערימות פסולת. שנינו עזבנו את הבית ב-10:30 ושעה אחרי כן הוא נעלם כשחיפש פסולת", "כשהוא נמצא, הוא היה ללא רוח חיים ומעיו של בני נקרעו מקרבו", הוא מספר ומוסיף: "ואני מאשים את ממשלת החמאס ורואה אותם כאחראים למותו של אוסאמה ולמצב הכלכלי שהולך ומדרדר בעזה". לאחר היוודע דבר מות בנם, המשפחה סירבה לקבל לידיה את גופתו מאחר וממשל החמאס סירב להכיר באחריותו לאסון. במסיבת עיתונאים שהתקיימה ביום שבת לפני כשבועיים קרא ארגון זכויות אדם ברצועה להקמת וועדת חקירה שתבדוק את האסון ונסיבותיו לעומקן. בהודעה לעיתונות נמסר כי "לאחר ששמענו את עדויות בני המשפחה אנו קוראים לממשל לפתוח מיד בחקירה ולהביא את תוצאותיה בפני הציבור". כאן המקום לציין כי הזעם בקרב תושבי הרצועה מתגבר מיום ליום לאורן של טרגדיות כאלו שמתרחשות מיום ליום. האסונות הללו אינם הראשונים וברור גם שאינם האחרונים לאור מצב האבטלה והעוני התגבר כתוצאה מחוסר תעסוקה.

כאן המקום לומר כי מזבלת ג'והור אל דייק (זהו שמה בעזה א.מ) בה נהרג הילד איננה יציבה מאחר והיא מליאה בחללים ובורות וגזים רעילים שנגרמים כתוצרה התפרקות פסולת המושלכת לתוכה. לכן כשמישהו מועד ונופל לחלל כזה הוא עלול ליפול לעומק של כמה מטרים בתוך הפסולת  הרעילה שפולטת גזים וסיכויו לצאת מכך או להימצא חי הם אפסיים. אסון דומה לכך אירע כבר בשנת 2003 באותה מטמנה רעילה כשאחמד סוס, ילד בן 12, נעלם וגופתו לא נמצאה עד היום.
"אחמד ישב על עגלה כשאני אספתי זבל להעמיס על העגלה", העיד אביו, "כשחזרתי לעגלה אחמד נעלם ולא יכולתי למצאו". "בהתחלה חשבתי כי אחמד משחק בסביבה או שהלך הביתה אבל לרוע המזל הוא נעלם ומת".

תופעה מסוכנת – עבודת ילדים

מכת עבודת הילדים היא אחת מהתופעות ההומניטריות המסוכנות שמתפתחות ופוגעות באוכלוסיית הרצועה, אוכלוסייה שנאנקת תחת עוני כתוצאה מהמצור הישראלי מחד ומשלטון חמאס האדיש לעוני הרב והקשה ברצועה מאידך. על פי הסטטיסטיקה האחרונה שפורסמה על ידי רשות הסטטיסטיקה   (Palestinian Central Bureau of Statistics – PCBS), בעזה עמדה עבודת הילדים שגיליהם נעים בין 10 – 17, בשנת 2019 על 1.3 אחוז מכלל האוכלוסייה (במספרים: 13 אלף חמש מאות תשעים וארבעה ילדים).

העוני כפי שחושבים רבים הוא השורש לכל רוע וכך ביום שישי האחרון תינוקת בת יומה נמצאה ללא רוח חיים על מפתן בית החולים אל אקצה המצוי בדיר אל בלאח שבמרכז הרצועה. מוחמד סלאח (54) תושב דיר אל בלאח מסביר כי "האנשים בעזה הופכים למיואשים יותר ויותר". העוני לדבריו "הופך את האנשים למרושעים היות וכשאין לך תקווה לחיים טובים אתה הופך למפלצת". "במצב המסוכן הזה", הוא מוסיף, "בעתיד הקרוב עזה תיהפך למרכז של פשע ומחלות והחמאס הוא האחראי לכך. ואם ארגון החמאס איננו מסוגל לספק לעזתים חיים טובים יותר, עליו להתפטר". לאסון הכלכלי האנושי הזה צריך לתסף גם את מצבן הקודר של מאות משפחות החיות כיום באוהלים ובפחונים מאז שבתיהן הופצצו במלחמת "מבצע שומר חומות" שהתרחשה בין ה – 10 ועד ה-21 למאי בשנת 2021.  זוהי רצועת עזה כיום.

רצועת עזה היא רצועת אדמה חופית בדרום מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל הרצועה גובלת במצרים מדרום-מערב, בים התיכון ממערב לה ובישראל מדרום, מזרח ומהצפון. אורכה של הרצועה כ-40 קילומטרים ורוחבה נע בין 5.7 ל-12.52.048 מיליון  קילומטרים ושטחה הכולל כ-365 קילומטר רבוע. הרצועה נחשבת לשטח הצפוף ביותר בעולם מבחינת יחס האוכלוסייה לשטח בו היא חיה. בשנת 2020 עמדה אוכלוסיית הרצועה על 2.048 מיליון נפשות. מבחינת ריבונות היא מזוהה עם הרשות הפלסטינית, אך מאז שנת 2007 היא בשליטתו המוחלטת של ארגון החמאס.