מאבק הימין להושיב את אשר גרוניס על כס נשיא העליון, לא הוכיח עצמו בדיון בפשרת מגרון. הימין מבעבע וגרוניס כבר זוכה לקיתונות כי בג"ץ בראשותו דחה את הפשרה אליה הגיעו המדינה והמתנחלים. האחרונים לא רואים את מה שראה בג"ץ – יש עוד צד בסיפור: בעלי הקרקע הפלסטינים

מאת אבירם זינו, אליק מאור וניצן קידר

פוליטיקאים בציבור הימני בישראל מיהרו להגיב בחריפות ובמילים קשות נגד בית המשפט העליון, שבשבתו כבג"צ ביטל את פשרת מגרון אליה הגיעו השר בני בגין ומתנחלי מגרון. מושמעים איומים מפורשים על עצמאותו של העליון באמצעות חקיקה. השמאל בירך על ההחלטה באומרו "יש שופטים בירושלים". אותם שופטים הגדירו את הפשרה כ"פורצת סכרים", והארכת התוקף תותיר מצב לא חוקי על כנו.

יו"ר ועדת הכנסת, יריב לוין (ליכוד), הזדרז והודיע שאין לו ספק כי שופטי בית המשפט העליון הוכיחו, קבל עם ועדה, שכל מטרתם היא להרוס את מפעל ההתיישבות באיו"ש והצהיר כי "מיד עם תום פגרת הפסח, אליה יוצאת הכנסת, אחדש את מאבקי לחקיקת חוקים שישיבו את בית המשפט העליון למסלול ציוני ויהודי".

גם ח"כ אוריאל לין מהאיחוד הלאומי, לא חסך שבטו מבית המשפט ואמר "כי לא נותרה כעת ברירה, אלא לקדם את חוק מגרון שיעניק לישוב מעמד חוקי במיקומו הנוכחי". חבל ששופטי בג"ץ בחרו לקבל את עמדת השמאל הקיצוני", אמר. חברת הכנסת, ציפי חוטובלי, הצטרפה גם היא לגינוי ואמרה כי זוהי "כניעה של בג"ץ לתכתיבי שלום עכשיו", היא טענה כי בית המשפט נתן פרס לקיצוניים שמטרתם להביא לקרע בעם. "זו יריקה בפרצופו של כל מי שעמל על מציאת פשרה ראויה שתמנע עקירת משפחות מבתיהם".

שופטי בג"צ דחו את בקשת המדינה לדחות בשלוש וחצי שנים את פינוי המאחז מגרון. הרכב השופטים, בראשות הנשיא אשר גרוניס, דחו את הסכם הפשרה שהציגה המדינה בתגובה לעתירה שהגישו "שלום עכשיו" ופלסטינים תושבי האזור. "בקשת המדינה בלתי סבירה בעליל", כתבו השופטים על הסכם הפשרה שגובש בין הממשלה לתושבי המאחז, בתיווך השר בני בגין. השופטים קצבו אורכה של ארבעה חודשים לביצוע הצו.

באוגוסט 2011 הוציא בג"צ צו לפינוי המאחז, אולם מאז ועד היום המאחז טרם פונה, והמדינה, שהגיעה בינתיים להסכם פשרה עם תושבי מגרון לפינוי ברצון, ביקשה אורכה של שלוש וחצי שנים. השר בגין, שאף הופיע בדיון בבג"צ בשבוע שעבר בעניין.

 בפסק הדין, שניתן מפי השופטת מרים נאור ובהסכמת הנשיא אשר גרוניס והשופט סלים ג'ובראן, נקבע כי אומנם קיימת בידיו של בג"צ סמכות טבועה להארכת מועד, אך יש להשתמש בסמכות זו בזהירות מאחר שהארכת מועד עלולה להותיר על כנו מצב בלתי חוקי, לפגוע בעקרון ההסתמכות, לפגוע בסופיות הדיון וכן לפגוע בעקרון שלטון החוק.

ביחס לאי סבירות הבקשה להאריך בעוד שלוש וחצי שנים את מועד הפינוי, כתבה השופטת נאור: "הבקשה שלפנינו לפינוי מוסכם בנובמבר 2015, דהיינו בעוד שלוש וחצי שנים אינה יכולה להתקבל. משך הזמן המבוקש עד הפינוי הוא בלתי סביר בעליל. די בכך כדי לדחות את הבקשה. מדובר למעשה בניסיון לשנות את האיזונים שנקבעו בפסק דין חלוט. מדובר בבקשה שהיא בגדר בקשה "פורצת סכרים"."

השופטת נאור כתבה כי " מדובר באחד מהמקרים הקשים והחריגים ביותר בכל הנוגע למאחזים בלתי חוקיים… שיקול ההסכמה והפינוי בדרכי שלום הוא שיקול כבד משקל. ואולם, אין הוא שיקול בלעדי ומכריע המסיג לאחור באופן מוחלט את כל יתר השיקולים ובהם בראש ובראשונה השיקול של פגיעה בקניין הפרטי, והשיקול של הפגיעה בשלטון החוק."

  בשלום עכשיו הגיבו בקורת רוח ומסרו כי "יש שופטים בירושלים, בג"ץ בראשותו של השופט גרוניס, הוכיח כי כולם שווים בפני החוק".

השר מיכאל איתן הגיב כי ראשית יש לכבד את החלטת בית המשפט, אך הוא הצר כי הסכם הפשרה,  של ממשלה שאישרה את מגרון ומכאן שיש לה יד במחדל, נדחה לאחר שעמלו עליו רבות. בתנועת 'יש דין', הגיבו בנחרצות ואמרו כי עתה לאחר שניתן פסק דין מוחלט, תבצע הממשלה ללא היסוס את הפינוי שהיה צריך לקרות גם ללא התערבות העליון.

במגרון הגיבו התושבים וטענו כי מדובר בעלילת שווא של קרקע פרטית כביכול שתביא לגירוש אנשים הנאמנים למדינה ודורשי שלום. " אנו בטוחים כי ממשלת ישראל ונציגה השר בגין ידעו למצוא את הפתרון הראוי למצב שנוצר", הם אמרו.

בקרב ארגוני המתיישבים שורר זעם רב על החלטת בג"ץ ובקרב הקיצונים שבהם עולה צירוף המילים "שפיכות דמים".

יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, הביע צער עמוק על החלטת בג"ץ בעניין היישוב מגרון, "עד כה היו שני גורמים שחיפשו עימות ומראות של הרס: השמאל הקיצוני ואנשי התג מחיר. חבל מאד שבית המשפט העליון בחר להצטרף אליהם במקום לעודד את מבקשי הפתרונות בדרכי שלום".

ארגון "קוממיות" פרסם הודעה בה נאמר כי "שופטי בג"ץ פועלים כתא סהרורי רדיקלי של מרץ וניתקו עצמם לגמרי מהעם. הסכם מגרון שהולדתו בעיוות וחוסר אמת וצדק ורפיסות של הממשלה,  נגדע ע"י השופטים כדי לקיים אג'נדה אנטי יהודית וכדי לחזות במשפחות חלוציות מגורשות מביתם. יש מחוקקים בירושלים! עליהם ליטול כעת את האחריות ולשמור מעט ממה שנוהג כאן כדמוקרטיה. אנו דורשים מכל חברי הכנסת להירתם למשימת ההגנה על הדמוקרטיה לגונן על אופיה של המדינה ולהציל את העם מציפורני השופטים", לשון הודעת התנועה המאחדת כמה גופי ימין.

תנועת "רגבים", העוסקת רבות בנושא המאחזים ציינה כי "כמי שעוקבים מקרוב בשנים האחרונות אחר הדינאמיקה של התנהלות בג"צ בסוגיות הללו, צפינו את ההחלטה מראש. על נבחרי הציבור לא נותרה ברירה אלא להעביר את 'חוק ההסדרה' למגרון שכזכור נהנה מרוב בכל פורום רלוונטי, החל מוועדת שרים לחקיקה, עובר בממשלה וכלה במליאת הכנסת".

ויש גם מי שמציגים עמדות קיצוניות בהרבה, יו"ר תנועת 'ארץ ישראל שלנו', ברוך מרזל, אמר כי "תושבי מגרון גם אכלו את הדגים המסריחים וגם מגורשים מהעיר. אמרנו להם שלא ניתן לסמוך על בג"ץ. הגיע הזמן שיפנימו בישראל רק מי שהופך שולחן מקבל.הגיע זמן למלחמה". עמיתו, איתמר בן גביר, טען כי "אם ישפך דם במגרון האחריות תהיה על כתפי השופטים שהעדיפו קרע בעם במקום פשרה. אלה אותם שופטים ששותקים נוכח בניה לא חוקית של ערבים. נקווה רק שלתושבי מגרון יפול האסימון ויפסיקו להיות תמימים".

לפי שעה לא ברור כיצד ינקטו המתיישבים בתגובה להחלטת בג"ץ, וכעת הם ממתינים לראות אם וכיצד יקודם חוק ההסדרה, שאכן זוכה לתמיכה נרחבת בקואליציה, גם של יושב ראש הכנסת, שעשוי לזרז את הליכי החקיקה שלו.