בעקבות הופעתה המרשימה לפני שבע שנים (2015) במופע "צעיר לנצח" (״Forever Young״), חוזרת להקת הבלט הצעירה של מינכן (Munich Junior Ballet) לישראל עם המופע המרתק "העונות"

13.3.22 בתאטרון ירושלים

מתוך מאות מועמדים בעולם נבחרו 16 רקדנים ללהקת מינכן הצעירה, שזה לה ביקורה השני בארץ. הלהקה הציבה לעצמה כמטרה להעלות רפרטואר מגוון ממחול עדכני של קיליאן, פורסייט ו-דואטו, וממחול מודרני נוסח חוזה לימון ועד יצירות של בלט קלאסי וניאו קלאסי נוסח פטיפה, בלנשין, קרנקו ונוימאייר.

הפעם יעלו הרקדנים רפרטואר מחול עכשווי ומגוון עם כוריאוגרפיות מאת ייז’י קיליאן (Jiří Kylián), יורג מאנס (Jörg Mannes), אריק גוטייר (Eric Gauthier) — כמו גם מאת הרקדנית הישראלית מריה בריוס (Maria Barrios), מי שעלתה ארצה כשהחל הוגו צ'אבס לרדוף פוליטית את להקתה.

להקת מינכן הצעירה מנוהלת גם כיום על ידי מייסדה (2010) איבן לישקה, שהיה רקדן ראשי בלהקת  ג’ון נוימאייר בהמבורג במשך כ- 15 שנה, ולאחר פרישתו ניהל את להקת המחול של בית האופרה במינכן במשך 20 שנה.

את הערב תפתח יצירתו הלירית של הכוריאוגרף הצ'כי האגדי ירז'י קיליאן, "הנשף" ("Un Ballo")  — שנוצרה במקור עבור רקדני הבלט הניו יורקי. נושאה הוא ארעיות החיים והיחסים בין בני זוג צעירים המושפעים ישירות מהמוזיקה של ראוול ״הקבר של קופרין״ ו״ריקוד הפוואן לילדה מתה״. ברקע יעטרו את הבמה הציורים של דייגו וולאסקאז על ילדת משפחת המלוכה הספרדית שנפטרה.

קיליאן – הכוריאוגרף הפורה ועטור הפרסים — יצר בעיקר עבור תיאטרון המחול ההולנדי NDT2,  אבל הפעם יוכל הקהל הירושלמי להתענג על גאונותו.

הכוריאגרף הקנדי אריק גוטייה יעלה את "בלט 102" ("Ballet 102"), סאטירה קלילה על 102 התנוחות הקלאסיות של "פה דה דה". למרות שהן מומצאות באופן חופשי, קווי הדמיון לתנועות מיצירות בלט אמיתיות של כוריאוגרפים מפורסמים כגון מריוס פטיפה ואסלב ניז'ינסקי ועד ג'ון קרנקו ומץ אק – אינם מקריים או בלתי מכוונים. החיבורים והמעברים ביניהן, שוזרים תנועות איקוניות מיצירות של ענקי המחול  ויוצרים פרודיה שנונה ומתוחכמת.

אריק גוטייר החל דרכו כרקדן בבלט הלאומי של קנדה תחת ניהולו של ריד אנדרסון. בהמשך עבר לרקוד בבלט של שטוטגרט. בשנת 2007 הקים את להקת המחול גוטייה ויצר מאז למעלה מ-37 יצירות מחול. בשנת 2011 זכה בפרס Deutscher Tanzpreis. בנוסף לקריירת המחול הוא עוסק במוסיקה ושר כסולן בלהקת רוק פעילה "אריק גוטייה באנד" .

"אהבת נצח" ("Immortal Beloved") [Unsterbliche Geliebte] היא יצירתו של הכוריאוגרף יורג מאנס, מי שהיה מנהל להקת המחול של האופרה בהנובר בשנים 2006 עד 2019, הוא מנהל להקת המחול של מגדבורג. המחול נוצר ב-2020 לכבוד חגיגות 250 שנה להולדתו של בטהובן ובהשראת המכתב שנמצא לאחר פטירתו המעיד על אהבתו בסתר לאשה נשואה (אנטוניה ברנטנו), אהבה רומנטית וטוטלית שלא תוכל להתגשם בשל נסיבות החיים והחברה בתחילת המאה ה 19. המוזיקה על פיה נוצרה הכוריאוגרפיה היא הקונצ'רטו 4 לפסנתר מאת בטהובן.

"קריצה" ("Eyeblink") הוא מחול שיצרה הכוריאוגרפית הישראלית ילידת ונצואלה מריה בריוס. היצירה נוצרה עבור בלט מינכן לכבוד חגיגות יובל 100 שנה להולדתו של מלך הטנגו הארגנטינאי אסטור פיאצולה, ומבוססת על מוזיקת "ארבע העונות" של ויוולדי.

כמו אצל פיאצולה, – ביצירה זו התשוקות, הרגשות ומצבי הרוח פורצים בעוצמה כמתריסים כנגד הפורמליות, דפוסי ההתנהגות והקלישאות שהחברה מנסה לכפות על חבריה. המנגינה המוכרת מאת ויואלדי, המקצבים והדופק הלטיניים מאת פיאצולה יוצרים מתח וציפייה לשינוי מצבי הרוח.

מריה בריוס החלה דרכה כסולנית בבלט הלאומי הקנדי ורקדה בבלטים הקלסיים הגדולים שהועלו בטורונטו על ידי נורייב ,אריק ברון, סליה פרנקה, ג’ון נוימאייר ורולאנד פטיט. במקביל השתתפה במופעי "נורייב וחברים" ברחבי צפון אמריקה. כמו כן הייתה רקדנית ראשית בבלטים של לוצרן, ברן וציריך, בלט הארנה של וורונה, ובלט ונציה. ב-1993 הוזמנה יחד עם בן זוגה הישראלי לנהל את להקת הבלט של קראקס Caracas Contemporary Ballet, ובה יצרה במשך 17 שנים למעלה מ-25 יצירות. בריוס עלתה לישראל לאחר השינוי ביחסו של הוגו צ'אבס לישראל ובעקבות רדיפה פוליטית כלפי הלהקה. בחמש השנים האחרונות יצרה לבלט היספניקו בניו יורק, לתיאטרון המחול של צ’ונגצ’ין בסין, ללהקת המחול של מינכן, ולתיאטרון האקרובטים של שנדונג.

https://youtu.be/Q5Wbj4R0srQ

לא הייתי מחמיצה את הערב המרתק