בג"ץ, מוכה ומושפל, התנער ואמר למתנחלים ופטרוניהם: עד כאן

בג"ץ התרגל שמשקרים בשמו, שמעוותים את האמת בחסותו, שקורצים מאחורי גבו, שיורקים בפנים. הפעם הוא החליט לא להפנות עוד את הלחי השנייה. מאת טובי פולק

בג"ץ, מוכה ומושפל, התנער ואמר למתנחלים ופטרוניהם: עד כאן

בג"ץ התרגל שמשקרים בשמו, שמעוותים את האמת בחסותו, שקורצים מאחורי גבו, שיורקים בפנים. הפעם הוא החליט לא להפנות עוד את הלחי השנייה. מאת טובי פולק

דווקא אשר גרוניס, האיש שהימין שינה וכופף כללים וחוקים בשביל להביא לבחירתו – החליט שזה בדיוק המקום להגיד: עד כאן. בג"ץ התרגל שמשקרים בשמו, שמעוותים את האמת בחסותו, שקורצים מאחורי גבו, שיורקים בפנים. הפעם הוא החליט לא להפנות עוד את הלחי השנייה

מאת טובי פולק

צדק צדק תרדוףהימין אוהב לבוא בטענות למערכת המשפט בכלל ולבית המשפט הגבוה לצדק בפרט, על תמיכתם הגורפת והעקבית (כביכול) בעמדות השמאל. מובן שאין שטות גדולה מזו. בעצם, זו לא שטות; זו רמאות. זה בלוף שכולם נהנים לנופף בו. ואחרי שאומרים שקר מספיק פעמים – גם מי שהמציא אותו מתחיל להאמין בו. אם אכן זו היתה המציאות, כל ההתנחלויות – מהראשונה ועד האחרונה שבהן – היו מזמן מחוץ לחוק; המדינה לא היתה יכולה לבנות גדר הפרדה או חומה בכל מקום שבא לה; המדינה לא היתה יכולה להפקיע כל שטח אדמה שעולה בדעתה ליטול לעצמה; לחוקרי השב"כ אסור היה לטלטל אפילו צוואר של בובה; למשטרה אסור היה להתעלל בפליטים חסרי ישע ולאנשי הביטחון בנמל התעופה אסור היה לפשפש בכבודתם ובתחתוניהם של ערבים בלבד.

האמת היא שהכיבוש מתנהל ומונצח בחסות ובעצימת עין של בג"ץ מאז היום השביעי של מלחמת ששת הימים ועד היום. חוקרי השב"כ עושים ככל העולם על רוחם, שוטרים מכים חופשי ולקינוח גם חונים בחניית נכים, וגם צוחקים בפרצוף לכל מי שמתלונן עליהם או מנסה להיעזר בהם כאשר פורצים לביתו או מכים את ילדיו. בג"ץ מחריש. רואה חומר סודי, ומאשר את דבר הריבון.

ההחלטה של בג"ץ מהיום, שלא לקבל את פשרת מגרון של בני בגין, היא הדרך של נשיא בית המשפט העליון החדש, אשר גרוניס, וגם של שאר השופטים בעליון, להגיד למאחזי העיניים: עד כאן. מספיק זה מספיק. במשך 45 שנים העניק בית המשפט בכלל ובית המשפט העליון בפרט חסות משפטית לכל עוול, גזל, גניבה ומרמה, שהמדינה עשתה בעצמה או שכיסתה וחיפתה על עוולות למכביר מתוצרת הימין. ברוך גולדשטיין טובח בערבים במערת המכפלה? בג"ץ מאשר סגר ועונשים קולקטיביים על תושבי חברון הערבים דווקא; יהודי חברון רוצים לחגוג פורים? בג"ץ מאפשר סגר ומצור על התושבים הערבים דווקא; מתנחלים ונערי גבעות ופוגעים בפלסטינים, ברכושם ובעציהם  כאוות נפשם? בג"ץ מסתכל לכיוון השני.

פרשת מגרון היא פרונקל על הישבן של המדינה, הממשלה, גם הליכוד ואפילו מנהיגי המתנחלים

פרשת מגרון לא נולדה אתמול ולא תיגמר מחר. פרשת מגרון היא פרונקל על הישבן של המדינה, הממשלה, גם הליכוד ואפילו מנהיגי המתנחלים. פרשת מגרון היא מורסה שכולם ראו איך היא עולה ומתנפחת ותופחת, מזהמת ומזדהמת – ולאף אחד מהם לא היה האומץ להתעמת עם פורעי החוק. לא לממשלה, לא לצבא, לא לראשי ההתיישבות וגם לא לבתי המשפט.

אבל הפשרה של הצדיק הצדקן השר זאב בנימין בגין הוציאה משלוותם גם את הפשרנים, המתונים והחששנים שבשופטים. הפשרה הזאת היתה אצבע בעינו של בית המשפט העליון. כי היא סתרה באופן בוטה ודוחה את פסיקת בית המשפט העליון עצמו; כי ההחלטה על פינוי עד לחודש מרץ 2012 היא החלטה סגורה, גמורה וחלוטה של בית המשפט העליון. היא היתה סטירת לחי בפניו של נשיא בית המשפט העליון החדש. לא פחות.

ודווקא הוא, האיש שהימין שינה וכופף כללים וחוקים בשביל להביא לבחירתו, באמונה שלמה שהוא יעשה את דברם – החליט שזה בדיוק המקום להגיד להם: עד כאן. בג"ץ התרגל שמשקרים בשמו, שמעוותים את האמת בחסותו, שפוגעים בצלו בחסרי ישע, שיורקים לו בפרצוף. הפעם הוא החליט לא להפנות את הלחי השנייה.

אבל תנוח דעתכם: על אף בג"ץ ולמרות גרוניס, מגרון לא תפונה כל-כך מהר. עד אוגוסט יכולה לבוא עוד אינתיפאדה, עוד יום אדמה, איזו מרמרה או שתיים, מלחמה קטנה עם מעצמה אזורית ובעיקר נשק יום הדין: בחירות.

דווקא אשר גרוניס, האיש שהימין שינה וכופף כללים וחוקים בשביל להביא לבחירתו – החליט שזה בדיוק המקום להגיד: עד כאן. בג"ץ התרגל שמשקרים בשמו, שמעוותים את האמת בחסותו, שקורצים מאחורי גבו, שיורקים בפנים. הפעם הוא החליט לא להפנות עוד את הלחי השנייה

מאת טובי פולק

צדק צדק תרדוףהימין אוהב לבוא בטענות למערכת המשפט בכלל ולבית המשפט הגבוה לצדק בפרט, על תמיכתם הגורפת והעקבית (כביכול) בעמדות השמאל. מובן שאין שטות גדולה מזו. בעצם, זו לא שטות; זו רמאות. זה בלוף שכולם נהנים לנופף בו. ואחרי שאומרים שקר מספיק פעמים – גם מי שהמציא אותו מתחיל להאמין בו. אם אכן זו היתה המציאות, כל ההתנחלויות – מהראשונה ועד האחרונה שבהן – היו מזמן מחוץ לחוק; המדינה לא היתה יכולה לבנות גדר הפרדה או חומה בכל מקום שבא לה; המדינה לא היתה יכולה להפקיע כל שטח אדמה שעולה בדעתה ליטול לעצמה; לחוקרי השב"כ אסור היה לטלטל אפילו צוואר של בובה; למשטרה אסור היה להתעלל בפליטים חסרי ישע ולאנשי הביטחון בנמל התעופה אסור היה לפשפש בכבודתם ובתחתוניהם של ערבים בלבד.

האמת היא שהכיבוש מתנהל ומונצח בחסות ובעצימת עין של בג"ץ מאז היום השביעי של מלחמת ששת הימים ועד היום. חוקרי השב"כ עושים ככל העולם על רוחם, שוטרים מכים חופשי ולקינוח גם חונים בחניית נכים, וגם צוחקים בפרצוף לכל מי שמתלונן עליהם או מנסה להיעזר בהם כאשר פורצים לביתו או מכים את ילדיו. בג"ץ מחריש. רואה חומר סודי, ומאשר את דבר הריבון.

ההחלטה של בג"ץ מהיום, שלא לקבל את פשרת מגרון של בני בגין, היא הדרך של נשיא בית המשפט העליון החדש, אשר גרוניס, וגם של שאר השופטים בעליון, להגיד למאחזי העיניים: עד כאן. מספיק זה מספיק. במשך 45 שנים העניק בית המשפט בכלל ובית המשפט העליון בפרט חסות משפטית לכל עוול, גזל, גניבה ומרמה, שהמדינה עשתה בעצמה או שכיסתה וחיפתה על עוולות למכביר מתוצרת הימין. ברוך גולדשטיין טובח בערבים במערת המכפלה? בג"ץ מאשר סגר ועונשים קולקטיביים על תושבי חברון הערבים דווקא; יהודי חברון רוצים לחגוג פורים? בג"ץ מאפשר סגר ומצור על התושבים הערבים דווקא; מתנחלים ונערי גבעות ופוגעים בפלסטינים, ברכושם ובעציהם  כאוות נפשם? בג"ץ מסתכל לכיוון השני.

פרשת מגרון היא פרונקל על הישבן של המדינה, הממשלה, גם הליכוד ואפילו מנהיגי המתנחלים

פרשת מגרון לא נולדה אתמול ולא תיגמר מחר. פרשת מגרון היא פרונקל על הישבן של המדינה, הממשלה, גם הליכוד ואפילו מנהיגי המתנחלים. פרשת מגרון היא מורסה שכולם ראו איך היא עולה ומתנפחת ותופחת, מזהמת ומזדהמת – ולאף אחד מהם לא היה האומץ להתעמת עם פורעי החוק. לא לממשלה, לא לצבא, לא לראשי ההתיישבות וגם לא לבתי המשפט.

אבל הפשרה של הצדיק הצדקן השר זאב בנימין בגין הוציאה משלוותם גם את הפשרנים, המתונים והחששנים שבשופטים. הפשרה הזאת היתה אצבע בעינו של בית המשפט העליון. כי היא סתרה באופן בוטה ודוחה את פסיקת בית המשפט העליון עצמו; כי ההחלטה על פינוי עד לחודש מרץ 2012 היא החלטה סגורה, גמורה וחלוטה של בית המשפט העליון. היא היתה סטירת לחי בפניו של נשיא בית המשפט העליון החדש. לא פחות.

ודווקא הוא, האיש שהימין שינה וכופף כללים וחוקים בשביל להביא לבחירתו, באמונה שלמה שהוא יעשה את דברם – החליט שזה בדיוק המקום להגיד להם: עד כאן. בג"ץ התרגל שמשקרים בשמו, שמעוותים את האמת בחסותו, שפוגעים בצלו בחסרי ישע, שיורקים לו בפרצוף. הפעם הוא החליט לא להפנות את הלחי השנייה.

אבל תנוח דעתכם: על אף בג"ץ ולמרות גרוניס, מגרון לא תפונה כל-כך מהר. עד אוגוסט יכולה לבוא עוד אינתיפאדה, עוד יום אדמה, איזו מרמרה או שתיים, מלחמה קטנה עם מעצמה אזורית ובעיקר נשק יום הדין: בחירות.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן