(פ) כתבת תוכן שיווקי ממומנת - הפרסום כולו באחריות המפרסם (המערכת אינה אחראית לתוכן, למוצרים או לצילומים המופיעים בה)
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
עובדים זרים זכאים לכל הזכויות וההטבות הניתנות לעובדים ישראלים. כך תוודאו שאתם מעסיקים כחוק.
חוקי העבודה במדינת ישראל מוודאים שזכויות העובדים יישמרו בקפידה, בין אם מדובר בעובד ישראלי או בעובד זר. לא משנה אם אתם מעסיקים מטפל זר בסיעוד או עובד/ת ניקיון לפי שעה – עליכם לוודא שאתם מעסיקים כחוק; אחרת אתם עלולים למצוא את עצמכם בתסבוכת משפטית ופיננסית לא פשוטה.
- גמלת סיעוד
בהנחה שנמצאתם זכאים לקבלת גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי ברמה 2 עד 6 (לפי מבחן תלות ופרמטרים נוספים), תוכלו לבחור להשתמש בגמלה (או בחלקה) להעסקת מטפל סיעודי ישראלי או זר. חשוב לזכור שגמלת הסיעוד מאפשרת לכם לקבל טיפול ביתי, אך אינה רלוונטית במידה שתרצו לעבור למוסד טיפולי כגון בית אבות סיעודי או אחר.
כמו כן כדאי לדעת שזכאות לגמלת הסיעוד מאפשרת לכם לקבל סיוע נוסף – כגון אספקת מוצרי ספיגה, לחצן מצוקה ושהות במרכזי יום לקשיש. כדאי ומומלץ מאוד להשתמש גם בשירותים הללו, בהתאם לרמת הזכאות שנקבעה לכם.
מעבר לכך יש עוד כמה וכמה אתגרים לא פשוטים בדרך להעסקת מטפל זר, וכדאי להיות מודעים להם מראש.
- היתר העסקה
בשלב זה יש להנפיק אישור העסקת עובד זר במשרד הפנים. ללא אישור זה לא תוכלו להעסיק עובד שאינו ישראלי, וכל העסקה שכזו תיחשב עבירה על החוק. בהנחה שאתם אכן זכאים לגמלת סיעוד כפי שצוין בהתחלה, לא צריכה להיות כל בעיה בקבלת היתר העסקה.
כיום יש מחסור של יותר מ-22,000 מטפלים סיעודיים בישראל – כך שצפוי לכם תהליך לא קצר לאיתור המטפל המתאים. ניתן לעשות זאת באמצעות תאגידים (ראו סעיף 4), חברות סיעוד, אתרים העוסקים בתחום וכן באופן עצמאי.
- ויזת שהייה
לאחר שמצאתם עובד/ת זר/ה וסוכם שהוא/היא ישהו בבית המטופל, יש לוודא שהם בעלי אישור שהייה בישראל (ויזה). את זאת עושים דרך רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. אם כבר יש לכם מטפל זר, תוכלו לגשת לרשות גם לצורך חידוש הוויזה והארכתה, שכן כל ויזה בסופו של דבר מוגבלת בזמן.
- רישום בתאגיד
תאגיד / סוכנות עובדים זרים הוא גוף שמורשה מטעם המדינה להביא ולנהל עובדים זרים (יש לוודא מראש שהתאגיד שבחרתם הוא בעל רישיון ממשרד הכלכלה). בשלב זה עליכם לרשום את העובד בתאגיד כלשהו לבחירתכם (או לוודא שהוא כבר רשום באחד כזה). הרישום כולל תשלום חד פעמי של כ-2,000 שקלים לתאגיד הנבחר, וכן תשלום של כ-70 שקלים מדי חודש.
- חוזה העסקה
כמו בכל שאר יחסי עובד-מעביד במדינת ישראל, גם פה רצוי ואף חובה לנסח חוזה עבודה בכתב בין הצדדים. החוזה מבטיח את זכויותיהם וחובותיהם של כל הצדדים הנוגעים בדבר – הן המעסיק והן המועסק. הנה כמה רכיבים קריטיים שחייבים להיכלל בחוזה:
- שכר מינימום לפחות, שיועבר לחשבונו של העובד עד התשיעי בכל חודש קלנדרי. מומלץ לשמור תיעוד של כל תלוש משכורת לצורכי התחשבנות עתידית.
- ניכויים ודמי כיס – המעסיק יכול לנכות עד 25% משכר העובד לצורך ביטוח לאומי, ביטוח רפואי ועוד. כמו כן השכר כולל דמי כיס שבועיים בגובה 100 שקל כמקדמה.
- תשלומים חובה – ביטוח לאומי, פנסיה ופיצויים, ביטוח בריאות / ביטוח רפואי.
- שעות והיקף עבודה – הגדרה מדויקת של כמה ימים שבוע ובאילו שעות; האם המשרה חלקית, מלאה או אחרת; האם המשרה כוללת רק טיפול סיעודי או גם עבודות בית ואחרות.
- זכויות סוציאליות – יום מנוחה שבועי, 9 ימי חג בשנה, חופשה שנתית, ימי מחלה, דמי הבראה, תקופת הריון ועוד.
- הפסקת עבודה – הודעה מוקדמת במקרי פיטורים / התפטרות וכן פיצויי פיטורים לפי החוק.
- צורת העסקה
חשוב לציין כי נכון להיום ניתן להעסיק מטפלים זרים בשתי צורות עיקריות: העסקה ישירה והעסקה במקביל.
העסקה ישירה משמעה שאתם משמשים כמעסיק הישיר של המטפל, ללא תיווך של חברות סיעוד או גופים אחרים (למעט התאגיד בו רשום העובד). תוכלו להשתמש בגמלת הסיעוד לצורך תשלום שכרו של העובד, ולהשלים את הפערים הדרושים בעצמכם.
העסקה במקביל מערבת גורם מתווך כגון חברת סיעוד, שלוקחת על עצמה חלק ניכר מהתהליך: איתור העובד, השמה שלו וכן תשלום של חלק משכרו והזכויות הסוציאליות; הכול בהתאם לרמת הזכאות שקיבלת בגמלת הסיעוד.
יש לציין שדברים דומים חלים גם על העסקת עוזר/ת משק בית, ולא רק על מטפלים סיעודיים. אומנם במקרה של עוזרי בית ישראלים אין צורך להיכנס לכל הנושא של גמלת סיעוד, ויזת שהייה ואישור העסקה מרשויות המדינה, אבל תנאי ההעסקה בסעיף 5 נשארים דומים.