Skip to content

"שייקספיר בחווה הסינית" בתמונע: לגעת בפצע פתוח

למרות המחזה הלא ממוקד, הדרמה המבולבלת והקשר המפוקפק עם שייקספיר, יש בהצגה רגעים מרגשים ונוגעים ללב, שמספרים את הסיפור של כולנו

"שייקספיר בחווה הסינית" בתמונע: לגעת בפצע פתוח

למרות המחזה הלא ממוקד, הדרמה המבולבלת והקשר המפוקפק עם שייקספיר, יש בהצגה רגעים מרגשים ונוגעים ללב, שמספרים את הסיפור של כולנו

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★★

רוחות מלחמה גם בתיאטרון: "שייקספיר בחווה הסינית" הוא מחזה טראגי קומי, שמתרחש במועדון לחיילים הלומי קרב ממלחמת יום הכיפורים.

משחק רגיש. נופר לוינגר ויהודה לזרוביץ. צילום: יוכי בלושטיין

המחזה, שכתב וביים אודי בן סעדיה, מבוסס, לכאורה, על עדותו המצמררת של אחד הקצינים, סרן חזי דחבש, מגיבורי קרב הדמים של הצנחנים והשריון בחווה הסינית. למה לכאורה? כי זה אינו מחזה היסטורי על המלחמה הנוראה ההיא ועל קרב החווה הסינית, אלא על חבורה קטנה של חיילים ששרדו אותה. על בני אדם שרוטים, שנושאים עימם זיכרונות וכאב.
כדי להתמודד עם הטראומה הם מעלים קטעים מתוך מחזות של שייקספיר – "המלך ליר", "מקבת" ו"אותלו", באמצעות שחקן שייקספירי ותיק, שעתידו מאחוריו וגם הוא מוצא נחמה במועדון הזה כדי להעלות מונולוגים, שמזכירים לו את עברו המפואר. המועדון, שבו מתרחשת העלילה, הוא המקום היחיד שפתוח בימי הסגר של הקורונה. כך שיש לנו גם קורונה במחזה.

כואב ואנושי. דורון צפריר. צילום: יוכי בלושטיין

הקשר בין שייקספיר לחווה הסינית אינו ברור ונראה מאולץ או גימיק של המחזאי כדי "להעשיר" את המחזה. לגיטימי. מעניין מה שייקספיר היה אומר על זה. מתד אחד צריך להוקיר את בן סעדיה שלקח על עצמו להתמודד עם חומר מאתגר, קשה, חשוב וטעון, ולא מסחרי. מצד שני יצא לו מחזה לא ממוקד, סלט של דימויים ומצבים, שיוצרים בילבול דרמטי.

למרות הדרמה הבעייתית יש בהצגה רגעים מרגשים ונוגעים ללב, והסיפור מצליח לגעת בפצע הפתוח שנושאים הגיבורים. בין השאר בזכות המשחק המשובח של יהודה לזרוביץ, דורון צפריר, ניר ביקלס ובעיקר של נופר לוינגר, בתפקיד בתו של אחד הגיבורים. לוינגר נוגעת ללב במשחק רגיש ומלא ניואנסים, וגם יודעת לשיר.
"שייקספיר בחווה הסינית" היא הצגה צנועה, קומדיה עצובה – מעט קומדיה והרבה עצב, שמשלבת דמיון ומציאות, ומספרת סיפור כואב ואנושי. סיפור על חיילים שעזבו את המלחמה, אבל המלחמה לא עזבה אותם. עד היום.

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★★

רוחות מלחמה גם בתיאטרון: "שייקספיר בחווה הסינית" הוא מחזה טראגי קומי, שמתרחש במועדון לחיילים הלומי קרב ממלחמת יום הכיפורים.

משחק רגיש. נופר לוינגר ויהודה לזרוביץ. צילום: יוכי בלושטיין

המחזה, שכתב וביים אודי בן סעדיה, מבוסס, לכאורה, על עדותו המצמררת של אחד הקצינים, סרן חזי דחבש, מגיבורי קרב הדמים של הצנחנים והשריון בחווה הסינית. למה לכאורה? כי זה אינו מחזה היסטורי על המלחמה הנוראה ההיא ועל קרב החווה הסינית, אלא על חבורה קטנה של חיילים ששרדו אותה. על בני אדם שרוטים, שנושאים עימם זיכרונות וכאב.
כדי להתמודד עם הטראומה הם מעלים קטעים מתוך מחזות של שייקספיר – "המלך ליר", "מקבת" ו"אותלו", באמצעות שחקן שייקספירי ותיק, שעתידו מאחוריו וגם הוא מוצא נחמה במועדון הזה כדי להעלות מונולוגים, שמזכירים לו את עברו המפואר. המועדון, שבו מתרחשת העלילה, הוא המקום היחיד שפתוח בימי הסגר של הקורונה. כך שיש לנו גם קורונה במחזה.

כואב ואנושי. דורון צפריר. צילום: יוכי בלושטיין

הקשר בין שייקספיר לחווה הסינית אינו ברור ונראה מאולץ או גימיק של המחזאי כדי "להעשיר" את המחזה. לגיטימי. מעניין מה שייקספיר היה אומר על זה. מתד אחד צריך להוקיר את בן סעדיה שלקח על עצמו להתמודד עם חומר מאתגר, קשה, חשוב וטעון, ולא מסחרי. מצד שני יצא לו מחזה לא ממוקד, סלט של דימויים ומצבים, שיוצרים בילבול דרמטי.

למרות הדרמה הבעייתית יש בהצגה רגעים מרגשים ונוגעים ללב, והסיפור מצליח לגעת בפצע הפתוח שנושאים הגיבורים. בין השאר בזכות המשחק המשובח של יהודה לזרוביץ, דורון צפריר, ניר ביקלס ובעיקר של נופר לוינגר, בתפקיד בתו של אחד הגיבורים. לוינגר נוגעת ללב במשחק רגיש ומלא ניואנסים, וגם יודעת לשיר.
"שייקספיר בחווה הסינית" היא הצגה צנועה, קומדיה עצובה – מעט קומדיה והרבה עצב, שמשלבת דמיון ומציאות, ומספרת סיפור כואב ואנושי. סיפור על חיילים שעזבו את המלחמה, אבל המלחמה לא עזבה אותם. עד היום.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן