בשבוע שעבר סיירתי ב4 רשויות מקומיות ערביות השייכות למה שנקרא "המשולש". כפר קאסם, טייבה, קלאנסוואה וג'לג'וליה. מכולן, כפר קאסם היתה נראית הנקייה והמפותחת מכולן. הוסבר לי כי לכפר קאסם יש איזור תעשייה שנאבקו לקבל אותו זמן רב. ראש העין השכנה, קיבלה אזור תעשייה בצמוד לכפר קאסם, אזור תעשייה משגשג ולכפר קאסם – כלום! לאחר מאבקים רבים, קיבלה כפר קאסם, שטח לאיזור תעשייה, מעברו של הכביש ובצמוד לראש העין. חלם ישראלי!

"האם ידעתם שבתושב יישוב ערבי – מושקע כ-2500 ש"ח פחות מבתושב יישוב יהודי – כל שנה? (7,914 ש"ח לעומת 5,403 ש"ח). זה אומר פחות שירותי חינוך, פחות שירותי רווחה, פחות השקעה בתשתיות – פחות הזדמנויות ואיכות חיים נמוכה יותר. למה זה קורה? בדיוק את זה בדקנו במחקר שפרסמנו לאחרונה, יחד עם שותפינו במרכז אינג'אז – על ההכנסות של רשויות מקומיות ערביות, והפערים בינן  לבין ההכנסות של רשויות מקומיות יהודיות. ותתפלאו – הסיבה העיקרית לפערים היא ממש לא שיעור גביית הארנונה למגורים! " כך זעקו חברי עמותת סיכוי-אופוק בכנס מקצועי שנערך בנצרת בנוכחות ראשי רשויות מקומיות, אנשי מפתח ברשויות המקומיות, נציגי ממשלה וארגוני חברה אזרחית רלוונטיים. בכנס הוצגו ממצאי ומסקנות המחקר וכן ההמלצות המתבקשות לצמצום הפערים בין הרשויות היהודיות והערביות: בין היתר להשקיע בפיתוח כלכלי ביישובים הערביים בצורה שתביא להגדלת ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות הערביות – בעיקר על ידי תכנון ופיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה. כמו כן, להגדיל ולשנות את מנגנוני ההקצאה של מענקים ממשלתיים כמו 'מענק האיזון' ו'הקרן לצמצום פערים'.

עוד הם מסבירים כי "זה קורה, בגלל העובדה שלרשויות הערביות יש משמעותית פחות הכנסות: 40% פחות! ולמה בעצם יש פערים כל כך גדולים בהכנסות? בניגוד לתפיסה המקובלת, מצאנו במחקר כי שיעורי גביית הארנונה למגורים ברשויות הערביות (כיום כ-75%) נמצאים במגמת עלייה בעשורים האחרונים, וגם אם היו מגיעים לשיעורי גבייה זהים לאלה ברשויות היהודיות (94%) – עדיין רק כשליש מהפער היה נסגר, ו-65% מהפער היה נותר – יותר מ-1.5 מיליארד ש"ח. אז מה הסיבה העיקרית לפערים?

הסיבה העיקרית לפערים היא הפערים בהכנסות מארנונה עסקית – הארנונה שמשלמים באזורי תעשייה, מסחר, מלונות, בנקים וכו': לרשויות היהודיות יש פי 8 הכנסות מארנונה עסקית, לעומת הרשויות הערביות! הפערים העצומים הללו משפיעים באופן דרמטי על ההכנסה של הרשויות המקומיות. בגלל אפליה מתמשכת לאורך השנים, ליישובים הערבים יש משמעותית פחות איזורי תעשייה ומסחר- לפחות פי 3.

יש עוד סיבות לפערים: למעשה, כל מנגנוני התקצוב הממשלתיים של הרשויות המקומיות מוטים נגד הרשויות הערביות. כך למשל, התקציבים המועברים ממשרד החינוך והרווחה מועברים לפי שיטת  ה-"מאצ'ינג" – התקציבים מותנים בכך שהרשות תקצה סכום מסוים לנושא מתקציבה, ורשויות עניות שלא יכולות לעמוד בכך, מפסידות את התקציב הממשלתי. דוגמא נוספת – במענקים שמגיעים מהמדינה (מענקי איזון וקרן לצמצום פערים) קיימים קריטריונים מפלים אשר מנציחים את הפערים – כמו למשל קריטריון של שיעור העולים החדשים הגרים ברשות".

מנתוני המחקר עולה כי ניתן למתוח קו ישר בין האפליה הממשלתית בהקצאת משאבים וקרקעות לבין חוסר היציבות הכלכלית של הרשויות המקומיות הערביות. על מנת לתקן אפליה זו ועל מנת לצמצם פערים כה משמעותיים נדרשים צעדים דרסטיים הן מטעם הממשלה בהקצאות והן מטעם הרשויות המקומיות ביזום והקמה.