עומר אריאלי מנצח על האופרה הירושלמית החוגגת עשור להקמתה בערב גאלה בו שרו מבחר מסולניה בליווי התזמורת הסימפונית ירושלים, ששבה זה עתה מדובאי,

תיאטרון ירושלים, 15.3.2022

כמעט בלתי נתפס איך בתום עשור של עקשנות – כמעט שיגעון לדבר אחד הצליח איש פירנצה, המנצח והמוזיקאי עומר אריאלי להקים בבירה אופרה. בערב גאלה בו הופיעו מבחר מסולניה חגגה האופרה הירושלמית עשור לייסודה.

את הערב פתחה התזמורת הסימפונית ירושלים ששבה זה עתה ממסע הופעות בדובאי בביצוע מאד חגיגי ומאסטטי לפתיחה ל"נבוקו".  במכוון בחר עומר אריאלי בקצב איטי שהיה אמור להעניק לפתיחה תוספת של פאתוס. אך לא תמיד ניגנה התזמורת בלכידות. בהמשך הפכה הפתיחה הרועמת למנוקדת וקצבית.  כלי הנשיפה בעיקר החליל הוסיפו עיטור של חן לפתיחה ושמעו את תרועות הניצחון ודהרות המרכבות אך התזמורת לא ניגנה בעומק תלת ממדי.

את האריה בה מתוודה ליאונורה על אהבתה האסורה לטרובטור שרה הסופרן מימה מילוא ברכות לירית מלטפת ויכולת הבעה מרשימה. עיצוב הניגודים בדינמיקה היה מופלא וההאטות היו במקומן. הפיסוק היה משכנע ושמעו גם את ה'עליצות' של הקשתות. היא הפגינה כישרון דרמטי שתרם ליפי שירתה. התזמורת העניקה לה ניגוד תומך ודרמטי ולעיתים אף "קפיצי" אבל לא תלת ממדי – דומה היה שהצליל היה "רזה" מעט. כשהעפילה לרגיסטר העליון קצת "לחצה" על קולה. לפרקים כיסתה אותה מעט התזמורת.

הגוונים הכהים של קול המצו של נועה הופ הלמו את תפקידה של הצוענייה המעלה באש את אמה ב"טרובדור".

  אולגה סנדרסקאיה טלי קצף ונועה הופ, תמונה של אלעד זגמן

את "ארית הדיבה" מתוך "הספר מסיביליה" שר הבס ולדימיר בראון בדרמטיות ובניקיון מרשים. התזמורת השלימה את משפטי השירה. כשהעפיל לצלילים הגבוהים "לחץ" מעט  אך לרוב היה משוחרר ושר בקול בס אדיר בעל מנעד עצום. התזמורת קצת האטה בליווי אבל סייעה בבניית המתח אם כי לא תמיד הייתה מסונכרנת אתו. הפיסוק שלו הוסיף משמעות למילים והאקצ'לרנדו בסוף האריה היה סוחף. בעיקר כבש את הקהל בכישרון משחקו.

כרומטיות סלאבית מופלאה ומלנכוליה הייתה בשירתה של יקטרינה צ'פלב שגילמה את תפקיד מרפה ב"כלת הצאר" של רימסקי קורסקוב. בעיקר הפגינה את "תרבות הפוזה" הרוסית וטכניקה מרשימה. בקולה העמוק עיצבה ניגודים דינמיים יפים והירידה שלה לפיאנו הייתה מצמררת. ההאטות שלה תרמו להעצמת המתח.  הליווי התזמורתי היה איטי במכוון והבליט בניגודו את הלייטמוטיב שלה.

בפיאנו מרשים הכפילה וגיבתה זמרת המצו נועה הופ את שירתה של יקטרינה. באינטרלוד התזמורתי הובלטה ביתר שאת הכרומטית הסלבית. יקטרינה צ'פלב נשאה את כל הקוורטט על כתפיה – היא הייתה מאד וורבאלית ושרה את צליל הדרון עליו הסתלסלו  כל חברי ההרכב. הטנור סטאס דוידוב שר נקי וקצת חיוור. מרשים היה הבס ולדימיר בראון בדרמטיות של שירתו ומשחקו. בשיא קוורטט האהבה שרה יקטרינה צ'פלב קצת 'ליד' אך הסיומת העגולה והחרישית הייתה מצמררת.

את תפקיד הטוריאדור מתוך "כרמן" של ביזה שר הבריטון עודד רייך בקול משוחרר ובכישרון משחק דרמטי. הכול היה חי מאד ורתמי אבל הם לא היו ביחד. רייך הרשים במנעד הנהדר של קולו העמוק ובדיקציה המדויקת שלו. עיצוב הניגודים בדינמיקה היה מופלא וגם הפרמאטות היו במקומן. התזמורת "ליבתה" את האש. האקצ'לרנדו בתזמורת בסוף היה סוחף!

את ארית השיגעון מתוך "לוצ'יה דה לה מרמור" – משוכה תובענית לסופרן שהלחין דוניצטי  – שרה  טלי קצף בקול קטן אך בניקיון מרשים. התזמורת, בעיקר כלי הנשיפה השיבו לה בליריות אך בהמשך כיסו את שירתה. הקולרטורה שלה הייתה מרשימה והיא העפילה לגבהים בניקיון ועדינות כאשר הגוונים הכהים של קולה מעצימים את הדרמטיות בשירתה. עזר כנגדה הייתה החלילנית רותם ברטן שהרשימה בווירטואוזיות של נגינתה. יפות היו ההאטות בתזמורת והדרך בה ניתב עומר אריאלי את ה'התאדות"  בסיום כל משפט מוזיקאלי.

את ה"שיר לירח" מתוך רוסלקה של דבוז'אק פתחה התזמורת בפריטה מעודנת בנבל. אולגה סנדרסקאיה שרה בסופרן גדול וטכניקה מרשימה כאשר הגוונים הכהים של קולה תורמים לדרמטיות המצמררת של שירתה. היא הפליאה בבניית המתח ושרה יחד עם התזמורת. בחרישיות אפופת מסתורין שרת את הסיומת לאריה.

מימה מילא, טלי קצף ונועה הופ לא היו מתואמות בשירת הטריו של ריכרד שטראוס מתוך "אביר הוורד" אך הן היטיבו לשחק את תפקידן וניתן היה לחוש בעליל בריקבון המנוון של המוזיקה. שמעו כמעט רק את מימה מילוא כאשר כלי הנשיפה מטיבים ללוות את שירתה ובראשם החלילנית רותם ברטן שהרשימה בווירטואוזיות ובליריות של נגינתה. זמרת המצו נועה הופ סחפה את הקהל בדרמטיות של שירתה אך ההאטות של המנצח לא תרמו לפאתוס ורצונו של המנצח להבליט עד כמה חלול ריכרד שטראוס – לא התשקף בביצוע. הסיומת בצ'לו הייתה כובשת ביופייה.

את אנסמבל השמפניה מתוך האופרטה "העטלף" של יוהן שטראוס שרו כל חברי האנסמבל בריתמיות מנוקדת כמעט "קפיצית". הטנור סטאס דוידוב שר בקול משוחרר.

ב"שירת העבדים" הידועה מתוך נבוקו של ורדי נחתם הערב. הביצוע היה מאד חי אך חברי ההרכב לא שרו בלכידות עם התזמורת.

היה זה מפגש מעורר התפעמות עם מיטב הסולנים של האופרה הירושלמית

היה זה מפגש מעורר התפעמות עם מיטב הסולנים של האופרה הירושלמית