Skip to content

אינטנסיביות

הרביעייה הירושלמית מנגנת את רביעיית כלי הקשת הראשונה ברה מז'ור, אופ' 11 מאת צ'ייקובסקי ואת הרביעייה השנייה בלה מז'ור אופ' 68 פרי עטו של שוסטקוביץ' במסגרת הסדרה הבינלאומית ע"ש איליין וסר ג'יימס וולפנזון של המרכז למוזיקה משכנות שאננים י.מ.ק.א, 16.3.2022 הרביעייה הירושלמית פתחה בזרימה ובלכידות מופלאה את נגינת הקוורטט בלה מז'ור של צ'ייקובסקי. המודרטו הפותח […]

אינטנסיביות

הרביעייה הירושלמית מנגנת את רביעיית כלי הקשת הראשונה ברה מז'ור, אופ' 11 מאת צ'ייקובסקי ואת הרביעייה השנייה בלה מז'ור אופ' 68 פרי עטו של שוסטקוביץ' במסגרת הסדרה הבינלאומית ע"ש איליין וסר ג'יימס וולפנזון של המרכז למוזיקה משכנות שאננים י.מ.ק.א, 16.3.2022 הרביעייה הירושלמית פתחה בזרימה ובלכידות מופלאה את נגינת הקוורטט בלה מז'ור של צ'ייקובסקי. המודרטו הפותח […]

הרביעייה הירושלמית מנגנת את רביעיית כלי הקשת הראשונה ברה מז'ור, אופ' 11 מאת צ'ייקובסקי ואת הרביעייה השנייה בלה מז'ור אופ' 68 פרי עטו של שוסטקוביץ'

במסגרת הסדרה הבינלאומית ע"ש איליין וסר ג'יימס וולפנזון

של המרכז למוזיקה משכנות שאננים

י.מ.ק.א, 16.3.2022

הרביעייה הירושלמית פתחה בזרימה ובלכידות מופלאה את נגינת הקוורטט בלה מז'ור של צ'ייקובסקי. המודרטו הפותח החל ברעדוד ובליריות מדובבת כשהמתח נבנה בהדרגה. הדיאלוג   בין חברי ההרכב היה מופלא. הריחוף המעודן של הנושא הריתמי בקשתות ומנגד בניית הקרשצ'נדו בלגאטו אינטנסיבי כמעט נוקב פי תהום היו מעוררי רטט. בתום הפרק ניגנו בהתהוללות סוחפת את האקצ'לרנדו. הייתה בניית דינמיקה של מדרגות ובעיקר חדווה בה ניגנו בקשת נמתחת. הנושא המלודי חזר בכל כלי והתנקז ביחד לבסוף לפרק האנדנטה. העומק של האינטנסיביות מלאת הרטט והליריות של הקשת הרחבה בה ניגנו היו מכמירי לב. את נגינתם אפיין עושר של גווני צליל ושמעו כיצד קול רודף קול.  בניית המתח הייתה מרשימה וניתן היה לחוש בעליל בפראות הריתמיות ההוללת שהובלטה.

את הפרק האיטי – האנדנטה – ניגן הוויולן אורי קם בצליל חלומי – כמעט אלוהי. הייתה שלווה שאחריה באה ירידה לפיאנו מצמרר בעיקר של הכנרים אלכסנדר פבלובסקי וסרגי ברסלר. למרות האיטיות המכוונת הייתה תדיר שמירה על מתח ושיח ער בין הנגנים. החזרות היו כל פעם בעוצמה מתגברת. בהמשך האנדנטה ניגן הצ'לן קיריל זלוטניקוב בצליל גדול ומתח מחשמל – הכול נשמע בתלת ממד. הליריות המדובבת, הירידה לפיאנו וה'התאדות' היו רבות קסם.

בקלילות מעודנת ובנביעה הכרחית המשיכו חברי ההרכב לפרק הסקרצו אותו ניגנו ב"קפיציות" ובעיקר בשקיפות – שמעו את כל אחד מחברי הרביעייה שלא כיסו בנגינתם האחד את השני. הדגש על הפעמה הבלתי סימטרית הפך את הפרק למחול תוסס – הסינקופות היו כמעט משכרות בחיותן. הרעדוד היה מופלא והם ניגנו בחספוס מכוון כאשר נושא רודף נושא. את פרק הפינאלה ניגנו בשירתיות ורוחב של קשת –  הצ'לו לא רק עיטר אלא גם 'דחף' את חברי הרביעייה קדימה. הפסקות הפתע והניגודים בדינמיקה תרמו לריתמיות ולחיות הביצוע. הם היטיבו להבליט את מעבר הנושאים בפוגה מכלי לכלי. הסטקטו החד של המקצבים הריתמיים והלגאטו המדובב שנוגן בעומק תלת ממדי העצימו את החיות המחשמלת של האקצ'לרנדו כאשר חברי הרביעייה נארגים איש לנגינת רעהו וההפסקות תורמות לבניית המתח. את הקשתות ניגנו בתנועה מלאת חיים ובדינמיקה משתנה. האלגרו החותם היה סוחף.

הרביעייה הירושלמית
הרביעייה הירושלמית, תמונה של פליקס ברודה

את הפתיחה לרביעייה השנייה בלה מז'ור של שוסטקוביץ' ניגנו חברי ההרכב בכרומטיות מדובבת עם כובד כמעט 'יהודי' ואינטנסיביות מצמררת כאשר הנשימות תרמו להעצמת המתח. ניגוד לנושא הלירי הייתה הפריטה הריתמית על המיתרים. הצליל הגבוה של הכינור היה מרשים בניקיונו והביצוע התאפיין באינטנסיביות וחיות ובעיקר בזרימה מופלאה בין חברי ההרכב. יפה במיוחד הייתה בניית המתח והבלטת הנעימה הרוסית. במכוון ניגנו הוויולן והצ'לן בצליל "בוטה" בהבליטם את הכרומטיות הייחודית לשוסטקוביץ'. הכול נשמע כבד ומחוספס ומאידך הייתה תמיד המשכיות ופריטה של פיציקטו שהעניקו עומק תלת ממדי לביצוע.

את פרק האדג'יו ניגנו בליריות מדובבת והוא נשמע לעתים כקינה יהודית. הניגודים בדינמיקה תרמו לנגינה התלת ממדית ולזרימה. למרות האיטיות המופלגת ההולמת את האווירה המהורהרת של שוסטקוביץ' הייתה תמיד שמירה על מתח פנימי. מה שהפך את הביצוע לחלומי היה עומק הצליל האינטנסיבי של הוויולן והצ'לן והשמירה על המתח. הנשימות תרמו להעצמת המתח המחשמל וההתאדות הייתה נהדרת. יפה במיוחד הייתה הווראבאליות של הוויולן והמענה המופלא של הצ'לן שבהמשך דִרבן את חברי האנסמבל. מתוך המקצב האיטי המכוון צמחה ההתפרצות בהדרגה – הכול היה עדין והאתנחתות תרמו לבניית המתח. הניקיון המרשים האינטנסיביות ובעיקר הנביעה ההכרחית בה ביצעו את הרביעייה היו כובשות ביופיין. הם ניגנו בצליל רחב ומשתפך והמעבר של הנושא מכלי לכלי היה נהדר. הסינקופות המדויקות והלכידות כשהכנר הראשי נושא את כל הרביעייה על כתפיו היו מרשימים.  אפילו הפריטה של הפיציקטו הייתה מלאת חיות תלת ממדית ועם ניגודים בדינמיקה.

הוואלס נפתח בכרומטיות אפופת מִסתורין בצ'לו  – הסינקופות והבלטת הפעמה הבלתי זוגית נוגנו נוסח מחול כבד ומאידך בגליסנדו נהדר. המענה של הצ'לו לכינור ולוויולה היה מופלא. החיות של הביצוע כשהם משוחחים אחד את השני ובונים בהדרגה את המתח והפיציקטו המעודן ברקע היו מלאי מתח.

מכאן המשיכו בנביעה הכרחית ל'מיני פוגה' נהדרת. הדרמטיות שבה ניגנו חברי ההרכב, משחקי התופסת הנהדרים הרוסטיקאליות המחוספסת ההפסקות המחשמלות והפריטה בעומק תלת ממדי בצ'לו יצרו התהוללות סוחפת – ובעיצומו של המתח הסתיימה הפוגה לפתע.

את הנושא של הווריאציות ניגנו בצליל קצת 'מייבב' בעיקר בכינור ובוויולה כשהצ'לו מנגן תדיר את הנושא הראשי. הירידה לפיאנו פתאומי הייתה מרשימה ובעקבותיה ההתפרצות של הרדיפה של כלי אחר כלי והבנייה של המתח כאשר הסינקופות שהובלטו בחדות הובילו לאקצ'לרנדו סוחף.

היה זה ערב של התפעמות מביצוע מלא חיות לרומנטיקה של צ'ייקובסקי ולאינטנסיביות המשכרת  של שוסטקוביץ'

הרביעייה הירושלמית מנגנת את רביעיית כלי הקשת הראשונה ברה מז'ור, אופ' 11 מאת צ'ייקובסקי ואת הרביעייה השנייה בלה מז'ור אופ' 68 פרי עטו של שוסטקוביץ'

במסגרת הסדרה הבינלאומית ע"ש איליין וסר ג'יימס וולפנזון

של המרכז למוזיקה משכנות שאננים

י.מ.ק.א, 16.3.2022

הרביעייה הירושלמית פתחה בזרימה ובלכידות מופלאה את נגינת הקוורטט בלה מז'ור של צ'ייקובסקי. המודרטו הפותח החל ברעדוד ובליריות מדובבת כשהמתח נבנה בהדרגה. הדיאלוג   בין חברי ההרכב היה מופלא. הריחוף המעודן של הנושא הריתמי בקשתות ומנגד בניית הקרשצ'נדו בלגאטו אינטנסיבי כמעט נוקב פי תהום היו מעוררי רטט. בתום הפרק ניגנו בהתהוללות סוחפת את האקצ'לרנדו. הייתה בניית דינמיקה של מדרגות ובעיקר חדווה בה ניגנו בקשת נמתחת. הנושא המלודי חזר בכל כלי והתנקז ביחד לבסוף לפרק האנדנטה. העומק של האינטנסיביות מלאת הרטט והליריות של הקשת הרחבה בה ניגנו היו מכמירי לב. את נגינתם אפיין עושר של גווני צליל ושמעו כיצד קול רודף קול.  בניית המתח הייתה מרשימה וניתן היה לחוש בעליל בפראות הריתמיות ההוללת שהובלטה.

את הפרק האיטי – האנדנטה – ניגן הוויולן אורי קם בצליל חלומי – כמעט אלוהי. הייתה שלווה שאחריה באה ירידה לפיאנו מצמרר בעיקר של הכנרים אלכסנדר פבלובסקי וסרגי ברסלר. למרות האיטיות המכוונת הייתה תדיר שמירה על מתח ושיח ער בין הנגנים. החזרות היו כל פעם בעוצמה מתגברת. בהמשך האנדנטה ניגן הצ'לן קיריל זלוטניקוב בצליל גדול ומתח מחשמל – הכול נשמע בתלת ממד. הליריות המדובבת, הירידה לפיאנו וה'התאדות' היו רבות קסם.

בקלילות מעודנת ובנביעה הכרחית המשיכו חברי ההרכב לפרק הסקרצו אותו ניגנו ב"קפיציות" ובעיקר בשקיפות – שמעו את כל אחד מחברי הרביעייה שלא כיסו בנגינתם האחד את השני. הדגש על הפעמה הבלתי סימטרית הפך את הפרק למחול תוסס – הסינקופות היו כמעט משכרות בחיותן. הרעדוד היה מופלא והם ניגנו בחספוס מכוון כאשר נושא רודף נושא. את פרק הפינאלה ניגנו בשירתיות ורוחב של קשת –  הצ'לו לא רק עיטר אלא גם 'דחף' את חברי הרביעייה קדימה. הפסקות הפתע והניגודים בדינמיקה תרמו לריתמיות ולחיות הביצוע. הם היטיבו להבליט את מעבר הנושאים בפוגה מכלי לכלי. הסטקטו החד של המקצבים הריתמיים והלגאטו המדובב שנוגן בעומק תלת ממדי העצימו את החיות המחשמלת של האקצ'לרנדו כאשר חברי הרביעייה נארגים איש לנגינת רעהו וההפסקות תורמות לבניית המתח. את הקשתות ניגנו בתנועה מלאת חיים ובדינמיקה משתנה. האלגרו החותם היה סוחף.

הרביעייה הירושלמית
הרביעייה הירושלמית, תמונה של פליקס ברודה

את הפתיחה לרביעייה השנייה בלה מז'ור של שוסטקוביץ' ניגנו חברי ההרכב בכרומטיות מדובבת עם כובד כמעט 'יהודי' ואינטנסיביות מצמררת כאשר הנשימות תרמו להעצמת המתח. ניגוד לנושא הלירי הייתה הפריטה הריתמית על המיתרים. הצליל הגבוה של הכינור היה מרשים בניקיונו והביצוע התאפיין באינטנסיביות וחיות ובעיקר בזרימה מופלאה בין חברי ההרכב. יפה במיוחד הייתה בניית המתח והבלטת הנעימה הרוסית. במכוון ניגנו הוויולן והצ'לן בצליל "בוטה" בהבליטם את הכרומטיות הייחודית לשוסטקוביץ'. הכול נשמע כבד ומחוספס ומאידך הייתה תמיד המשכיות ופריטה של פיציקטו שהעניקו עומק תלת ממדי לביצוע.

את פרק האדג'יו ניגנו בליריות מדובבת והוא נשמע לעתים כקינה יהודית. הניגודים בדינמיקה תרמו לנגינה התלת ממדית ולזרימה. למרות האיטיות המופלגת ההולמת את האווירה המהורהרת של שוסטקוביץ' הייתה תמיד שמירה על מתח פנימי. מה שהפך את הביצוע לחלומי היה עומק הצליל האינטנסיבי של הוויולן והצ'לן והשמירה על המתח. הנשימות תרמו להעצמת המתח המחשמל וההתאדות הייתה נהדרת. יפה במיוחד הייתה הווראבאליות של הוויולן והמענה המופלא של הצ'לן שבהמשך דִרבן את חברי האנסמבל. מתוך המקצב האיטי המכוון צמחה ההתפרצות בהדרגה – הכול היה עדין והאתנחתות תרמו לבניית המתח. הניקיון המרשים האינטנסיביות ובעיקר הנביעה ההכרחית בה ביצעו את הרביעייה היו כובשות ביופיין. הם ניגנו בצליל רחב ומשתפך והמעבר של הנושא מכלי לכלי היה נהדר. הסינקופות המדויקות והלכידות כשהכנר הראשי נושא את כל הרביעייה על כתפיו היו מרשימים.  אפילו הפריטה של הפיציקטו הייתה מלאת חיות תלת ממדית ועם ניגודים בדינמיקה.

הוואלס נפתח בכרומטיות אפופת מִסתורין בצ'לו  – הסינקופות והבלטת הפעמה הבלתי זוגית נוגנו נוסח מחול כבד ומאידך בגליסנדו נהדר. המענה של הצ'לו לכינור ולוויולה היה מופלא. החיות של הביצוע כשהם משוחחים אחד את השני ובונים בהדרגה את המתח והפיציקטו המעודן ברקע היו מלאי מתח.

מכאן המשיכו בנביעה הכרחית ל'מיני פוגה' נהדרת. הדרמטיות שבה ניגנו חברי ההרכב, משחקי התופסת הנהדרים הרוסטיקאליות המחוספסת ההפסקות המחשמלות והפריטה בעומק תלת ממדי בצ'לו יצרו התהוללות סוחפת – ובעיצומו של המתח הסתיימה הפוגה לפתע.

את הנושא של הווריאציות ניגנו בצליל קצת 'מייבב' בעיקר בכינור ובוויולה כשהצ'לו מנגן תדיר את הנושא הראשי. הירידה לפיאנו פתאומי הייתה מרשימה ובעקבותיה ההתפרצות של הרדיפה של כלי אחר כלי והבנייה של המתח כאשר הסינקופות שהובלטו בחדות הובילו לאקצ'לרנדו סוחף.

היה זה ערב של התפעמות מביצוע מלא חיות לרומנטיקה של צ'ייקובסקי ולאינטנסיביות המשכרת  של שוסטקוביץ'

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן