Skip to content

"הנוקמים, סיפור אהבה" בהבימה: איזה נוקמים ואיזה סיפור אהבה. סתם אכזבה

הבטיחו לנו דרמה מסעירה וסיפור אהבה מרגש ומה קיבלנו? הצגה בנאלית ולא מלהיבה. גילה אלמגור היא נקודת האור היחידה, גם דוית גביש טובה מאוד ואילו כוכבי הדרמה שלא היתה - אסנת פישמן ורוי מילר, מחמיצים את העיקר
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★★

כולם חיים בסרט בהצגה הזו. מדובר בסיפור שמתרחש לכאורה על הבמה, אבל הוא חלק מצילומים של סרט, שמספר על עלילותיהם של חיילי הבריגדה היהודית בצבא הבריטי. בין המשימות שלהם – להוציא להורג נאצים ומשתפי פעולה. וזהו גם סיפור אהבה בין מפקד חוליית הנוקמים לבין זמרת, שחולמת על קריירה אמנותית לאחר המלחמה.

במקום אהבה גדולה מהחיים, קיבלנו פיהוק גדול מהחיים. מילר ופישמן. צילום: כפיר בולוטין

"הנוקמים, סיפור אהבה" הוא שם מבטיח לדרמה טובה. האם להבטחה הזו יש כיסוי?
אכן יש לנו כמה נוקמים ויש סיפור אהבה לא מרגש במיוחד, אבל למזלנו יש את גילה אלמגור, בתפקיד היועצת האמנותית הנודניקית של הסרט. אלמגור מפיחה רוח חיים בטקסט ובכל פעם שהיא על הבמה, קורה משהו. מבחינתי היא נקודת האור של ההצגה. נראה שהתפקיד נכתב בדיוק בשבילה. גם דוית גביש טובה מאוד בתפקיד עוזרת הבמאי של הסרט, שמצטלם כחלק מההצגה.

ההחמצה הגדולה היא שני כוכבי ההצגה – אסנת פישמן ורוי מילר, שני שחקנים טובים וכריזמטים, שלא מצליחים לממש את מלוא הכישרון שלהם על הבמה. פישמן ומילר בתפקיד זוג האוהבים – הנוקם והזמרת, משתדלים לשמור על אותנטיות, אבל במקום אהבה גדולה מהחיים אנחנו מקבלים שיעמום גדול מהחיים. הקיטש בסיום משתלב יפה באווירה הכללית ומבויים בצורה קיטשית להפליא.

 

חיות בסרט. אלמגור ודויש. צילום: כפיר בולוטין

הלל מיטלפונקט יודע לכתוב. הוא גם יודע לקחת סיפור שמבוסס על מקרה אמיתי וליצור ממנו דרמה. אבל גם כאן, כמו בחלק מהמחזות שלו, אין רגש. אין נשמה. אין ניצוצות. האם היוצר המוכשר התעייף?

עצוב היה לי בשביל השחקנים והיוצרים לשמוע את מחיאות הכפיים החלשות בסיום. זה לא קורה גם בהצגות פחות טובות. אז מה קרה כאן? אולי ההנהלה האמנותית של "הבימה" תתכנס, יחד עם המחזאי והבמאי, לעשות חשיבה מחדש, לקצר, לשנות, להעמיק ולשפר. כי חבל שההצגה הזו תלך לאבדון מוקדם מהצפוי. בכל זאת מדובר בסיפור חשוב ומעוניין, ובחבורה טובה של שחקנים ויוצרים, שמגיע להם יותר.

"הנוקמים, סיפור אהבה" היתה אמורה להיות יצירה מטלטלת, מסעירה, סוחפת. כך לפחות לפי התוכניה של ההצגה. אבל ההבטחה לא מומשה. ומה קיבלנו? הצגה בנאלית ובתור הצגה בנאלית היא לא מלהיבה.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן