מיכאלאנג'לו, רמברנדט, הציירים האימפרסיוניסטים, דייויד הוקני, ופרידה קאלו - כולם בסידרת הסרטים "אמנות על מסך". פסטיבל קולנוע איטלקי "צ'ינמה איטליה" לוקח אותנו לארץ המגף, וגם לפני שהיא עוזבת את הסינמטק, נועה רגב המנהלת היוצאת מציעה לקהל הירושלמי "קארט בלאנש" סרטים איקוניים לפי בחירתה האישית.
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
איך מרגישים בירושלים שהחיים חוזרים אט אט למסלולם? סינמטק ירושלים מציע תוכנית עשירה לחודש אפריל, והקהל מצביע ברגלים ולאט לאט חוזר וממלא את אולמות המוסד האהוב עליו, ומוצא חדר בריחה נעים בחיקה החם של המציאות הקולנועית שהוא מוצא באולמות הבניין שנמצא למרגלות הר ציון בקצה של גיא בן הינום.
והחודש התוכניה עשירה מתמיד עם שני פסטיבלים: פסטיבל סרטי נשים, ופסטיבל קולנוע איטלקי. ועוד חוזרת הסדרה הנהדרת "אמנות על מסך" שהיא ממתק קולנועי דוקומנטרי לאוהבי האמנות. וגם ספיישל נועה רגב, מבחר סרטים שהיא בחרה כמחוות פרידה אישית מסינימטק ירושלים, שהיא ניהלה ב-8 השנים האחרונות.
פסטיבל צ'ינמה איטליה
צ'ינמה איטליה– פסטיבל הקולנוע האיטלקי השנתי מציין תשע שנים מאז נוסד על ידי מנהליו האמנותיים רוני פלוס ודני מוג'ה. בשיתוף עם המכונים לתרבות איטליה בתל אביב וחיפה, ופילם-איטליה, צ'ינה צ'יטה ברומא איטליה.
התוכנית מזמנת לקהל מפגש עם כמה מבחירי הבמאים האיטלקים המוכרים היטב לקהל הישראלי, נאני מורטי, פאולו ג'נובזה ומריו בלוקיו הם הבולטים שביניהם. לצידם סרטים של במאים מבטיחים העושים את צעדיהם הראשונים בקולנוע האיטלקי.
עלילות הסרטים ייקחו את הקהל למסע גיאוגרפי ומסע בזמן. לתיאטרון הנפוליטני של תחילת המאה העשרים, לרומא בימי הכיבוש הגרמני, לדרום האיטלקי שטרם התפתח ב1975, לחנות ספרים בפריז, לבית כלא נטוש, ולוונציה המתמודדת עם התיירות הגלובלית.
תוכנית פסטיבל צ'ינמה איטליה
https://jer-cin.org.il/he/lobby/%D7%A6%D7%99%D7%A0%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%94-2022
פסטיבל סרטי נשים הבינלאומי בירושלים 2022
פסטיבל סרטי נשים הבינלאומי בירושלים מגיע לסינמטק בפעם השלישית! בשבוע הראשון של אפריל מתקיים הפסטיבל עם שלל הקרנות וארועים מיוחדים: זוהי הזדמנות להיחשף ליצירתן של מיטב הבמאיות מהארץ ומהעולם, בחגיגה של קולנוע נשי, מקורי ומגוון. פסטיבל סרטי נשים הבינלאומי הוא פסטיבל חברתי המבקש לקדם אג'נדות מגוונות: הנגשת קולנוע איכותי לקהל הרחב, שיתוף של כלל האוכלוסיות המגוונות של ירושלים, וכמובן נתינת במה לסרטים של נשים.
פסטיבל סרטי נשים הבינלאומי בירושלים מנוהל ע"י עמותת נשים בתמונה ונוסד ע"י איגוד יוצרי הקולנוע בירושלים בשיתוף ובתמיכת עיריית ירושלים.
הפסטיבל מציע ארבעה ימים דחוסים ומרתקים בהם תוכלו למצוא הקרנות של סרטים באורך מלא מהארץ ומהעולם, מפגשים עם יוצרות פורצות דרך בקולנוע הישראלי, פאנל ודיון על פמיניזם חרדי והקרנות בשכונות ברחבי ירושלים ובמזרח העיר. השנה בפעם הראשונה תתקיים מסגרת "פוקוס שכנות" – בכורות ישראליות לסרטים של במאיות מטורקיה, קוסובו, מקדוניה ואלבניה, דרכן נקבל הצצה לעולמות הקרובים-רחוקים של שכנינו, שממש כמונו פה בירושלים, עוסקים בתפר שבין ישן וחדש, מסורת וקידמה. וגם: הקרנת סולידריות – סרט אוקראיני עטור שבחים העוסק בקשיי המלחמה והפליטות, חודשים רבים לפני פרוץ המלחמה הזו.
התוכנית המלאה של הפסטיבל https://www.jwff.co.il/
קארט בלאנש – נועה רגב
"לחיות את חייה" של ז'אן־לוק גודאר היה הסרט שגרם לי להתאהב בעולם הקולנוע הסינמטקי. הייתי בת 16. ישבתי באולם החשוך, עצמתי את עיניי יחד עם ננה (שאותה גילמה אנה קארינה), שזהרה ביופייה בשחור־לבן על גבי המסך הגדול, והבנתי ש"אני בוחרת", ו"שאני אחראית״.
בתום הקרנת הסרט ניגשתי לבקש עבודה כסדרנית, וכך ביליתי כשלוש שנים באולמות קולנוע עם סרטי הסינמטק. מאז לא הפסקתי להתרגש מן המפגש בין הסרטים על המסך הגדול ובין קהל אוהבי הקולנוע.
שמונה וחצי השנים האחרונות (שימו לב למספר הקולנועי!) שבהן מילאתי את תפקיד מנכ״לית סינמטק ירושלים סיפקו לי אין-ספור רגעים מרגשים – כאלה שיש בהם תחושה של חד־פעמיות.
הייתה לי זכות גדולה לעבוד במרכז הקולנוע הגדול והמוביל בישראל יחד עם צוות מסור ומקצועי לעֵילא ולעֵילא ועם שותפים נפלאים לדרך. סינמטק ירושלים – שפעילותו כוללת למעלה מאלף אירועי קולנוע בשנה, תוכניות חינוך, את ארכיון הסרטים הישראלי ואת פסטיבל הקולנוע ירושלים – הוא מוסד לתפארת. העומק והיופי האנושי של האנשים שעימם עבדתי משתלב בנופיו הנדיר של המקום.
בהמשך לבחירה בסרטו של גודאר, שהשפיע על מסלול חיי, בחרתי לתוכנית הזאת סרטים אהובים עליי במיוחד, שהמשותף להם הוא היותם מזוהים עם ז'אנרים קלסיים, אך שייכים למעשה לשלבים מאוחרים יותר בהתפתחות הז'אנר. תומס שץ תיאר זאת כשלב העידון והליטוש של הז'אנר, שבו קיימת כבר מודעוּת למבנים התמטיים והצורניים שלו: פרטים צורניים וסגנוניים משכללים את הצורה המוּכרת, הקונוונציה משתכללת ועוברת פרודיזציה וערעור, הז'אנר הופך לדו־משמעי בערכיו ולמורכב מבחינה סגנונית.
"מילדרד פירס", בכיכובה של ג'ואן קרופורד ובבימויו של מייקל קורטיז (שביים גם את "קזבלנקה"), הוא סרט פילם נואר, שכוחו טמון בשילוב הייחודי שבין הנואר ובין מרכיבים של ז'אנר המלודרמה הנשית. בדומה לכך, גם "ג'וני גיטאר", בבמויו של ניקולס ריי ובכיכובה של קרופורד, משלב באופן מתוחכם מרכיבים של מלודרמה נשית במסגרת ז'אנר המערבון.
"היו זמנים במערב" בבימויו של סרג'יו לאונה הוא בעיניי אחת מן הפסגות של המערבון בשלבי ההתפתחות המאוחרים שלו, ובדומה לו, "הרחק מגן עדן" בבימויו של טוד היינס הוא מלודרמה מפוכחת, ועם זאת, מוקפדת ומלאת הערצה למורשת של הז'אנר.
ולסיום, "מרי פופינס" סרט מיוזיקל המייצג את השלב שבו נוצר קולנוע המיינסטרים לילדים ואימץ צורות קולנועיות שהתיישנו במערכת הקולנוע למבוגרים ובראשם המיוזיקל. סצנת הסיום של הסרט מתארת פרידה, שהיא בעת ובעונה אחת עצובה ומרוממת רוח.
אני בטוחה שסינמטק ירושלים ימשיך להשתכלל ולהתפתח, להכיל ולשקף מורכבויות תרבותיות וחברתיות, ומעל הכול – שימשיך להיות הבית של אוהבי הקולנוע בארץ ובעולם". – כך כותבת ד"ר נועה רגב שנפרדת בימים אלה מן הסינמטק בירושלים לטובת ניהול הקרן הישראלית לקולנוע.
אנחנו הירושלמים, כבר ראינו את נועה רגל כחלק מן הנוף הירושלמי. ואהבנו מאוד את הקולנוע המיוחד שהיא וצוות הסינמטק סיפקו לאוהבי הקולנוע . היא היתה המשך ראוי ביותר לליא ואן ליר שהקימה את הסינמטק, והפיחה בו רוח רעננה עם אירועים בניחוח בינלאומי.
תוכנית בחירת המנהלת נועה רגב:
https://jer-cin.org.il/he/lobby/%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%98-%D7%91%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%A9-%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94-%D7%A8%D7%92%D7%91