Skip to content

מאה שערים – פסח כהלכתו

מעבר למהומות, הפגנות, פרובוקציות וכל מה שצדו את עיניכם ואת שימת לבת התקשורת, שוכנת שכונה ירושלמית שארכיטקטונית ותרבותית קפאה על שמריה. מה שהיה הוא שישנו. אבל – ההכנות לפסח ממלאות את הרחובות ברחש של ניקיונות, הגעלת כלים, טאטוא החמץ, ומכולות חלוקת מזון שצצו ברחובות ובמחירים שלא תשיגו בשום מקום אחר. צלם מגפון יצא לתייר בשכונה

מאה שערים – פסח כהלכתו

מעבר למהומות, הפגנות, פרובוקציות וכל מה שצדו את עיניכם ואת שימת לבת התקשורת, שוכנת שכונה ירושלמית שארכיטקטונית ותרבותית קפאה על שמריה. מה שהיה הוא שישנו. אבל – ההכנות לפסח ממלאות את הרחובות ברחש של ניקיונות, הגעלת כלים, טאטוא החמץ, ומכולות חלוקת מזון שצצו ברחובות ובמחירים שלא תשיגו בשום מקום אחר. צלם מגפון יצא לתייר בשכונה

ערב פסח ממשש ובא במאה שערים – שכונה חרדית שמסרבת לשנות את פניה ודבקה בבגדיה הגלותיים מאז ומתמיד. הימים שלפני ערב הפסח רוחשים ברחובות השכונה הירושלמית. סירי הגעלה ברחובות, המים רותחים והתושבים גועלים את כליהם ומבריקים אותם עד כלות. החמץ מבוער היטב גם מרחובות ומדרכות השכונה. כולם עסוקים בביעור החמץ ובניקיונות, קשישים, מבוגרים נשים, ילדים ואפילו תינוקות של בית רבן. החג הממשש ובא ניכר היטב בהם ובאווירת השכונה. כבכל שנה יצא כתב מגפון ניוז לשוטט בשכונה ולהתרשם מההכנות לחג הפסח המתקרב. סיור שכזה שמציב בפניכם הקוראים מראות שלא ניתן לראות אותם בכל במרכז הארץ.

צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר

כך לדוגמה, תושבי השכונה מבצעים רכישה מרוכזת של מוצרי מזון, בעלות מופחתת, ואלו מוצבים במרכז השכונה. כל משפחה שולחת מספר ילדים ללקט את מוצרי המזון אותם הזמינו לפי רשימות שהוכנו מראש, וכך נחסכים פערי התיווך, עלויות השיווק והפרסום.
לצד אותו משק קהילתי מחולקים מוצרי מזון לעניים (קמחא דפסחא). וכמובן, לצד רכישות המזון תושבי השכונה עסוקים בניקיון הבתים. ובכל זאת מנהג חדש – לאחרונה החלו תושבי השכונה באיסוף מרוכז של בקבוקי פלסטיק למחזור, עניין כלכלי נטו. עניין מיוחד ניתן למצוא בהגעלת הכלים לצורך הרחקת שאריות החמץ על ידי טבילה במים חמים וליבון באש המוזנת ממכלי גז המוצבים בלב השכונה.

צילום: שי קנדלר
שכונה המתנגדת לציונות (צילום: שי קנדלר)
צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר
מחדשים ריהוט
צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר

למבקר ברחובות מאה שערים לאחר תקופה ארוכה בה הנסיעה לחו"ל הייתה קשה ואף בלתי אפשרי נראה כי סיור של מספר שעות ברחובות השכונה הירושלמית מספק חוויה תרבותית מרתקת. עוצמתה של החוויה נובעת על פניו מניכור בין חלקים של החברה הישראלית, ניכור ממנו חובה להימנע, והצעד הראשון שאנו מציעים לכם הוא היכרות, הכרות עם אלו שאותם ראיתם במקרי הפגנות ופרובוקציות אחרות. ולפני שאתם מניעים את הרכב וקופצים לטייל בשכונה, עצה אחרונה. ברומא, נהג כרומאי – אז בואו בלבוש צנוע.

על השכונה ואורחותיה

מאה שערים היא אותה שכונה ירושלמית שכולנו שמענו עליה אבל מעטים מאתנו זכו להכירה באמת. השכונה ממוקמת במרכז ירושלים כחלק מרצף שכונות ירושלמיות ותיקות ששמן מוכר לחלקנו. שכונות כמו גאולה, הבוכרים, בית ישראל, ומקור ברוך מצידה המערבי. מצידה המזרחי השכונה קרובה מרחק הליכה לעיר העתיקה.
את השכונה הקימה חברת בוני ירושלים בשנת 1874 כדי לאפשר לתושבי העיר להקים את בתיהם מחוץ לחומות העיר העתיקה. בפרשת השבוע בעת הקמת השכונה, פרשת תולדות, נזכר הפסוק "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַֽיְבָרֲכֵהוּ ה'".   (בראשית, כו, יב), וכך חברי קבוצת המקימים שמנו מאה חברים כינו את השכונה "מאה שערים". השכונה התפתחה לאורך השנים ונוספו לה חצרות כגון בתי אוגרין, הקסומה עליה נרחיב בהזדמנות אחרת. השכונה שבבסיסה הייתה דתית נטתה באופן מובהק לכיוון החרדי חסידי אשכנזי אך ניתן למצוא בה רחובות ומוסדות ותיקים של יהודים יוצאי תימן.

עשרת אלפי תושבי השכונה מקיימים בה אורח חיים שלרובנו זר ובמרכזו לימוד התורה ועבודת הקודש. חלקם עוסק גם במסחר ותעשייה זעירה. המשוטט ברחובות השכונה ימצא בה סנדלר, חייט ממש כמו פעם בין בתי אוגרין ניתן למצוא בית מלאכה זעיר לייצור תהילים, מתכנני ערים יקראו לזה "רחוב רב תכליתי" צורת בניה ההולכת ונעלמת בערים מודרניות אך אפורות וחסרות ריגוש.

צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר

לצד עיסוקים אלה תושבי השכונה מתפרנסים, בדלות רבה יש לומר, מכספי תרומות וחלקם מקצבאות מדינה. היחס למדינת ישראל ולציונות בכללה בשכונה מורכב. תושבי השכונה אינם ציונים חלקם מתנגד לרעיון המדינה בכל דרך ומסרב להשתתף בבחירות ואפילו לקבל קצבאות ונוטה להתריס כנגדה, והאחרים תומכים בשותפות תועלתנית עם המדינה ומצביעים למפלגות החרדיות בעיקר אגודת ישראל ומעט בש"ס.
מקור הכנסה נוסף לתושבי השכונה הוא תלמידי חו"ל המגיעים לשכונה ותורמים לכלכלתה בתשלומי שכר לימוד בישיבות כמו מיר ואחרות. את תלמידי חו"ל אלה יש להלין ולהזין וכך ניתן למצוא השכונה מזללה בעלת ניחוח אמריקאי חרדי (יואל'ס) ואפילו חנות סושי הפונות לקהל הצעיר לצד החנויות הוותיקות יותר כמו בריזל – הכל כשר וזול.

צילום: שי קנדלר

החרמת האינטרנט והרשתות החברתיות וחוסר האמון באמצעי התקשורת הפכו את הפשקוויל, אותו כרוז מודפס לאמצעי הקשר הנפוץ להעברת מסרים בין תושבי השכונה לעיתון השכונתי. בין תושביה הוותיקים רווחת הטענה כי בתיה של השכונה שורדים תקופה כה ארוכה בזכות אותם פשקווילים המודבקים על קירותיה האחד על השני ומייצבים אותם שנים ארוכות. הפשקווילים מבשרים על מוות, אירועים המוניים, הפגנות ועוד. לצידם החלו להופיע בשנים האחרונות כתובות גרפיטי שלחלקם מסרים קשים כנגד המדינה. תהייה זו טעות לחשוב כי הכתובות, במיוחד הבוטות שבהן מייצגות את כל תושבי השכונה בעלי תפיסות העולם המגוונות. על קירות השכונה מתחוללת מלחמת גרפיטי הנכתבים בידי האחד ומושחתים על ידי האחר, ללמדך על מגוון הדעות ודרכי הביטוי השונים שלהם. מאה שערים, רחובות של היום, שנותרו כמו פעם. כדאי לבקר.

ערב פסח ממשש ובא במאה שערים – שכונה חרדית שמסרבת לשנות את פניה ודבקה בבגדיה הגלותיים מאז ומתמיד. הימים שלפני ערב הפסח רוחשים ברחובות השכונה הירושלמית. סירי הגעלה ברחובות, המים רותחים והתושבים גועלים את כליהם ומבריקים אותם עד כלות. החמץ מבוער היטב גם מרחובות ומדרכות השכונה. כולם עסוקים בביעור החמץ ובניקיונות, קשישים, מבוגרים נשים, ילדים ואפילו תינוקות של בית רבן. החג הממשש ובא ניכר היטב בהם ובאווירת השכונה. כבכל שנה יצא כתב מגפון ניוז לשוטט בשכונה ולהתרשם מההכנות לחג הפסח המתקרב. סיור שכזה שמציב בפניכם הקוראים מראות שלא ניתן לראות אותם בכל במרכז הארץ.

צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר

כך לדוגמה, תושבי השכונה מבצעים רכישה מרוכזת של מוצרי מזון, בעלות מופחתת, ואלו מוצבים במרכז השכונה. כל משפחה שולחת מספר ילדים ללקט את מוצרי המזון אותם הזמינו לפי רשימות שהוכנו מראש, וכך נחסכים פערי התיווך, עלויות השיווק והפרסום.
לצד אותו משק קהילתי מחולקים מוצרי מזון לעניים (קמחא דפסחא). וכמובן, לצד רכישות המזון תושבי השכונה עסוקים בניקיון הבתים. ובכל זאת מנהג חדש – לאחרונה החלו תושבי השכונה באיסוף מרוכז של בקבוקי פלסטיק למחזור, עניין כלכלי נטו. עניין מיוחד ניתן למצוא בהגעלת הכלים לצורך הרחקת שאריות החמץ על ידי טבילה במים חמים וליבון באש המוזנת ממכלי גז המוצבים בלב השכונה.

צילום: שי קנדלר
שכונה המתנגדת לציונות (צילום: שי קנדלר)
צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר
מחדשים ריהוט
צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר

למבקר ברחובות מאה שערים לאחר תקופה ארוכה בה הנסיעה לחו"ל הייתה קשה ואף בלתי אפשרי נראה כי סיור של מספר שעות ברחובות השכונה הירושלמית מספק חוויה תרבותית מרתקת. עוצמתה של החוויה נובעת על פניו מניכור בין חלקים של החברה הישראלית, ניכור ממנו חובה להימנע, והצעד הראשון שאנו מציעים לכם הוא היכרות, הכרות עם אלו שאותם ראיתם במקרי הפגנות ופרובוקציות אחרות. ולפני שאתם מניעים את הרכב וקופצים לטייל בשכונה, עצה אחרונה. ברומא, נהג כרומאי – אז בואו בלבוש צנוע.

על השכונה ואורחותיה

מאה שערים היא אותה שכונה ירושלמית שכולנו שמענו עליה אבל מעטים מאתנו זכו להכירה באמת. השכונה ממוקמת במרכז ירושלים כחלק מרצף שכונות ירושלמיות ותיקות ששמן מוכר לחלקנו. שכונות כמו גאולה, הבוכרים, בית ישראל, ומקור ברוך מצידה המערבי. מצידה המזרחי השכונה קרובה מרחק הליכה לעיר העתיקה.
את השכונה הקימה חברת בוני ירושלים בשנת 1874 כדי לאפשר לתושבי העיר להקים את בתיהם מחוץ לחומות העיר העתיקה. בפרשת השבוע בעת הקמת השכונה, פרשת תולדות, נזכר הפסוק "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַֽיְבָרֲכֵהוּ ה'".   (בראשית, כו, יב), וכך חברי קבוצת המקימים שמנו מאה חברים כינו את השכונה "מאה שערים". השכונה התפתחה לאורך השנים ונוספו לה חצרות כגון בתי אוגרין, הקסומה עליה נרחיב בהזדמנות אחרת. השכונה שבבסיסה הייתה דתית נטתה באופן מובהק לכיוון החרדי חסידי אשכנזי אך ניתן למצוא בה רחובות ומוסדות ותיקים של יהודים יוצאי תימן.

עשרת אלפי תושבי השכונה מקיימים בה אורח חיים שלרובנו זר ובמרכזו לימוד התורה ועבודת הקודש. חלקם עוסק גם במסחר ותעשייה זעירה. המשוטט ברחובות השכונה ימצא בה סנדלר, חייט ממש כמו פעם בין בתי אוגרין ניתן למצוא בית מלאכה זעיר לייצור תהילים, מתכנני ערים יקראו לזה "רחוב רב תכליתי" צורת בניה ההולכת ונעלמת בערים מודרניות אך אפורות וחסרות ריגוש.

צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר

לצד עיסוקים אלה תושבי השכונה מתפרנסים, בדלות רבה יש לומר, מכספי תרומות וחלקם מקצבאות מדינה. היחס למדינת ישראל ולציונות בכללה בשכונה מורכב. תושבי השכונה אינם ציונים חלקם מתנגד לרעיון המדינה בכל דרך ומסרב להשתתף בבחירות ואפילו לקבל קצבאות ונוטה להתריס כנגדה, והאחרים תומכים בשותפות תועלתנית עם המדינה ומצביעים למפלגות החרדיות בעיקר אגודת ישראל ומעט בש"ס.
מקור הכנסה נוסף לתושבי השכונה הוא תלמידי חו"ל המגיעים לשכונה ותורמים לכלכלתה בתשלומי שכר לימוד בישיבות כמו מיר ואחרות. את תלמידי חו"ל אלה יש להלין ולהזין וכך ניתן למצוא השכונה מזללה בעלת ניחוח אמריקאי חרדי (יואל'ס) ואפילו חנות סושי הפונות לקהל הצעיר לצד החנויות הוותיקות יותר כמו בריזל – הכל כשר וזול.

צילום: שי קנדלר

החרמת האינטרנט והרשתות החברתיות וחוסר האמון באמצעי התקשורת הפכו את הפשקוויל, אותו כרוז מודפס לאמצעי הקשר הנפוץ להעברת מסרים בין תושבי השכונה לעיתון השכונתי. בין תושביה הוותיקים רווחת הטענה כי בתיה של השכונה שורדים תקופה כה ארוכה בזכות אותם פשקווילים המודבקים על קירותיה האחד על השני ומייצבים אותם שנים ארוכות. הפשקווילים מבשרים על מוות, אירועים המוניים, הפגנות ועוד. לצידם החלו להופיע בשנים האחרונות כתובות גרפיטי שלחלקם מסרים קשים כנגד המדינה. תהייה זו טעות לחשוב כי הכתובות, במיוחד הבוטות שבהן מייצגות את כל תושבי השכונה בעלי תפיסות העולם המגוונות. על קירות השכונה מתחוללת מלחמת גרפיטי הנכתבים בידי האחד ומושחתים על ידי האחר, ללמדך על מגוון הדעות ודרכי הביטוי השונים שלהם. מאה שערים, רחובות של היום, שנותרו כמו פעם. כדאי לבקר.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן