"הכל בכל מקום בבת אחת" אינו דומה לאף סרט שתראו השנה. הכותבים-במאים דן קוואן ו-דניאל שיינרט (הידועים ביחד כדניאלס) יצירתיים ונוגעים ללב, ומביימים בקפדנות סרט שהוא מלא דמיון, כמו שהוא אינטנסיבי. "הכל בכל מקום בבת אחת" הוא מוזר במיטב הדרכים, רגשי, חכם ומוכן לקחת את הצופים לסיבוב ויזואלי שהם לא ישכחו במהרה.

הסרט עוקב אחר אוולין וואנג (מישל יאו), בעלת עסק סיני-אמריקני בגיל העמידה שנאבקת בכל דבר. המכבסה שלה לא כל כך מצליחה, נישואיה לבעלה, ווימונד (ג'ונתן קי קואן) במצב נוראי, היא עדיין מרגישה מרוחקת מאביה המנוכר (ג'יימס הונג), ומערכת היחסים של אוולין עם בתה, ג'וי (סטפני הסו), מתוחה מתמיד. נוסף על כל זה, אוולין מוצאת את עצמה בעיצומה של ביקורת מס הכנסה בראשות סוכנת חמורת סבר בשם דירדרה (ג'יימי לי קרטיס). אוולין מנסה להציל את מערכות היחסים המתפוררות שלה תוך כדי הימנעות מתחושות חוסר ההתאמה שלה. הכל משתנה, עם זאת, כאשר אוולין מתוודעת למולטיוורס (יקומים מקבילים) – מספר גרסאות של עצמה שהסתעפו בגלל שנעשתה בחירה כזו או אחרת, שכל אחת מהן לוקחת אותה בדרך שונה.

"הכל בכל מקום בבת אחת" שוכן בעולם כאוטי מאוד מופלא, כזה שכבול בחוקים דקים ולפעמים שטויות מטורפות. זה הופך את הסרט למהנה להפליא ולגמרי בלתי צפוי, וזה לטובתו. במרכזו סיפור מבוסס מאוד, המחוזק על ידי הופעה מרגשת של יאו. היא הלב הפועם של הסרט, מחדירה בדמותה של אוולין נטיות חרדה, אנרגיה חסרת מעצורים וצורך נואש לזרוק הכל ולהציל את הכל בבת אחת. יאו מעבירה את הכוח, החשש והרצינות הנדרשים כדי לגרום לרגשותיה של אוולין להרגיש עמוקים והביצועים הניואנסים שלה יוצאים מן הכלל. קי קואן בולט במיוחד כאן, ומוטל עליו לשחק גרסה בטוחה מאוד של וויימונד, אופטימיסט מצער, ובעלה התמים לעתים קרובות של אוולין. יותר מכל אחד בסרט, ווימונד הוא הדבק שמחזיק את הכל ביחד והשחקן מגלם דמות בלתי נשכחת. הסו כג'וי חושפת את נשמתה והרגשות שהיא מעבירה – כעס, תסכול, אהבה – הם גולמיים ושוברי לב.

הסרט מהרהר בעולם והאם משהו באמת חשוב. האם משהו שווה להילחם עבורו, כאשר הכאוס של החיים בעולם מחובר לרשתות חברתיות, שבו כולם חולקים את תשומת הלב והאנרגיה שלהם בין מחזור חדשות קבוע והרסני, מאבקי החיים וכל סוגיית כפתורי הלייק שעומדים בחזית. הכל חשוב ושום דבר לא משנה, ו-"הכל בכל מקום בבת אחת" מסדר את הבלגן, ומאפשר לאוולין הזדמנות להבין בדיוק מה מרגיש הנבל, ג'ובו טופאקי (הסו), ובו זמנית דוחף אותה להילחם על משהו, כל דבר, גם אם הכל נראה חסר סיכוי. לשם כך, הסרט, משקיע בכל הסצינות הרב-תכליתיות שלו, באופן חביב ומלא תקווה.

הסרט מתמודד היטב עם הנושאים העיקריים שלו, אבל הוא מחמם את הלב ביותר כשהוא מתמקד בדינמיקה של משפחתה של אוולין. היא עייפה מבעלה ומבתה, אבל יש לה גם הרבה בעיות משלה לסדר, בעיות שנובעות ממערכת היחסים של אוולין עצמה עם אביה. אוולין ומשפחתה הם לב הסיפור והיחסים ביניהם – מתוחים, אוהבים, מסובכים – הם הדלק שמחזיק את הסרט. כשהדברים מגיעים לקצה, זה תלוי באוולין לסדר את חוסר שביעות הרצון שלה והבמאים דוחפים לה מיומנויות כדי לעשות זאת, מה שמגיע לשיאו בסיום שיש בו בדיוק את מידת הרגש הנכונה.

מבחינה ויזואלית, "הכל בכל מקום בבת אחת" הוא מרהיב בצבעיו, מוכן לקחת דברים לשלב הבא במטרה לחקור את המולטיוורס וכל מה שהוא מכיל. יש כל כך הרבה מה שקורה וידרשו כמה צפיות חוזרות כדי לתפוס הכל, אבל יש משהו משכר ומהפנט לחלוטין באופן שבו האפקטים והקפיצות הרב-יקומיות משמשות. הבמאים יצרו סרט שמנצל באופן מופתי מדע בדיוני וקטעי פעולה כדי לספר סיפור מהורהר, לבבי ומלא ניואנסים על המשפחה ועל החיים ששווה להילחם עבורם. בסך הכל, בסרט "הכל בכל מקום בבת אחת" יש משהו לכולם, והקהל יימשך לעולמו הדמיוני להפליא של הסרט והמסר שבבסיסו.

הכל בכל מקום בבת אחת | Everything Everywhere All At Once – עכשיו בבתי הקולנוע.