Skip to content

"שלום לך ארץ" בקאמרי: הבטיחו לנו קולות חדשים? אז הבטיחו

במקום הצגה בועטת ויצירתית, קיבלנו אוסף של קלישאות על הירידה מישראל. במקום צעירים שמחפשים משמעות, קיבלנו דמויות שטחיות, שמציגות ישראלים גסי רוח ומעצבנים. במקום מטען תרבותי, קיבלנו הומור נמוך. אנחנו באים לתיאטרון להנות, לעבור חוויה מרגשת, אולי גם ללמוד משהו חדש על עצמנו. לא כדי שיזלזלו באינטליגנציה שלנו

"שלום לך ארץ" בקאמרי: הבטיחו לנו קולות חדשים? אז הבטיחו

במקום הצגה בועטת ויצירתית, קיבלנו אוסף של קלישאות על הירידה מישראל. במקום צעירים שמחפשים משמעות, קיבלנו דמויות שטחיות, שמציגות ישראלים גסי רוח ומעצבנים. במקום מטען תרבותי, קיבלנו הומור נמוך. אנחנו באים לתיאטרון להנות, לעבור חוויה מרגשת, אולי גם ללמוד משהו חדש על עצמנו. לא כדי שיזלזלו באינטליגנציה שלנו

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★

כולנו מכירים את הלהיט של יהורם גאון, "שלום לך ארץ נהדרת". שיר געגועים ואהבה לארץ ישראל. נזכרתי בשיר הזה, כשראיתי את ההצגה "שלום לך ארץ" בביצוע קבוצת הצעירים של הקאמרי (כתבה וביימה מוריה זרחיה). הצגה שמשקפת בדיוק את ההיפך מהשיר של יהורם גאון.

חלומות רדודים. צילום: שמחה ברבירו

מדובר בארבעה סיפורים על צעירים, שהחליטו לרדת מהארץ ולחפש את מזלם בעולם הגדול. הם חולמים על דייט בפאריז, חומוס בברלין, אקזיט בדובאי , לעבוד בעגלות באטלנטה ואיך לעבור שם בשלום את יום כיפור. כל כך משעמם, שמעייף אותי לכתוב את זה. לפי "החלומות" אפשר להבין שלא מדובר במחזה מעמיק במיוחד, אלא בצוותי הוויי ובידור, שיצאו לסיור חוצה יבשות.

ואכן יש בהצגה קטעי הומור, רובם לא מצחיקים, יש נגיעות בחיים עצמם, קצת סקס, שקרים וגעגועים לאמא ולאבא, והרבה דיבורים. הם עזבו את ישראל, אבל ישראל לא עזבה אותם. זה הרעיון אם הצלחתי להבין.

הבמה סובלת הכל. צילום: שמחה ברבירו

הבעיה, שבמקום ארבעה מחזות קצרים, קיבלנו אוסף של קלישאות על הירידה מישראל (כבר לא אומרים "לרדת", אלא לעבור למקום אחר). במקום צעירים שמחפשים משמעות, קיבלנו דמויות שטחיות, שמשקפות ישראלים גסי רוח ומעצבנים. במקום מטען תרבותי, קיבלנו הומור נמוך. במקום הצגה בועטת ויצירתית, קיבלנו את הבינוניות במיטבה. הכל צפוי והבמה סובלת הכל. איפה הקולות החדשים והמבטיחים, שמבטיחים לנו בתוכניה של ההצגה?

"שלום לך ארץ" היא הצגה, שמעלה נושא חשוב ומעניין על דור ה-Y, שמחפש את עצמו ורוצה להגשים חלומות מעבר לים. אבל הי, קצת כבוד לקהל. אנחנו באים לתיאטרון להנות, לעבור חוויה מרגשת, אולי גם ללמוד משהו חדש על עצמנו. לא כדי שיזלזלו באינטליגנציה שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★

כולנו מכירים את הלהיט של יהורם גאון, "שלום לך ארץ נהדרת". שיר געגועים ואהבה לארץ ישראל. נזכרתי בשיר הזה, כשראיתי את ההצגה "שלום לך ארץ" בביצוע קבוצת הצעירים של הקאמרי (כתבה וביימה מוריה זרחיה). הצגה שמשקפת בדיוק את ההיפך מהשיר של יהורם גאון.

חלומות רדודים. צילום: שמחה ברבירו

מדובר בארבעה סיפורים על צעירים, שהחליטו לרדת מהארץ ולחפש את מזלם בעולם הגדול. הם חולמים על דייט בפאריז, חומוס בברלין, אקזיט בדובאי , לעבוד בעגלות באטלנטה ואיך לעבור שם בשלום את יום כיפור. כל כך משעמם, שמעייף אותי לכתוב את זה. לפי "החלומות" אפשר להבין שלא מדובר במחזה מעמיק במיוחד, אלא בצוותי הוויי ובידור, שיצאו לסיור חוצה יבשות.

ואכן יש בהצגה קטעי הומור, רובם לא מצחיקים, יש נגיעות בחיים עצמם, קצת סקס, שקרים וגעגועים לאמא ולאבא, והרבה דיבורים. הם עזבו את ישראל, אבל ישראל לא עזבה אותם. זה הרעיון אם הצלחתי להבין.

הבמה סובלת הכל. צילום: שמחה ברבירו

הבעיה, שבמקום ארבעה מחזות קצרים, קיבלנו אוסף של קלישאות על הירידה מישראל (כבר לא אומרים "לרדת", אלא לעבור למקום אחר). במקום צעירים שמחפשים משמעות, קיבלנו דמויות שטחיות, שמשקפות ישראלים גסי רוח ומעצבנים. במקום מטען תרבותי, קיבלנו הומור נמוך. במקום הצגה בועטת ויצירתית, קיבלנו את הבינוניות במיטבה. הכל צפוי והבמה סובלת הכל. איפה הקולות החדשים והמבטיחים, שמבטיחים לנו בתוכניה של ההצגה?

"שלום לך ארץ" היא הצגה, שמעלה נושא חשוב ומעניין על דור ה-Y, שמחפש את עצמו ורוצה להגשים חלומות מעבר לים. אבל הי, קצת כבוד לקהל. אנחנו באים לתיאטרון להנות, לעבור חוויה מרגשת, אולי גם ללמוד משהו חדש על עצמנו. לא כדי שיזלזלו באינטליגנציה שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן