ביום שישי שעבר  התקיימה הפגנת מקומיים בבית דג'ן, כפר פלסטיני המצוי 10 ק"מ מזרחית לעיר שכם. ההפגנות חוזרות על עצמן בכל יום שישי אחר תפילת הצהריים ומשתתפים בה גברים הכפר מילדים ועד זקנים. כפי שהטיב לתאר אחד המקומיים שלבקשתו לא צילמנו את פניו. להפגנה יש טכסיות קבועה, המקומיים נעים על אדמותיהם הפרטיות נתקלים בתלוליות עפר אותן הקים הצבא ומעבר לקו מסוים מפוזרים באמצעות גז מדמיע. תלוליות העפר נועדו להפריד את הכפר מאדמותיו במזרח באזור בקעת הירדן. התירוץ לחסימה זו הוא צרכי בטחון להגנה על חוות יחיד של מתנחל יהודי שהוקמה מצפון מזרח לכפר ותפס שליטה על דעת עצמו ב 25 אלף דונם אדמה חקלאית כשהוא כבעלי ההיאחזות הלא חוקית עוסק במרעה. עיסוק זה – רעיית בקר וצאן לא נבחר במקרה. רעיית צאן ובקר מהווה דרך בטוחה לכסות את השטח גדול מאדמות הכפר וגוררת את הצבא לאבטחה מרחבית בהיקפים גדולים להגנת המתנחל וחבריו. חוות "קוקו" מצויה על רכס ובו מספר התנחלויות לא חוקיות כשביניהן נסללות דרכי מעבר ומועברים מים. החל בחוות 'סקאלי, הקיימת מזה 20 שנה ועד לחוות קוקו שהוקמה בשנה החולפת. שטחים על גבי שטחים נתפסים על ידי מתנחלים תחת עיניה העמומות לרווחה של המדינה ובעידוד כלכלי סמוי וגלוי של המועצות האזוריות.

הסבר מפי פלסטיני. מדוע אנו מפגינים? מי לקח לנו את האדמות

בשישי האחרון, הריטואל חזר על עצמו המפגינים הגיעו, חיילי צה"ל שערם תלוליות עפר גדולות על דרך העפר היחידה המחברת בין כפר לאדמותיו החקלאיות, על מנת לחסום בפני הפלסטינים את התנועה לשם, מצויים מאחורי תלולית וכשהפלסטינים מתקרבים, הם עולים על הגבעה הסמוכה ככוח חיץ בין  ה"מתפרעים" הפלסטינים לבין היהודים: חוות קוקו. רימוני גז, רימוני הלם ואם צריך כדורי מתכת מצופה גומי שפגיעתם עלולה לגרום לנזק פיזי קשה ואף למוות, אך איננה מוגדרת כשימוש בירי קליעים חיים. עוד שישי של הפגנות. הפעם ההפגנה עברה בלי נפגעים.