מוזיאון ארצות המקרא יקיים מפגש ייחודי עם מעצב האופנה הנודע ויקטור (ויוי) בלאיש ועיתונאי האופנה איתי יעקב בעקבות התערוכה "חזרה למקור: פגישה עם ציפורים עתיקות". בלאיש פועל בישראל לאחר שנים רבות באיטליה, מוצא השראה רבה בטבע, לרבות בציפורים, שמופיעות בשמלות המשי המרחפות שהוא מעצב בשילוב נוצות, צבעוניות ייחודית ותנועה בבגד. הוא עושה שימוש בטקסטיל עכשווי והדפסים דיגיטליים לצד עבודות יד עמלניות. המפגש בין הציפורים העתיקות שמוצגות בתערוכה לבין עבודתו החדשנית של בלאיש, מבטיח מפגש על-זמני על קו התפר שבין השראה לעשייה.
בלאיש הוא מבכירי מעצבי האופנה בישראל. הוא מציג בקביעות בשבוע האופנה ולאורך השנים הלביש מפורסמות רבות.
זוהי הפעם הראשונה בה ידבר על עבודתו מול קהל. את הערב יפתח איתי יעקב בהרצאה קצרה על ההיסטוריה של הקשר בין לבוש לבין חיות לאורך ההיסטוריה.

רביעי 11.5 19:00 במסגרת הרצאות ימי רביעי. ללא תשלום נוסף לדמי הכניסה.

גלריית קיר1 בבית הקפה תמול שלשום בירושלים פתחה תערוכה חדשה "בחזרה לשולח" ובה למעלה מ-20 רישומים של האמן הבינתחומי מקס אפשטיין, המשלבים טקסט שבעליו איננו מזוהה עם דימויים מקוריים.

שם התערוכה 'בחזרה לשולח' לקוח מתחומי משלוחי הדואר וצופן בתוכו סיפור ייחודי המצביע על היווצרותה של התערוכה. הכל החל כשמקס אפשטיין, תושב השכונה הציורית עין כרם, מצא באחד משיטוטיו בשכונה ערימת תיקיות ארוזה ברישול באריזת קרטון. הוא לא ידע מה יהיה בגורלה של הערימה אך כדרכו, לקח את ה"מציאה" אליו לסטודיו, שם גילה כי מדובר במעין "ארכיון" פרטי וייחודי הכולל מכתבים בעברית בכתב יד, מכתבים בגרמנית ובאנגלית בדפוס, מסמכי פרויקט כלשהו ברוסית ומעטפות שונות מהשנים 1974-1968. כאמן שבדרך כלל איננו מתחיל את יצירותיו על "לוח חלק",  השתמש מקס אפשטיין בטקסטים שמצא כבסיס לרישומים חדשים כאשר הטקסטורה והטקסט הופכים לחלק אינטגרלי מהרישום ומקבלים משמעות נוספת.

אוצרת: רינה פלד

נעילה 19.6.22

גלריית קיר1 בתמול שלשום, נחלת שבעה ירושלים

בית הנסן פתח תערוכה שנאצרה במסגרת פרויקט גמר בתכנית לתואר מוסמך במדיניות ותאוריה של האמנויות, בצלאל. האוצרות הקולקטיבית מייצגת שיתוף פעולה ארוך טווח של קבוצת למידה. התערוכה מאגדת נקודות מבט אוצרותיות מגוונות, ומשמרת קולות אינדיווידואליים שנולדו מתוך קשר אישי של כל אחת ואחד מן האוצרים.ות עם האמנים.ות.

מֶשָלְיָה (المشالية, meshalya), היא יצירת מבוא אינסטרומנטלית לתזמורת המנגנת בסגנון אנדלוסי מרוקאי, שמקורה בספרד של המאה ה-9; זו נעימת פתיחה המנוגנת בחופשיות ללא מקצב. משליה היא רגע כיוון הכלים, השלב הראשוני והיסודי בתהליך ביצוע היצירה; היא תמצית המוטיבים המלודיים של הפרק המוזיקלי המדוד שעתיד להתנגן. המשליה נשמעת כאלתור, אך למעשה היא כתובה ובעלת מתווה ברור. היא מניחה את היסודות, מציגה את מנעד הצלילים האפשרי וקובעת את החוקיות המלודית של הפרק המוזיקלי שיבוא אחריה.

העבודות בתערוכה, כמכלול אודיו-ויזואלי, מתחקות אחר המשליה, אחר הכלים המבקשים להגיע לאיזון השיח ביניהם. המושג "משליה" עובר משפת המוזיקה האנדלוסית למנעד של תחומי מדיה בשדה האמנות. תנועת היד של הנגנים מקבלת משמעות ויזואלית כסימן, דימוי או צורה: סאונד מיתרגם לחומר, מיתרגם לקו, מיתרגם למילה.

נעילה: 28.5.22

בית הנסן, רח' גדליהו אלון 14, ירושלים

מוזיאון ישראל חושף יצירה ייחודית של הסוריאליסט רנה מגריט. "טירה בפירנאים" היא מהיצירות המוכרות ביותר של מגריט, מהנודעים באמני התנועה הסוריאליסטית. בשנות ה־20 של המאה הקודמת הוא הצטרף לחבורת האמנים הצעירים שהדימויים שיצרו ביטאו את מעמקי הנפש והיללו את התת־מודע ואת עולם החלומות. ואולם מגריט פיתח סגנון משלו – הוא התמקד בעולם הנראה לעין, טשטש את הגבול בין מציאות לדמיון והזמין את צופיו לשקול מחדש את תפיסותיהם בנוגע לאמנות.

את "טירה בפירנאים" הולידה הזמנה מחברו הקרוב של מגריט, האמריקני הארי טורצ'ינר – השניים התכתבו ביניהם, מתווים ומכתבים הוחלפו בין היבשות ולבסוף נשלחה התוצאה לניו־יורק לשביעות רצונו המלאה של המזמין. טורצ'ינר היה גם ידיד קרוב של מוזיאון ישראל וממייסדיו, וקשריו החמים עם המוסד הירושלמי הם שהביאוהו להעניק את הציור מתנה למוזיאון בשנת 1985, לרגל חגיגות העשרים להיווסדו.

היצירה שועתקה שוב ושוב, כיכבה על כריכות ספרים, נסקרה בעיתונות ובתקשורת המצולמת וריתקה אליה הוגי דעות, אנשי מדע וכמובן חוקרי אמנות ואמנים. בתערוכה מוצגות לצד גולת הכותרת מאוסף המוזיאון גם יצירות שהובאו לראשונה לארץ, המדגימות את התפתחות מוטיב האבן בעבודותיו של מגריט, וכן השפעות שהיו לעבודתו הנודעת על אחרים.

אוצרת: אפרת אהרון

נעילה: 18.10.22

מוזיאון ישראל, ירושלים, שדרות רופין 11 הקריה, ירושלים