Skip to content

גיבורה ואהובה – תנ"צ אהובה תומר ז"ל

ערב יום הזיכרון לזכר חללי ישראל מערכות ישראל, מגפון מעלה את זכרה של מפקדת תחנת חיפה, תנ"צ אהובה תומר שנספתה באסון הכרמל ב-2010. יהי זכרה ברוך

גיבורה ואהובה – תנ"צ אהובה תומר ז"ל

ערב יום הזיכרון לזכר חללי ישראל מערכות ישראל, מגפון מעלה את זכרה של מפקדת תחנת חיפה, תנ"צ אהובה תומר שנספתה באסון הכרמל ב-2010. יהי זכרה ברוך

אפתח ואומר למען ההגינות כי בכל הקשור לתנ"צ אהובה תומר ז"ל, אני משוחד לגמרי. נדמה לי שלא אטעה ואומר כי כל מי שהכירה הפך למשוחד. שוטרת, קצינה, מפקדת ומעל הכל ישירה, ישרה, חרוצה, אסרטיבית ושובת לב בכנותה וישירותה. תובעת מסביבתה את המקסימום ונתנת את המקסימום פלוס. זו אהובה תומר שרצה אל האש. ואולי לא הייתה כזו, לא הייתה משלמת בחייה באותו יום ארור.
הכרתי את תומר והיא הייתה המשטרה בהא הידיעה שראיתי מול עיניי. שוטרת שייצגה את החוק והסדר בתבונה, רגישות, אסרטיביות, כנה, ישרה ואמתית.  בשנת 1997 עשתה הקצינה המוערכת היסטוריה, והייתה לאישה הראשונה בישראל שמונתה למפקדת תחנת משטרה – בנהריה. מפקד מחוז צפון, אז – ניצב אליק רון,  העריך אותה ואת יכולותיה ומינה אותה למפקדת תחנת נהרייה. בתקופה  ההיא כיסיתי ככתב מוניציפלי את האזור ההוא. הידיעה כי אישה מונתה לתפקיד מפקדת תחנה, הגיעה גם אלי, סוקרנתי  וביקשתי להכיר את מפקדת תחנת נהריה.
צלצלתי, הצגתי את עצמי וציפיתי ל: 'דבר עם המזכירה, תתאם אתה מועד ושעה", אבל אהובה לא היססה לשנייה "סבבה, בוא", היא אמרה. גם בטלפון לא שיחקה את המפקדת הבכירה. פשוט ענתה לי בגובה העיניים.
לא חיכיתי יותר מידי, הנעתי את האופנוע  ובאתי. תחנת נהריה הישנה היתה בנויה כמו שאר תחנות המשטרה המנדטוריות. 2 קומות וחצר. טיפסתי למשרדה ומזכירתה הנהנה לעברי בראשה ואמרה: תיכנס. נכנסתי למשרדה, ציפיתי למצוא לפני אישה קשוחת מבט ופנים חמורות וגיליתי זוג עיניים כחולות שהביטו בי בחיוך.
"אהלן, טוב שבאת, שב", היא אמרה, "רוצה קפה". שעה ויותר שהייתי במשרד מפקדת התחנה. בתוך כך נכנסו אנשי משטרה, והיא לא נתנה לי להפריע. דיברה איתם, הורתה, אישרה וחזרה אלי. 'קודם העבודה, אח"כ אתה', היא אמרה לי בלי מילים. מאז, התאהבתי ו"שרצתי" במשרדה לא מעט פעמים. תומר התייחסה ברצינות לשאלותי ומעולם לא דחתה אותי על הסף. בתחנת המשטרה למדו במהירות שאפשר וכדאי לחיות איתה בסדר, כי אז יקבלו גב ותמיכה. היא נתנה את המקסימום ודרשה את אותה התכונה.
בתקופה ההיא, כשיצא לי לשוחח עם מפקדה אליק רון אודותיה, שמעתי ממנו תמיד קורת רוח והערכה עצומה לקצינה הזו, רון ציפה שתתקדם גובה, אפילו גבוה מאוד. ראש עיריית נהריה, אז, ז'קי סבג, לא הסתדר היטב עם תומר שסירבה ל"ישר קו" עם העירייה וראשה. אהובה סירבה להתכופף והדברים הגיעו עד כדי כך שאליק רון נדרש להתערב ולערוך את הסולחה בין השניים. לימים שאלתי אותה עם התכופפה באותה סולחה היא תקעה בי זוג עיניים כחולות וחייכה: מי? אני?. מן תומר שכזו.

אהובה תומר ז"ל (צילום באדיבות אחיה ראב"ד)

שנתיים לאחר מכן, הגיעו ימים קשים. בשנת -1999 אהובה הושעתה מתפקידה לאחר שהואשמה והועמדה לדין יחד עם בן זוגה (דני רוזן) בחשד על קבלת כספים במרמה. תומר גם הואשמה שעשתה שימוש במידע משטרתי כדי לסייע לבן זוגה בעסקים. היא דחתה את האשמות מכל. כששאלתי אותה לדעתה, מי תפר לה את תיק, השיבה: זה לא מה שחשוב. מה שחשוב שאני נקיה מכל אשמה ואני גם אוכיח את זה.
אהובה הושעתה מתפקידה ושהתה בביתה שמצפה מנות. נסעתי לבקרה מספר פעמים בביתה וחשבתי לעצמי כי אצטרך לעודד אישה אסרטיבית וחזקה ש'הלבישו' עליה תיק.
טעיתי בגדול – מצאתי לפני את אותה קצינת משטרה על אזרחי, חזקה, בטוחה בעצמה ובמעשיה ובצדקתה ומסרבת להתכופף, להגיע לפשרה. כן, הציעו לה סוג של פשרה. היא סירבה אפילו לשמוע על כך. באחת מהפעמים שהגעתי לבקרה וזה היה לאחר חקירה קשוחה שעברה עלי במח"ש, ואלו לא עשו לה הנחות. יומיים היא נחקרה. דמינו לכם את הקצינה הזו יושבת מול חוקרי המחלקה לחקירות שוטרים. "איך היה?", שאלתי אותה, אחרי שחזרה,  "קטן עלי", היא השיבה ואפילו לרגע אחד לא נשמעה מרירות בקולה.  "חקרו אותי וטוב שחקרו, וזהו". זה לא נגמר בחודשיים ולא בשנתיים. חמש שנים, ניהלה תומר מאבק משפטי עיקש והמשיכה להילחם על חפותה, עד אשר היא ובן זוגה זוכו מכל אשמה. היא לא הייתה מוכנה לפחות מכך.

צילום: דוברות משטרת ישראל)
אהובה תומר וסגניתה סנ"צ אתי מאירסון (צילום: דוברות משטרת ישראל)

תומר חזרה לעבודתה ושירתה בתפקידים מבצעיים, ביניהם כראש אגף המבצעים של מחוז הצפון ולאחר מכן כסגנית מפקד תחנת חיפה, בין היתר בתקופת מלחמת לבנון השנייה ולאחר מכן כמפקדת תחנת חיפה, התחנה הגדולה בישראל. קציני משטרה בכירים נבאו אז שאהובה תתמנה יום אחד לתפקיד מפכ"לית המשטרה. מפקד מחוז הצפון, בשנים 2007-2004, ניצב דן רונן אמר עליה בטקס אזכרה: "אהובה הייתה אישה יוצאת דופן, נחושה לבצע כל פעילות. באופייה הוכיחה שאין הבדל בין גבר לאישה הן בביצוע תפקיד פיקודי בשטח והן במילוי תפקיד פיקודי בכיר. בשנים שהכרתי אותה היא התגלתה כאישה שאפשר לסמוך עליה במשימות מורכבות ובפיקוד על אנשים".
הוא צדק, הישגיה ושאיפותיה שהובילו בשנת 2009 למינויה כמפקדת תחנת חיפה, הובילוה לתפקיד שהניע אותה לרוץ אל הלהבות ולנסות להציל את עשרות חניכי שירות בתי הסוהר שנלכדו באוטובוס. סגניתה דאז סנ"צ אתי מאירסון (היום מפקדת מתנ"א), מספרת שביומה הראשון של תומר כמפקדת תחנה, היא קראה לסגניתה למשרד, סגרה על שתיהן את הדלת ואמרה לה: "שיהיה לך ברור, אני המפקדת ואת הסגנית שלי שזה תפקיד קשה, אבל מחוץ למשרד אנחנו צוות".


דקות ספורות לפני האסון (צילום מסך חדשות 2 לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

אהובה תומר נולדה ב-14 באוקטובר 1957 בברית המועצות ועלתה לישראל כשהייתה בת שנתיים. היא גדלה בקריית אתא והצטרפה למשטרה ב-15 בינואר 1982, לאחר שסיימה את שירותה כקצינה בצה"ל. בנובמבר 1982 היא הצטרפה למשטרת ישראל.
ב – 2 באוקטובר 2010 פרצה בכרמל השרפה המכונה גם "אסון הכרמל". שרפת יער נרחבת, שהתרחשה בחג החנוכה חנוכה ונמשכה עד ה- 6 בדצמבר . זו הייתה השריפה הגדולה ביותר שחוותה ישראל. בשעה 15:30 נע אוטובוס צוערי קורס קצינים של שירות בתי הסוהר בין מחצבות קדומים לבית אורן, ואחריו ניידות משטרה. לפתע שינתה הרוח את כיוונה והחלה שולחת לשונות אש שורפות אל עבר האוטובוס, קירות ענק של אש חסמו את ציר התנועה, אחזו בכול וכילו במהירות שיא כל שמץ חיים. אהובה שהייתה מתחילת האירוע בצוות הפיקוד נסעה ברכבה מאחורי האוטובוס. מאחוריה נסעו בניידת תת-ניצב ליאור בוקר ורב-פקד איציק מלינה, במסגרת תפקידם, כדי לסייע בפעולות חסימת הצירים, הפינוי וההצלה אשר התנהלו באזור. כל השלושה נספו בשריפה. מכוניתה של אהובה נשרפה והיא נפצעה קשה מאוד. היא הובהלה תחילה לבית החולים כרמל. לאחר שמצבה יוצב, היא הועברה לבית החולים רמב"ם בחיפה, שם נלחמה על חייה במשך ארבעה ימים ולאחריהם נפטרה.

אפתח ואומר למען ההגינות כי בכל הקשור לתנ"צ אהובה תומר ז"ל, אני משוחד לגמרי. נדמה לי שלא אטעה ואומר כי כל מי שהכירה הפך למשוחד. שוטרת, קצינה, מפקדת ומעל הכל ישירה, ישרה, חרוצה, אסרטיבית ושובת לב בכנותה וישירותה. תובעת מסביבתה את המקסימום ונתנת את המקסימום פלוס. זו אהובה תומר שרצה אל האש. ואולי לא הייתה כזו, לא הייתה משלמת בחייה באותו יום ארור.
הכרתי את תומר והיא הייתה המשטרה בהא הידיעה שראיתי מול עיניי. שוטרת שייצגה את החוק והסדר בתבונה, רגישות, אסרטיביות, כנה, ישרה ואמתית.  בשנת 1997 עשתה הקצינה המוערכת היסטוריה, והייתה לאישה הראשונה בישראל שמונתה למפקדת תחנת משטרה – בנהריה. מפקד מחוז צפון, אז – ניצב אליק רון,  העריך אותה ואת יכולותיה ומינה אותה למפקדת תחנת נהרייה. בתקופה  ההיא כיסיתי ככתב מוניציפלי את האזור ההוא. הידיעה כי אישה מונתה לתפקיד מפקדת תחנה, הגיעה גם אלי, סוקרנתי  וביקשתי להכיר את מפקדת תחנת נהריה.
צלצלתי, הצגתי את עצמי וציפיתי ל: 'דבר עם המזכירה, תתאם אתה מועד ושעה", אבל אהובה לא היססה לשנייה "סבבה, בוא", היא אמרה. גם בטלפון לא שיחקה את המפקדת הבכירה. פשוט ענתה לי בגובה העיניים.
לא חיכיתי יותר מידי, הנעתי את האופנוע  ובאתי. תחנת נהריה הישנה היתה בנויה כמו שאר תחנות המשטרה המנדטוריות. 2 קומות וחצר. טיפסתי למשרדה ומזכירתה הנהנה לעברי בראשה ואמרה: תיכנס. נכנסתי למשרדה, ציפיתי למצוא לפני אישה קשוחת מבט ופנים חמורות וגיליתי זוג עיניים כחולות שהביטו בי בחיוך.
"אהלן, טוב שבאת, שב", היא אמרה, "רוצה קפה". שעה ויותר שהייתי במשרד מפקדת התחנה. בתוך כך נכנסו אנשי משטרה, והיא לא נתנה לי להפריע. דיברה איתם, הורתה, אישרה וחזרה אלי. 'קודם העבודה, אח"כ אתה', היא אמרה לי בלי מילים. מאז, התאהבתי ו"שרצתי" במשרדה לא מעט פעמים. תומר התייחסה ברצינות לשאלותי ומעולם לא דחתה אותי על הסף. בתחנת המשטרה למדו במהירות שאפשר וכדאי לחיות איתה בסדר, כי אז יקבלו גב ותמיכה. היא נתנה את המקסימום ודרשה את אותה התכונה.
בתקופה ההיא, כשיצא לי לשוחח עם מפקדה אליק רון אודותיה, שמעתי ממנו תמיד קורת רוח והערכה עצומה לקצינה הזו, רון ציפה שתתקדם גובה, אפילו גבוה מאוד. ראש עיריית נהריה, אז, ז'קי סבג, לא הסתדר היטב עם תומר שסירבה ל"ישר קו" עם העירייה וראשה. אהובה סירבה להתכופף והדברים הגיעו עד כדי כך שאליק רון נדרש להתערב ולערוך את הסולחה בין השניים. לימים שאלתי אותה עם התכופפה באותה סולחה היא תקעה בי זוג עיניים כחולות וחייכה: מי? אני?. מן תומר שכזו.

אהובה תומר ז"ל (צילום באדיבות אחיה ראב"ד)

שנתיים לאחר מכן, הגיעו ימים קשים. בשנת -1999 אהובה הושעתה מתפקידה לאחר שהואשמה והועמדה לדין יחד עם בן זוגה (דני רוזן) בחשד על קבלת כספים במרמה. תומר גם הואשמה שעשתה שימוש במידע משטרתי כדי לסייע לבן זוגה בעסקים. היא דחתה את האשמות מכל. כששאלתי אותה לדעתה, מי תפר לה את תיק, השיבה: זה לא מה שחשוב. מה שחשוב שאני נקיה מכל אשמה ואני גם אוכיח את זה.
אהובה הושעתה מתפקידה ושהתה בביתה שמצפה מנות. נסעתי לבקרה מספר פעמים בביתה וחשבתי לעצמי כי אצטרך לעודד אישה אסרטיבית וחזקה ש'הלבישו' עליה תיק.
טעיתי בגדול – מצאתי לפני את אותה קצינת משטרה על אזרחי, חזקה, בטוחה בעצמה ובמעשיה ובצדקתה ומסרבת להתכופף, להגיע לפשרה. כן, הציעו לה סוג של פשרה. היא סירבה אפילו לשמוע על כך. באחת מהפעמים שהגעתי לבקרה וזה היה לאחר חקירה קשוחה שעברה עלי במח"ש, ואלו לא עשו לה הנחות. יומיים היא נחקרה. דמינו לכם את הקצינה הזו יושבת מול חוקרי המחלקה לחקירות שוטרים. "איך היה?", שאלתי אותה, אחרי שחזרה,  "קטן עלי", היא השיבה ואפילו לרגע אחד לא נשמעה מרירות בקולה.  "חקרו אותי וטוב שחקרו, וזהו". זה לא נגמר בחודשיים ולא בשנתיים. חמש שנים, ניהלה תומר מאבק משפטי עיקש והמשיכה להילחם על חפותה, עד אשר היא ובן זוגה זוכו מכל אשמה. היא לא הייתה מוכנה לפחות מכך.

צילום: דוברות משטרת ישראל)
אהובה תומר וסגניתה סנ"צ אתי מאירסון (צילום: דוברות משטרת ישראל)

תומר חזרה לעבודתה ושירתה בתפקידים מבצעיים, ביניהם כראש אגף המבצעים של מחוז הצפון ולאחר מכן כסגנית מפקד תחנת חיפה, בין היתר בתקופת מלחמת לבנון השנייה ולאחר מכן כמפקדת תחנת חיפה, התחנה הגדולה בישראל. קציני משטרה בכירים נבאו אז שאהובה תתמנה יום אחד לתפקיד מפכ"לית המשטרה. מפקד מחוז הצפון, בשנים 2007-2004, ניצב דן רונן אמר עליה בטקס אזכרה: "אהובה הייתה אישה יוצאת דופן, נחושה לבצע כל פעילות. באופייה הוכיחה שאין הבדל בין גבר לאישה הן בביצוע תפקיד פיקודי בשטח והן במילוי תפקיד פיקודי בכיר. בשנים שהכרתי אותה היא התגלתה כאישה שאפשר לסמוך עליה במשימות מורכבות ובפיקוד על אנשים".
הוא צדק, הישגיה ושאיפותיה שהובילו בשנת 2009 למינויה כמפקדת תחנת חיפה, הובילוה לתפקיד שהניע אותה לרוץ אל הלהבות ולנסות להציל את עשרות חניכי שירות בתי הסוהר שנלכדו באוטובוס. סגניתה דאז סנ"צ אתי מאירסון (היום מפקדת מתנ"א), מספרת שביומה הראשון של תומר כמפקדת תחנה, היא קראה לסגניתה למשרד, סגרה על שתיהן את הדלת ואמרה לה: "שיהיה לך ברור, אני המפקדת ואת הסגנית שלי שזה תפקיד קשה, אבל מחוץ למשרד אנחנו צוות".


דקות ספורות לפני האסון (צילום מסך חדשות 2 לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

אהובה תומר נולדה ב-14 באוקטובר 1957 בברית המועצות ועלתה לישראל כשהייתה בת שנתיים. היא גדלה בקריית אתא והצטרפה למשטרה ב-15 בינואר 1982, לאחר שסיימה את שירותה כקצינה בצה"ל. בנובמבר 1982 היא הצטרפה למשטרת ישראל.
ב – 2 באוקטובר 2010 פרצה בכרמל השרפה המכונה גם "אסון הכרמל". שרפת יער נרחבת, שהתרחשה בחג החנוכה חנוכה ונמשכה עד ה- 6 בדצמבר . זו הייתה השריפה הגדולה ביותר שחוותה ישראל. בשעה 15:30 נע אוטובוס צוערי קורס קצינים של שירות בתי הסוהר בין מחצבות קדומים לבית אורן, ואחריו ניידות משטרה. לפתע שינתה הרוח את כיוונה והחלה שולחת לשונות אש שורפות אל עבר האוטובוס, קירות ענק של אש חסמו את ציר התנועה, אחזו בכול וכילו במהירות שיא כל שמץ חיים. אהובה שהייתה מתחילת האירוע בצוות הפיקוד נסעה ברכבה מאחורי האוטובוס. מאחוריה נסעו בניידת תת-ניצב ליאור בוקר ורב-פקד איציק מלינה, במסגרת תפקידם, כדי לסייע בפעולות חסימת הצירים, הפינוי וההצלה אשר התנהלו באזור. כל השלושה נספו בשריפה. מכוניתה של אהובה נשרפה והיא נפצעה קשה מאוד. היא הובהלה תחילה לבית החולים כרמל. לאחר שמצבה יוצב, היא הועברה לבית החולים רמב"ם בחיפה, שם נלחמה על חייה במשך ארבעה ימים ולאחריהם נפטרה.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן