Skip to content

כישוף מתון

  ומה בין המכשפות של הנדל לאופנוענים ג'ימס דין ומרלון ברנדו ובין אלצ'ינה לגלוריה סוונסון האופרה הישראלית מעלה גרסה הוליוודית לאופרת הבארוק של הנדל "אלצ'ינה" על פי ליברטו של לודוביקו אריוסטו בניצוח איתן שמייסר ובימוי עידו ריקלין, מעצב תפאורה: רוני תורן; תלבושות: אורן דר; תאורה: אבי יונה בואנו; תנועה: יפתח מזרחי; וידיאו: נמרוד צין יונתן […]

כישוף מתון

  ומה בין המכשפות של הנדל לאופנוענים ג'ימס דין ומרלון ברנדו ובין אלצ'ינה לגלוריה סוונסון האופרה הישראלית מעלה גרסה הוליוודית לאופרת הבארוק של הנדל "אלצ'ינה" על פי ליברטו של לודוביקו אריוסטו בניצוח איתן שמייסר ובימוי עידו ריקלין, מעצב תפאורה: רוני תורן; תלבושות: אורן דר; תאורה: אבי יונה בואנו; תנועה: יפתח מזרחי; וידיאו: נמרוד צין יונתן […]

 

ומה בין המכשפות של הנדל לאופנוענים ג'ימס דין ומרלון ברנדו ובין אלצ'ינה לגלוריה סוונסון

האופרה הישראלית מעלה גרסה הוליוודית לאופרת הבארוק של הנדל "אלצ'ינה" על פי ליברטו של לודוביקו אריוסטו בניצוח איתן שמייסר ובימוי עידו ריקלין, מעצב תפאורה: רוני תורן; תלבושות: אורן דר; תאורה: אבי יונה בואנו; תנועה: יפתח מזרחי; וידיאו: נמרוד צין יונתן שחוח

ריקוד: תמרה נבות; מוטי סטפק; דורון פלורנטין וניצן ניסימוב

בהשתתפות תזמורת בארוקדה

המשכן לאמנויות הבמה, 18.5.2022

העלאת אופרת סריה בארוקית בעידן האינסטנט תובעת ליהוק של אמנים שמשכמם ומעלה שיכולים לעמוד באתגרים הווירטואוזיים שמציב להם הנדל וקהל שיכול להזדהות עם גיבורי העלילה והדרמה המועלית.

ובראש ובראשונה – האופרה הבארוקית בנויה מסצנות סצנות – תמונות "מודבקות". כדי לשבור את הסטאטיות של האופרה קשר אותה הפעם הבמאי למסורת הקולנועית של הסרט האילם. גם כאן וגם באופרה חייבים הגיבורים לאלתר. וכך הצליח הבמאי להגיע לסיפור עם רצף עלילתי יפה. לדבריו בלב האופרה דמות אישה/מכשפה הבודה עולם שקרי ממש כמו דמויות הנשים ההוליוודיות ל'רשעותן" עוצמה מאגית. במהלך האופרה הופכת הדמות לגיבורה רומנטית שבורת לב ומעוררת חמלה עמה מזדהה הקהל, דוגמת אלצ'ינה.

המכשפות- המקוננות

אלצ'ינה, תמונה של יוסי צבקר

גיבורי האופרה לא הופיעו בלבוש הנתפס כ"עתיק". קשה היה לחוש בביצוע זה ב – "מכשפות" מטילות מורא – אלא יותר במקוננות המבכות את מר גורלה של הגיבורה הראשית – אלצ'ינה שבורת הלב. עיבוד הפרטים היה חכם ונפלא. למשל – אלצ'ינה אכולת הקנאה הייתה בפתיחה עם שמלה ירוקה (מקנאה) שהפכה בתום האופרה ל"אלת הנקם" בשחור וזהוב. לעומתה לבשה אחותה, מורגנה – הילה פחימה שמלת כלה צחורה. רוג'רו בעל הקול המלאכי הופיע בגרסה זו כ- "אופנוען" מה שלא התיישב בהכרח עם טוהר שירתו.

את האופרה פתחה תזמורת בארוקדה שניגנה בביצוע ריתמי עם ניגודים יפים בדינמיקה. תחת שרביטו של איתן שמייסר הובלטו כל הדגשים. ההאטות בסוף כל פראזה היו יפות והניגוד של הקשתות היה מרשים. הפתיחה נוגנה בצליל שטוח אך הייתה מאד לירית. התזמורת הגבירה את המתח וניגנה בלכידות מרשימה כשהיא חותמת את הפסקאות. לפעמים קצת 'חבטו' הנגנים אבל הם ניגנו ביחד והוסיפו לאווירת העליצות הבהירה למשל בסוף המערכה הראשונה. יותר מכול הייתה הפעם התזמורת משתתף פעיל באופרה וחלק משירת הסולנים – כך למשל הוסיף החליל בסוף המערכה הראשונה לאווירת העליצות הבהירה. התזמורת חיקתה את שירת הסולנים ותמכה בה אך לעתים לא הייתה מתואמת עם השירה וניגנה מהר יותר מהסולנים.

אלצינה, תמונה של יוסי צבקר

הליהוק היה מצוין – דומה שיעל לוויטה כמו נולדה לשיר את תפקידה התובעני של אלצ'ינה – היא הצליחה להעביר גם את הדרמטיות של התשוקה והקנאה שדרה בכפיפה אחת עם הליריות והרכות של דמותה. היא הפגינה כישרון דרמטי והצליחה לשמור על המתח ו'להחזיק' את האופרה שעתיים וחצי. היא היטיבה לשחק את תפקידה והרעיפה מבטי קנאה של אישה פגועה. היה לקולה מנעד גדול אם כי קצת "לחצה" כשהעפילה לגבהים אבל הקישוטים שלה זהרו בניקיונם.  גם ה"צליל דרון" שלה היה נקי ויפה.  היא הייתה "תלת ממדית" ושרה בסערה ולסירוגין בליריות כובשת. יפה במיוחד היה ה"צליל ראש" שלה. התזמורת לוותה אותה בלכידות. מה שקצת פגע ביפי שירתה והקולורטורה המרשימה שלה הייתה נטייתה לוויבראטו. במערכה השנייה היא שרה את האריה crudele (אכזר) בעומק תלת ממדי ובליריות אם כי היה נדמה לעתים שהיא שרה קצת מעל לרגיסטר הטבעי שלה.

אלצינה, צילום יוסי צבקר

אלצ'ינה, תמונה של יוסי צבקר

כשהעפילה לצליל הגבוה שלה הייתה דרמטית ומלאת רכות מלטפת של אישה בודדה. היא שרה את תפקידה בניקיון ובליריות ובנתה דינמיקה מרשימה כשהתזמורת תמכה בה גם בקשתות.  היא שמרת על מתח וגיוונה את החזרות.  אף הקישוטים שלה היו יפים.

את תפקיד אחותה מורגנה גילמה הסופרן הילה פחימה בכישרון משחק מופלא. קולה זהר בניקיונו כששרה את הקולרטורה התובענית שלה.

מי ששיחקה נהדר את תפקיד הנער הייתה ענת צ'רני אך קולה נעדר נוכחות והיה קטן מדי.

הבריטון עודד רייך הוסיף קצת פלפל לביצוע וגילם את תפקיד מליסו – ידידו של רוג'רו – בריתמיות ובניקיון.

מעל כולם הרשים ביפי קולו ושירתו המשוחררת זמר הקונטרה טנור הדרום קוריאני וינס ריי שגילם את תפקיד רוג'רו —  הגיבור הראשי סביבו מתרחשת העלילה בכישרון.  הוא העפיל לגבהי תפקידו ושר את הקולרטורה שלו ללא כל מאמץ ולעתים באנפוף קל.

בסוף המערכה השנייה ניגן הכינור את האריה שלו באטיות וליריות מכוונת. הטנור איתן דרורי גילם את תפקידו של אורוונטה בשירה לירית מרשימה.

ולפתע בתום האופרה פלחה את האוויר ירייה – כאשר אלצ'ינה אכולת הקנאה שרב לה מכל אהובותיו של רוג'רו יורה בו. אלא שסיומת זו לא התיישבה עם רוח האופרה סריה האמורה להסתיים תדיר ב-"happy end".

וכך התענג הקהל על יפי שירתם הזכה והלירית של גיבורי האופרה שהיטיבו להבליט את בדידותם הערירית הנואשת וכמיהתם לאהבה גם בבימוי החדשני של עידו ריקלין

 

ומה בין המכשפות של הנדל לאופנוענים ג'ימס דין ומרלון ברנדו ובין אלצ'ינה לגלוריה סוונסון

האופרה הישראלית מעלה גרסה הוליוודית לאופרת הבארוק של הנדל "אלצ'ינה" על פי ליברטו של לודוביקו אריוסטו בניצוח איתן שמייסר ובימוי עידו ריקלין, מעצב תפאורה: רוני תורן; תלבושות: אורן דר; תאורה: אבי יונה בואנו; תנועה: יפתח מזרחי; וידיאו: נמרוד צין יונתן שחוח

ריקוד: תמרה נבות; מוטי סטפק; דורון פלורנטין וניצן ניסימוב

בהשתתפות תזמורת בארוקדה

המשכן לאמנויות הבמה, 18.5.2022

העלאת אופרת סריה בארוקית בעידן האינסטנט תובעת ליהוק של אמנים שמשכמם ומעלה שיכולים לעמוד באתגרים הווירטואוזיים שמציב להם הנדל וקהל שיכול להזדהות עם גיבורי העלילה והדרמה המועלית.

ובראש ובראשונה – האופרה הבארוקית בנויה מסצנות סצנות – תמונות "מודבקות". כדי לשבור את הסטאטיות של האופרה קשר אותה הפעם הבמאי למסורת הקולנועית של הסרט האילם. גם כאן וגם באופרה חייבים הגיבורים לאלתר. וכך הצליח הבמאי להגיע לסיפור עם רצף עלילתי יפה. לדבריו בלב האופרה דמות אישה/מכשפה הבודה עולם שקרי ממש כמו דמויות הנשים ההוליוודיות ל'רשעותן" עוצמה מאגית. במהלך האופרה הופכת הדמות לגיבורה רומנטית שבורת לב ומעוררת חמלה עמה מזדהה הקהל, דוגמת אלצ'ינה.

המכשפות- המקוננות

אלצ'ינה, תמונה של יוסי צבקר

גיבורי האופרה לא הופיעו בלבוש הנתפס כ"עתיק". קשה היה לחוש בביצוע זה ב – "מכשפות" מטילות מורא – אלא יותר במקוננות המבכות את מר גורלה של הגיבורה הראשית – אלצ'ינה שבורת הלב. עיבוד הפרטים היה חכם ונפלא. למשל – אלצ'ינה אכולת הקנאה הייתה בפתיחה עם שמלה ירוקה (מקנאה) שהפכה בתום האופרה ל"אלת הנקם" בשחור וזהוב. לעומתה לבשה אחותה, מורגנה – הילה פחימה שמלת כלה צחורה. רוג'רו בעל הקול המלאכי הופיע בגרסה זו כ- "אופנוען" מה שלא התיישב בהכרח עם טוהר שירתו.

את האופרה פתחה תזמורת בארוקדה שניגנה בביצוע ריתמי עם ניגודים יפים בדינמיקה. תחת שרביטו של איתן שמייסר הובלטו כל הדגשים. ההאטות בסוף כל פראזה היו יפות והניגוד של הקשתות היה מרשים. הפתיחה נוגנה בצליל שטוח אך הייתה מאד לירית. התזמורת הגבירה את המתח וניגנה בלכידות מרשימה כשהיא חותמת את הפסקאות. לפעמים קצת 'חבטו' הנגנים אבל הם ניגנו ביחד והוסיפו לאווירת העליצות הבהירה למשל בסוף המערכה הראשונה. יותר מכול הייתה הפעם התזמורת משתתף פעיל באופרה וחלק משירת הסולנים – כך למשל הוסיף החליל בסוף המערכה הראשונה לאווירת העליצות הבהירה. התזמורת חיקתה את שירת הסולנים ותמכה בה אך לעתים לא הייתה מתואמת עם השירה וניגנה מהר יותר מהסולנים.

אלצינה, תמונה של יוסי צבקר

הליהוק היה מצוין – דומה שיעל לוויטה כמו נולדה לשיר את תפקידה התובעני של אלצ'ינה – היא הצליחה להעביר גם את הדרמטיות של התשוקה והקנאה שדרה בכפיפה אחת עם הליריות והרכות של דמותה. היא הפגינה כישרון דרמטי והצליחה לשמור על המתח ו'להחזיק' את האופרה שעתיים וחצי. היא היטיבה לשחק את תפקידה והרעיפה מבטי קנאה של אישה פגועה. היה לקולה מנעד גדול אם כי קצת "לחצה" כשהעפילה לגבהים אבל הקישוטים שלה זהרו בניקיונם.  גם ה"צליל דרון" שלה היה נקי ויפה.  היא הייתה "תלת ממדית" ושרה בסערה ולסירוגין בליריות כובשת. יפה במיוחד היה ה"צליל ראש" שלה. התזמורת לוותה אותה בלכידות. מה שקצת פגע ביפי שירתה והקולורטורה המרשימה שלה הייתה נטייתה לוויבראטו. במערכה השנייה היא שרה את האריה crudele (אכזר) בעומק תלת ממדי ובליריות אם כי היה נדמה לעתים שהיא שרה קצת מעל לרגיסטר הטבעי שלה.

אלצינה, צילום יוסי צבקר

אלצ'ינה, תמונה של יוסי צבקר

כשהעפילה לצליל הגבוה שלה הייתה דרמטית ומלאת רכות מלטפת של אישה בודדה. היא שרה את תפקידה בניקיון ובליריות ובנתה דינמיקה מרשימה כשהתזמורת תמכה בה גם בקשתות.  היא שמרת על מתח וגיוונה את החזרות.  אף הקישוטים שלה היו יפים.

את תפקיד אחותה מורגנה גילמה הסופרן הילה פחימה בכישרון משחק מופלא. קולה זהר בניקיונו כששרה את הקולרטורה התובענית שלה.

מי ששיחקה נהדר את תפקיד הנער הייתה ענת צ'רני אך קולה נעדר נוכחות והיה קטן מדי.

הבריטון עודד רייך הוסיף קצת פלפל לביצוע וגילם את תפקיד מליסו – ידידו של רוג'רו – בריתמיות ובניקיון.

מעל כולם הרשים ביפי קולו ושירתו המשוחררת זמר הקונטרה טנור הדרום קוריאני וינס ריי שגילם את תפקיד רוג'רו —  הגיבור הראשי סביבו מתרחשת העלילה בכישרון.  הוא העפיל לגבהי תפקידו ושר את הקולרטורה שלו ללא כל מאמץ ולעתים באנפוף קל.

בסוף המערכה השנייה ניגן הכינור את האריה שלו באטיות וליריות מכוונת. הטנור איתן דרורי גילם את תפקידו של אורוונטה בשירה לירית מרשימה.

ולפתע בתום האופרה פלחה את האוויר ירייה – כאשר אלצ'ינה אכולת הקנאה שרב לה מכל אהובותיו של רוג'רו יורה בו. אלא שסיומת זו לא התיישבה עם רוח האופרה סריה האמורה להסתיים תדיר ב-"happy end".

וכך התענג הקהל על יפי שירתם הזכה והלירית של גיבורי האופרה שהיטיבו להבליט את בדידותם הערירית הנואשת וכמיהתם לאהבה גם בבימוי החדשני של עידו ריקלין

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן