Skip to content

"האדם המיותר" בהיכל התרבות ת"א: הצגה עייפה – כמו הגיבור הראשי

כגודל הציפיה כך גודל האכזבה: יחזקאל לזרוב הוא יוצר רב תחומי מוכשר, שחושב אחרת ומחפש דרכים מקוריות ויצירתיות ללב הקהל. זה יפה, אבל האירוע התיאטרוני שביים נותר בגדר שיח אינטלקטואלי מסוגנן. בלי דרמה אמיתית
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★★

ההתחלה היתה מבטיחה. שטיח אדום קידם את פנינו בכניסה להיכל התרבות בתל אביב. על השטיח צעדו השחקנים בלבוש אדום בוהק, ואנחנו בעיקבותיהם.

קצת רגש אמיתי וחזק לא היה מזיק. צילום: דניאל קמינסקי

בדרך לאולם חילקו לנו כוסות יין אדום, צפינו במופע מחול וגם קיבלנו העשרה פילוסופית קצרה על משמעות החיים והקיום האנושי. עד כאן בהחלט חוויה קצת אחרת בתיאטרון.

ואז הגיעה המנה בעיקרית, שלשמה הגענו: המחזה "האדם המיותר", שמבוסס על הרומן הרוסי "אובלומוב" של הסופר הרוסי איוון גונצ'רוב. המחזה מועלה באולם החזרות של הפילהרמונית בהיכל התרבות.

גיבור המחזה, אובלומוב (אלון פרידמן) מסרב לקחת חלק במירוץ החיים, הכולל קריירה, משפחה, הצלחה כלכלית והגשמה עצמית. מה הוא כן רוצה? לשכב במיטה, לחלום ולהתבטל. הוא רוצה לקום וללכת לישון. הוא יכול להרשות זאת לעצמו. ואם נתעמק קצת, המחזה מספר על אנשים מוכשרים, שלא מממשים את הפוטנציאל שלהם.

עטיפה יפה, תוכן דל. צילום: דניאל קמינסקי

ההצגה עייפה ומעייפת, כמו הגיבור הראשי, למרות שפה ושם יש ניצוצות של אהבה ואנרגיה, יחסים ואלימות. המשחק כבול בקונספציה של הבימוי "האמנותי" והאסתטי ולשחקנים אין אפשרות לבטא היטב את כישרונותיהם. הם נותרים מרוחקים מהקהל ולא מצליחים לגעת. קצת רגש אמיתי וחזק לא היה מזיק.

יחזקאל לזרוב הוא יוצר רב תחומי מוכשר, שחושב אחרת ומחפש דרכים מקוריות ויצירתיות ללב הקהל. זה יפה, אבל האירוע התיאטרוני שביים נותר בגדר שיח אינטלקטואלי מסוגנן. בלי דרמה אמיתית.

העטיפה היפה והבוהקת באדום של "האדם המיותר" מדגישה עוד יותר את דלות החומר של ההצגה. של הטקסט המרוחק. של הסערה שאינה פורצת. ובמשפט אחד: כגודל הציפיה כך גודל האכזבה.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן