דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★★

לפתוח או לא לפתוח, זו השאלה שעומדת במרכז הקומדיה המשפחתית "בואו נפתח את זה". מה לפתוח? מה לא.

סתיו אידיסיס וגלעד שמואלי כתבו מחזה פשוט ולא עמוק במיוחד על סודות ושקרים בין הורים וילדים. היריון לא מתוכנן, בגידות, יחסים פתוחים ועוד כל מיני סודות, שלא הייתם רוצים שההורים שלכם או הילדים שלכם יידעו עליכם.

ההצגה עוסקת בפנטזיה של רבים מאיתנו להגיע לארוחת ערב עם המשפחה להוציא הכל ולפתוח הכל. בדרך כלל אנחנו מטאטאים הכל מתחת לשטיח. הבעיה עם סודות כאלה, שיש להם חיים משלהם ואם לא חושפים אותם בזמן, זה עלול להיות מאוחר מדי. ואז יום אחד הם פורצים במקום ובזמן הלא נכונים. ואולי זו קומדיה על אהבה. כי האהבה עומדת כאן למבחן. מסקנה: לא טוב לשמור סודות בבטן. זה כואב.

בכל מקרה הטקסט לא מתפתח ליצירה מבריקה ובעיקר אינו נועז או בוטה, כדי שחס וחלילה לא לאבד את המומנטום של "הצגה לכל המשפחה". אפשר היה בקלות למקם את הקומדיה ברפרטואר של כל תיאטרון מסחרי או, לחילופין, להפוך אותה למיני סדרה בטלוויזיה.

ואיך ההצגה? מצחיקה, זורמת, לא משעממת, לפעמים מאולצת ונמתחת יתר על המידה, הקהל צוחק במקומות הנכונים. הבימוי של עידו רוזנברג צפוי, בלי הפתעות מיוחדות והסיום, איך לא, מלודרמטי ומתקתק.

מוטי כץ ועירית קפלן בולטים במיוחד בתפקיד ההורים. כץ הוא קומיקאי עם טיימינג מעולה. קפלן היא שחקנית טובה. פחות משכנע הזוג הצעיר – אביגיל הררי וגלעד שמואלי. לא נראה בכלל שהאהבה בוערת בקרבם. קשה לשחק אהבה אם היא לא באה מבפנים. על תשוקה אין בכלל מה לדבר. המשחק שלהם בעיקר טכני וחסר נשמה.

"בואו נפתח את זה" – לא מאסטר פיס, אבל הצגה קלילה, שמתאימה לערב קיץ חם.

הערה לסיום: ראיתי את ההצגה באולם הגדול של הקאמרי, שהיה גדול על הקומדיה הזו. עדיף למקם אותה באולם הקטן יותר, קאמרי 2.