הסרט "שנות אור" הוא הרחבה חכמה ואיכותית של הזיכיון האייקוני "צעצוע של סיפור" של אולפני פיקסאר. הוא עמוס ברגעים מהנים, רגש חם והנפשה ממש, אבל ממש, מדהימה. זהו מעין סיפור פריקוול (מקדים), ו-"שנות אור" מציג לקהל את באז לייטייר 'המקורי' – דמות שמרגישה גם מוכרת וגם רעננה בו זמנית. בעוד שהמעריצים אולי דאגו שהדמות בסרט זה תערוער בדרך כלשהי את ריינג'ר החלל המעופף (רב-משמעת) בדיבובו של טים אלן, נראה שהדמות בסרט זה כלל לא מאיימת על באז הצעצוע. הסרט למעשה מצליח לשקף את חוסר הביטחון שלו ויהירותו יחדיו, באופן שהופך את שתי הווריאציות של הגיבור לניואנסיות ועשירות יותר. למרות שזה בהחלט לא הסרט הכי מקורי של האולפן, זו אבולוציה מרשימה ומבוצעת להפליא של "צעצוע של סיפור" כפלטפורמה לסיפורי המשך.

כספין-אוף לסדרת הסרטים, ובו-זמנית פריקוול באותו יקום של "צעצוע של סיפור", הסרט "שנות אור" הוא סיפור המקור של האסטרונאוט המצויר באז לייטייר (מדובב על ידי כריס אוונס), גיבור 'הסרט' שעליו התבססה צעצוע האסטרונאוט של אנדי דייויס. הסרט החדש רואה את טייס החלל לייטייר מנסה לברוח מצמחים אוכלי אדם, רק כדי להפיל ספינת חלל מלאה במתיישבים, כמו גם הצוות שלו – החתול הרובוטי סוקס (פיטר סוהן), המפקדת אלישה הות'ורן (אוזו אדובה), ודיאז (אפן רמירז) – רחוק מכדור הארץ. הוא מעניש את עצמו על כישלונו, ולייטייר רוקם תוכנית הצלה, שתוך כדי כך מושכת את אויבו העתידי של הגיבור: הקיסר זורג חסר הרחמים והחזק (ג'יימס ברולין). כדי להציל את עמו מהשמדה, למצוא דרך בטוחה הביתה ולהביס את זורג, לייטייר חייב להתעמת עם עברו ולבקש עזרה מקבוצה נוכלת של ריינג'רים חללים שאפתנים (בקולם של קקה פאלמר, טאיקה ווייטיטי ו-דייל סולס).

בעקבות הצלחת סדרת הסרטים של "צעצוע של סיפור" בקופות בתי הקולנוע, ועוד קצת מרצ'נדייז – בסך שלושה מיליארד דולר – פיקסאר פיתחה פרצה ממולחת שמרחיבה את היקום "צעצוע של סיפור" (ומכונת המסחרה) מבלי לערער את הסיפור שכבר הושלם על ידי הצעצועים האהובים של אנדי. "שנות אור" מבוים על ידי אנגוס מקליין (במאי שותף של "למצוא את דורי"), שלוקח על עצמו את המשימה השאפתנית לפתח סרט כל כך מרגש, כל כך מחמם את הלב וכל כך מגניב, שהוא יהפוך את באז שנות אור לצעצוע הכי מבוקש של 1995. לשם כך, מקליין מצליח ליצור באזז שגם מכבד את מה שיצרו קודמיו, וגם מרגיש מסונכרן עם תפיסת העולם והניואנסים של הצעצוע, וכל זאת בו זמנית פותח את הגיבור לאינסוף הרפתקאות חדשות וגילוי עצמי.

אוונס הולך על קו עדין עם הביצוע שלו לבאז והדמות היא כל מה שהוא צריך להיות: גיבור חביב, מפוצץ באומץ, נאמנות, ביטחון עצמי וקסם. אוונס שואב, אך לא נשען עליו, סגנון הדיבור של אלן לריינג'ר החלל. הסרט עמוס ברקמת חיבור שמודיעה מה שבאז מ-"צעצוע של סיפור" עשוי לומר ויעשה בהמשך. אבל עם הופעה נהדרת של אוונס, כל התייחסות מרוכזת בלב ומספקת ערך לנרטיב של לייטייר (שלא לדבר על כיף משמח הקהל). במקביל, הסיפור של "שנות אור" זז מהר, ולא משאיר שום דבר שיאט אותו. למעשה, צופי הקולנוע עשויים לעזוב את התיאטרון כשהם רוצים שההסרט ירופד בעוד עשר דקות בזמן ריצה כדי לאפשר קצת יותר בנייה לעולם.

המערכה הראשונה נשענת על מונטאז' כדי לבסס את ניסיונותיו הרבים של באז לתקן את הטעות שהותירה את אנשיו תקועים, והמערכה השלישית מרעישה עם הרבה אקספוזיציה ושטויות סמי-מדעיות, שצופים רבים עשויים להתקשות להבין עד הסוף – במיוחד מכיוון שבאז שנותר אינו עסוק בחיבור כל נקודה. רק במערכה השנייה מקליין עוצר מספיק זמן כדי להמציא את צוות השחקנים של הסרט מעבר לקריקטורה דקה. חבריו של באז הם בעיקר הקלה קומית, שכל אחד מהם מוגדר על ידי פגם בודד או פחד שהם בדרך להתגבר עליהם עד סוף הסרט. כולם משעשעים, ובכל זאת, בהשוואה לדמויות אחרות של פיקסאר, הן בצד הנשכח. סוקס הוא היוצא מן הכלל, שכן בן לוויה החתולי הרובוטי עמוס בהפתעות (תרתי משמע) וגונב כל סצנה שבה הוא מופיע.

מעריצי מדע בדיוני ותיקים (וגם צופים חדשים) יעריכו את סגנון האנימציה של "שנות אור", שלא מנסה להיות הסרט הכי ריאליסטי של פיקסאר שנראה עד היום. במקום זאת, הוא שואב אסתטיקה חזותית מסרטי מדע בדיוני, קומיקס וטלוויזיה של שנות ה-70, שבהם, למרות שהחלל אפל ומפחיד, היקום מלא ביצורים מסתוריים ובתגליות לא-ארציות. מקליין מאזן היטב את השילוב הזה, מייצרת חוויה שמתארת אופטימיות מסנוורת ברגע אחד וחושך מעיק מיד אחרי.

אמנם בסרט "שנות אור" יש חסרונות, בעיקר שהסרט מסתמך על הגיבור הראשי האייקוני שלה (והידיעה המוקדמת שיש למעריצים עליו), ולא על נרטיב ייחודי הממציא קו עלילה ודמויות משנה בלתי נשכחות. אולם הסרט של מקליין הוא תוספת מבורכת ליקום של "צעצוע של סיפור". זוהי דרך טובה עבור דיסני לנצל את גיבורי הצעצועים האהובים שלה, ואם זה יתברר כמוצלח גם קופתית, יהיה מעניין לראות אם לייטייר יוביל לסרטי מקור אחרים ביקום עבור הצעצועים הרבים של אנדי, כמו מערבון אנימציה CGI לוודי. כפי שהוא כיום, "שנות אור" הוא סרט חכם, כזה שבטוח ישמח וירגש צופי קולנוע צעירים ומעריצי סדרת "צעצוע של סיפור" ותיקים כאחד.

הסרט "שנות אור | Lightyear" – עכשיו בבתי הקולנוע.