דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★★

מה אתם אוהבים יותר, אוכל או סקס? אפשר גם וגם. העיקר שתהיו מרוצים ומסופקים.

הקברט הקומי "רעבה", שכתבה, ביימה ומשחקת בו יסמין בר שלום אגמון, מעורר בהחלט תיאבון. ההצגה מציגה "תפריט" ובו קטעים קצרים המחולקים למנות פתיחה, עיקריות וקינוחים. היא עוסקת בשתי התשוקות הללו, אוכל וסקס, וגם ברגשות האשמה והבושה שנלווים אליהן.

על הבמה, מלבד הכותבת והבמאית, גם עדי זינגר ועומר מאירי, שהם, לכאורה, הקול הפנימי של הגיבורה. ההצגה מתיימרת לבדוק גבולות עד כמה אנחנו מוכנים ללכת עד הסוף עם התשוקות שלנו. כתבתי "מתיימרת". יומרה זה בסדר ואפילו רצוי בתיאטרון. בתנאי שליומרה יש כיסוי.

"רעבה" מבטיחה הרבה, אבל מקיימת מעט. מדברים הרבה מאוד על הקשר הישיר בין אוכל וסקס, ובין מותר ואסור, אבל לא יורדים לעומק. הדיבורים לא מחדשים דבר ולא מובילים לאיזו אמירה חכמה ומקורית או להתרחשות פרועה וחסרת מעצורים על הבמה. הרי לשם כך התכנסנו. פה ושם יש רגעים בודדים משעשעים, אבל התפריט, ברובו, נשאר על הנייר. בקושי – תפריט טעימות.

התוצאה: "רעבה" היא הצגה בנאלית, שהותירה אותי רעב לתיאטרון טוב, חי ובועט ולשחקנים שהולכים עד הסוף עם הרעיון שלהם. ובמשפט אחד: לא באתי על סיפוקי. אחרי ההצגה מיהרנו לאכול משהו – וקינחנו בסקס. בכל זאת, יצא לנו משהו טוב מ"רעבה".